באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש ספר לנוער שכתב הרלן קובן. לא זוכרת את שמו אך בן הנוער שאצלי בבית מאוד נהנה ממנו ומחכה שקובן יכתוב ספרים נוספים לנוער.

<t>אתן מקסימות. תודה לכל אחת ואחת שכתבה לי, שייעצה לי,עודדה וסתם התעניינה. תודה. העצב הגדול התפוגג לו לאיטו, אבל הוא עדיין שם, עד לפעם הבאה. טיפול - אני מאוד רוצה. מאוד מאוד רוצה לעבור תהליך עומק. תהליך של חיבור לעצמי, לחיים ובעיקר לרצון שלי שנעלם לו. אני בבית עוד מעט שנה, אחרי שנת עב...

<t>אז אני אגיד לך שזה אפשרי, איך אני יודעת - פשוט הייתי שם ועשיתי את זה. סיימתי כמוך את התואר והסמינריוניות נראו לי בילתי אפשריות. הייתי כבר אמא. הטיפ שלי - פשוט להתחיל. ואצלי גם עבד ששיחררתי את הפרפקציוניזם שלי - שהחלטתי לעשות כדי לעשות ולא כדי לקבל ציון מעולה או להוציא תחת ידי עבודת דוקט...

מאוד מאוד מאוד מבינה אותך.
ובי דווקא השקיעו הרבה בילדותי, כך שזה לא נראה לי קשור.
כ"כ רוצה למצוא בי כישרון או אהבה למשהו.

<t>אני מתחילה מצעדים טכניים. חייבת לצאת מזה חייבת לצאת מזה חייבת לצאת מזה. אז אני מתחילה מצעדים טכניים. אומרת לעצמי תגידי תודה שהכל טוב אצלך. יש אנשים שמתמודדים ממש ברגעים אלה עם דברים הרבה יותר קשים. אז אני מנסה להחזיר לי את שמחת החיים בצעדים טכניים. ואם היא לא תחזור אז אולי לפחות לא אמשיך לשקוע.<b...

<t>אתמול בסביבות 13:15 אספתי את עצמי ויצאתי לאסוף את בן ה- 7 מביה"ס. הספקתי להזיל עוד כמה דמעות וליילל. הלוואי והייתי מרגישה שהבכי משחרר. הוא רק חונק. בן ה- 7 השמח שלי קיבל את פני בבדיחה. וחשבתי לעצמי אם רק היה יודע כמה אמא עצובה וכמה אמא מקווה שהיא לא מעבירה או העבירה לך, את העצב והריק שלה.<br...

<t>לא יודעת מאיפה להתחיל, אז אתחיל מעכשיו, דמעות בעיניים, בכי מתפרץ מידי פעם, משהו חונק בגרון, בן ה- 7 חוזר עוד מעט מביה"ס הבית הפוך, לא מוצאת טעם או עניין בכלום. לא מוצאת כוחות להזיז את עצמי. לעשות. והבעל שלי כ"כ איש של עשיה. בפעם הקודמת הרגשתי את עצמי שוקעת, אכלתי אגוזים ודיברתי עם אלוקים, ביקשתי ...

<t>הי, נראה לי שאני מבינה, אולי חלק ממה שכתבת. לי יש חברה אחת שאנו מקיימות קשר כזה כפי שתיארת של שיחות התפתחותיות-רוחניות אני קוראת להן מכיוון שתמיד אני יוצאת מהשיחות האלה איתה עם ערך נוסף, אחר שלא היה שם קודם, עם הסתכלות אחרת על החיים/המצב/הסיטואציה/עצמי. אני מברכת על הקשר הזה מאוד, עם זא...

<t>תודה על ההבנה והשיתופים. הפסקתי לבכות. כבר ארבעה ימים שאני לא בוכה. אולי העצב היה קשור גם ליומולדת שעבר בינתיים. מההתבוננות הבנתי שבעיקר העצב עלה לי בנוגע לחווית המעבר של בני, למרות שלא הייתה לכך כל אחיזה במציאות. הוא - טוב לו, כך נראה. עוד עוזר לי זה דרך האומן שהתחלתי לעשות עם עצמי. מר...

לא. לא אהבתי בכלל את הדירה הישנה. אהבתי את השכונה מאוד. הכרתי את כולם, גם אם זו הכרות של שלום-שלום ולפעמים קצת יותר.
פה לא מכירה אפאחד.
התחלתי עם דרך האומן היום לעשות את הספר בעצמי. מקווה שיעזור לי להרגיש טוב יותר.

עברנו דירה לעיר אחרת ואני לא מפסיקה לבכות. לא יודעת מה מעלה לי את כל העצב הזה. פעולות שיגרתיות מלוות בדמעות. כבר לא נעים לי מהבעל והילד. כמה זמן עד שזה עובר?

<t>חשבתי על האופצייה של קייטנה בישוב החדש, אך בהכירי אותו עבורו זה להתאקלם פעמיים - פעם בקייטנה ופעם בכיתה א' בנוסף למעבר כבר עמוס מידי. מה שכן חשבתי זה לבקש מביה"ס החדש טלפונים של ילדים שאמורים להיות איתו בכיתה ולנסות להפגיש ביניהם במהלך החופש, כדי שיהיו לו פנים מוכרות כשנכנס ל- א'. וגם זה יאפשר לה...

