על ידי בשמת_א* » 03 אוגוסט 2011, 07:28
אז איך עושים את החביתיות הממולאות של סבתא שלי: (-:
מכינים במקביל את הפירה ואת החביתיות.
שמים סיר על האש עם תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות, מים כדי כיסוי.
מכינים בלילה לחביתיות:
כוס קמח
כוס ורבע מים
קורט מלח
ביצה
(אני מכינה מקמח מלא אורגני או מנופה אורגני, אותן הכמויות)
יוצאת בלילה דלילה, כמו לקרפ צרפתי. וגם מכינים כמו קרפ צרפתי. אני מחממת מחבת, מטפטפת טיפת שמן (אני משתמשת רק בשמן זית כבר שנים), ובעזרת חתיכת צמר גפן מורחת אותה על המחבת. את צמר הגפן אני מניחה על צלוחית קטנה ליד התנור, כי אחת לכמה חביתיות צריך לשמן בו שוב את המחבת, באותו צמר גפן שספוג בו ממש מעט שמן. הטריק הוא מינימום שמן ומחבת חם מאוד. אסור שיהיו עודפי שמן כי זה הורס את החביתית, אבל אי אפשר בלי שמן בכלל כי אז נדבקת.
בכל מקרה החביתית הראשונה יוצאת לא משהו... ככה זה.
חשוב שהמחבת תהיה מספיק חמה עוד לפני הראשונה.
מוזגים כף מהבלילה למרכז המחבת ואז משחקים איתה באויר כדי לפזר את הבלילה למשטח דק על המחבת, כמיטב יכולתכם. כל אחד צריך ללמוד מה גודל הכף שמתאימה למחבת שלכם.
קודם מתחילות לעלות בועות בחביתית, ויודעים שצריך להפוך את החביתית כשהשוליים שלה מתרוממים.
הופכים לעוד זמן קצר, זה צריך רק להיות "סגור", לא מטוגן, להישאר די בהיר.
כל חביתית הופכים על צלחת שהכנתם מראש.
עד שמתגבה הר של חביתיות על הצלחת, סיר תפוחי האדמה כבר רותח, מוסיפים מלח, מנמיכים את הלהבה, אני מוסיפה 20-15 דקות ומכבה.
קוצצים בצל לבן דק דק.
אחרי שגמרנו להכין את כל בלילת החביתיות במחבת, מוזגים שם שמן (אצלי שמן זית) ומזהיבים את הבצל שקצצנו. אני מזהיבה על אש קטנה, כדי לא לשרוף את השמן מסיבות בריאותיות.
כשהבצל מוכן, שופכים את המים מסיר תפוחי האדמה, מועכים אותם במועך תפ"א ומערים את כל תכולת המחבת לסיר, הבצל עם השמן. מערבבים היטב. מוסיפים טיפונת פלפל שחור (מהסוג הטחון דק, שלא יהיה מורגש). מערבבים שוב היטב.
אז לוקחים חביתיה חביתיה, שמים בסוף של החצי התחתון שלה (קצת לפני האמצע) גבעה קטנה של פירה עם בצל מטוגן לכל הרוחב של החביתית, ומגלגלים. את הפירה שמים על הצד היותר מטוגן של החביתית, ומטגנים אותה כך שהצד החיצוני שלה הוא זה שיצא פחות "עשוי" כשהכנו את החביתיות הריקות.
באותה מחבת, עם אותו השמן (מוסיפים קצת למחבת לצורך טיגון החביתיות), אחרי ששוב חיממנו אותה היטב - מסדרים חביתיות זו לצד זו כמה שנכנס, ומטגנים עד שמזהיב יפה. הופכים. מורידים.
זוללים.
(הניסיון ילמד כמה מלח לשים בבלילת החביתיות ובפירה, וכמה פלפל).
אז איך עושים את החביתיות הממולאות של סבתא שלי: (-:
מכינים במקביל את הפירה ואת החביתיות.
שמים סיר על האש עם תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות, מים כדי כיסוי.
מכינים בלילה לחביתיות:
כוס קמח
כוס ורבע מים
קורט מלח
ביצה
(אני מכינה מקמח מלא אורגני או מנופה אורגני, אותן הכמויות)
יוצאת בלילה דלילה, כמו לקרפ צרפתי. וגם מכינים כמו קרפ צרפתי. אני מחממת מחבת, מטפטפת טיפת שמן (אני משתמשת רק בשמן זית כבר שנים), ובעזרת חתיכת צמר גפן מורחת אותה על המחבת. את צמר הגפן אני מניחה על צלוחית קטנה ליד התנור, כי אחת לכמה חביתיות צריך לשמן בו שוב את המחבת, באותו צמר גפן שספוג בו ממש מעט שמן. הטריק הוא מינימום שמן ומחבת חם מאוד. אסור שיהיו עודפי שמן כי זה הורס את החביתית, אבל אי אפשר בלי שמן בכלל כי אז נדבקת.
בכל מקרה החביתית הראשונה יוצאת לא משהו... ככה זה.
חשוב שהמחבת תהיה מספיק חמה עוד לפני הראשונה.
מוזגים כף מהבלילה למרכז המחבת ואז משחקים איתה באויר כדי לפזר את הבלילה למשטח דק על המחבת, כמיטב יכולתכם. כל אחד צריך ללמוד מה גודל הכף שמתאימה למחבת שלכם.
קודם מתחילות לעלות בועות בחביתית, ויודעים שצריך להפוך את החביתית כשהשוליים שלה מתרוממים.
הופכים לעוד זמן קצר, זה צריך רק להיות "סגור", לא מטוגן, להישאר די בהיר.
כל חביתית הופכים על צלחת שהכנתם מראש.
עד שמתגבה הר של חביתיות על הצלחת, סיר תפוחי האדמה כבר רותח, מוסיפים מלח, מנמיכים את הלהבה, אני מוסיפה 20-15 דקות ומכבה.
קוצצים בצל לבן דק דק.
אחרי שגמרנו להכין את כל בלילת החביתיות במחבת, מוזגים שם שמן (אצלי שמן זית) ומזהיבים את הבצל שקצצנו. אני מזהיבה על אש קטנה, כדי לא לשרוף את השמן מסיבות בריאותיות.
כשהבצל מוכן, שופכים את המים מסיר תפוחי האדמה, מועכים אותם במועך תפ"א ומערים את כל תכולת המחבת לסיר, הבצל עם השמן. מערבבים היטב. מוסיפים טיפונת פלפל שחור (מהסוג הטחון דק, שלא יהיה מורגש). מערבבים שוב היטב.
אז לוקחים חביתיה חביתיה, שמים בסוף של החצי התחתון שלה (קצת לפני האמצע) גבעה קטנה של פירה עם בצל מטוגן לכל הרוחב של החביתית, ומגלגלים. את הפירה שמים על הצד היותר מטוגן של החביתית, ומטגנים אותה כך שהצד החיצוני שלה הוא זה שיצא פחות "עשוי" כשהכנו את החביתיות הריקות.
באותה מחבת, עם אותו השמן (מוסיפים קצת למחבת לצורך טיגון החביתיות), אחרי ששוב חיממנו אותה היטב - מסדרים חביתיות זו לצד זו כמה שנכנס, ומטגנים עד שמזהיב יפה. הופכים. מורידים.
זוללים.
(הניסיון ילמד כמה מלח לשים בבלילת החביתיות ובפירה, וכמה פלפל).