<t>אנחנו עוברים דירה הקיץ לעיר אחרת. הילד יהיה לפני עליה לכיתה א'. יש לנו האפשרות לבחור מתי בדיוק לעבור דירה - תחילת יולי/ אמצע/סוף או באוגוסט התחלה/אמצע. מתי לדעתכם עדיף? האם להשאיר את הילד בקייטנה של הגן שלו עם חבריו ואח"כ לעבור? או לעבור כבר תחילת החופש? הילד - קצת קשה לו עם מ...

שיהיה קל ומשעמם.
מתרגשת איתך.

בן ה- 4:
לפטש (להכות בפטיש)
ביצה מטושטשת (עבור ביצה מקושקשת עם רוטב סויה)

<t>אז ככה נמצאה פשרה בינתיים: הסבתא תקליט תכניות, אותן יראה בקלטת כשחוזר מהגן. חשוב לי להדגיש שגם כך הילד רואה טלוויזיה במשורה, כחצי שעה ביום שמשמשת לו מעין "טקס התרגעות" כשחוזר מהגן הבייתה. הוא אוכל פירות וירקות, צופה בתכנית או שתיים ואז מוכן לפעילויות אחרות. זה ילד של הרגלים. הרגלים מאוד...

הילד בן 4 ורגיל לצפות בתכנית אחת או שתיים בערוץ הופ כל יום כשחוזר מהגן (הצפייה מוגבלת אצלינו לכחצי שעה ביום). הבעל ואני החלטנו להתנתק - משיקולים כלכליים. הסברתי לילד שבכה. הסברתי שאפשר יהיה לראות קלטות ו- dvd במקום. אך זה לא הרגיע אותו. יש עצות?

נשמע לי שעכשיו תורך.
ממני שגם תורי הגיע עכשיו

אז איפה איפשר לקנות עוף אורגני או לפחות עוף של טבע עוף באזור המרכז? האם ברשתות השיווק הגדולות?

פרח - מה שלומך?
אני חושבת שעניין הגנטיקה נבדק בצורה זו או אחרת בכל אופן לגבי חרדה ואם אני לא טועה -מצאו שיש קשר.

<r>הי פרח <E>(())</E> המרגיעון שיצא כשהתחלתי לכתוב - "התשמע קולי באשר הנך". ומה שיש לי לומר הוא - תפסיקי ומיד עם האינטרנט כמקור מידע רפואי. את מבססת הכל על השערות והנחות ופחדים. אם את רוצה לקבל מידע רפואי לגבי מצבך - פני לרופא. הוא יידע להפנות אותך לבדיקות המתאימות במידה וצריך. ותזכרי...

אז איך חיבקת?

תלד - את משלבת את כל אלה?

חה חה חה
לא נותר לי אלא לצחוק קצת על עצמי. ותודה לנאוה שהסבה את תשומת ליבי

ספר המתחים והחיים הטיבטי

והתכוונתי כמובן לספר המתים והחיים הטיבטי.

אני רואה שאף אחת לא ביקרה כאן לאחרונה. בכל מקרה אני פה כדי להמליץ - רכשתי לפני כשבועיים את ספר המתחים והחיים הטיבטי. לי הקריאה בו עושה טוב. הופכת את המוות לידידותי יותר, מפחיד פחות.

הי חני

את יכולה קצת להרחיב על זוית הראייה הזו?

<r>פרח אדום - אני מחכה לך בסבלנות <E>:)</E> קראתי לא פעם ואולי גם אתן את העניין שיש להפוך את הפחד לדחף. למשהו מניע. עכשיו השאלה היא איך עושים את זה? לא יודעת אם הייתי רוצה להיפטר מה"מתנה" הזו לגמרי, שכן בזכותה התחלתי בשינוי משמעותי בחיים. איך אומרים - בכל טוב יש רע ובכל רע יש ט...

סוף מעגל - לא קיטרתי.... רק העלתי סוגיה

אכן העניין נפתר

הזוגיות עדיין לא מושלמת... יש לאן לשאוף

היותכם גורמת לי להרגיש יותר בריאה. זו המחשבה שעברה בי בראש היום.

באופן אישי לי נראה יותר כי מדובר בחרדה מאשר בפחד.

<r>נוסעת סמויה וסוזאנה - אני מבינה שאתן ממליצות על מדיטציה. האם יש חשיבות לתרגול מדיטציה מסויימת לדעתכן? נכון להיום אני עושה "מדיטציה" ולא יודעת כלל אם אכן מדובר במדיטציה או במנוחה או הרפיה. אני פשוט שוכבת לי במיטה בעיניים עצומות. מנסה לנקות המחשבות. <s>[u]</s>והחלטתי לא לתת ...

<r>זהו. אני אחרי <E>:)</E> הוא עם מגירת תחתונים גרביים משלו ואני עם מגירה משלי. סוף סוף אני רואה ת'תחתונים שלי... חייבת לציין שבתהליך ההעברה היו לי כמה תובנות הקשורות לגרביים לחיים לעצמי ולזוגיות. נראה לי שמיצינו את הדף הזה אלא אם ממש בוער כן להמשיך לכתוב את <PO><s>[po]</s>ש...

<r>ועוד דבר - איני עובדת בתחום טיפולי, אך יש לי תואר ראשון ב.....פסיכולוגיה. כיום נוטה יותר ויותר לחשוב על שינוי עיסוק לכיוון טיפולי יותר. אך בינתיים רק בגדר הירהורים ביני לביני.. גם אני נמנעת עד כמה שאפשר למלקרוא לשמוע וכו'. שבוע שעבר כשהייתי עסוקה במשהו חשוב הבעל סיפר לי על מכר שלנ...

רוצות להיקרע עכשיו - גם אני ילדתי ללא אפידורל וגם אני נמנעת ממשככי כאבים....
חוזרת לקרוא את שכתבתן....

<r>אמא של לילה - קבלי חיוך ממני (ברגעים אלה ממש אני מציצה במרגיעון וכתוב שם "החיוך ניתן בחינם אך ערכו לא יסולא בפז". איזה סינכרון. והחלטתי כך: ראשית - קיבלתי את הרעיון למגירות נפרדות. תהיה לי מגירה רק שלי של גרביים חזיות ותחתונים ותהיה לו מגירה שלו לתחתונים וגרביים. איך לא חשבתי על זה קוד...

<t>כ"כ מכירה את להיות עמוק בתוך העניין... שאי אפשר לצחוק על שום דבר. כל הגוף קפוץ. מתוח. דרוך. התאבון (הבריא בד"כ) נעלם. חוסר יכולת להתרכז ולחשוב על דברים אחריםץ חוסר יכולת "לצאת מזה". אתמול שוב זה "תקף" אותי והכי כאב לי זה שהבן שלי בפעם הראשונה הרגיש, או שזו הפעם הראשונה שהוא אמר משהו. הוא שאל - אמ...

<t>כמה שאתן צודקות - ליאת סקיפי - כל הכבוד על השחרור. בשמת - לא, לא חסרה לי עבודה, אבל כל פעם שאני רואה אותם ככה אני נגנבת. אבל מה שבטוח לא אאלץ אותו לעשות דברים מטורפים כמו להצמיד אותם לזוג לפני הכביסה. עכשיו כשאני חושבת על זה לאט לאט אני מבינה - זה לא משגע אותו כל הגרביים שהם...

המון תודה
בינתיים, הרעיון עם הטוש שכותב על שחור הכי פרקטי לגבי. לבעלי זה לא כ"כ מפריע כשהגרביים הן לא בדיוק זוג. זו אני שמשתגעת מזה

איפה קונים טושים כאלה? חנויות מכשירי כתיבה?

<r>לבעלי יש המון זוגות גרביים שחורים. אחרי כביסה אני לא מצליחה להתאים האחת לרעותה לכדי יצירת זוג. הם לכאורה דומים אבל כ"כ שונים. כבר שלושה ימים הגרביים פרוסים על שולחן הסלון שלנו כשאני חושבת איך לתקוף את העניין הפעם. אז צצה הברקה במוחי - כל זוג אסמן באמצעות תפירה קטנה בצבע אחר. אבל יש המון זוגות ואי...

עדיין מחפשת אותו. לא מצאתי אותו. יותר נכון לומר שהוא כנראה הבליח במלוא עוצמתו מספר פעמים בחיי בצורה של ידיעה. אבל אני יודעת שאצלי הוא מוסתר ע"י החרדה. אם אני מנסה לשחזר את הפעמים שהוא הופיע - זה היה כאילו בכל הגוף. כאילו משהו באותה השניה היה שלם ויודע.

ועוד דבר, אני חושבת שצריך לקחת את "המתנה" הזו אם היא כבר קיימת ולהשתמש בה לטובתנו. המודעות למוות אמורה לגרום לנו להעריך את החיים יותר ולא לבזבז אותם בדאגות. לפעמים אני מצליחה בזה יותר ולפעמים פחות.

<r>עכשיו אחרי שקראתי הכל אני יכולה לומר לכן - מירי של שקד ופרח אדום - אני חושבת שאנחנו שלישיה. גם אני זוכרת כל כתבה וסימפטום שקראתי עליהם. כיום מנסה לא לקרוא, לא לעשות חיפוש באינטרנט. רופא המשפחה שלי מאוד מעוניין שאתחיל לקחת תרופות נוגדות חרדה. אני מעדיפה שלא. כתב לי רצפט, שלחתי הבעל לקנות ברגע...

פרח אדום - כאילו אני כתבתי הכל, מילה במילה רק שאצלי זה התחיל בגיל יותר מאוחר מאצלך. זה ממש סבל. יש תקופות טובות יותר יש פחות. מנטרה שאני משננת לעצמי ברגעים הקשים - אם יש בעיה ויש פתרון - אין מה לדאוג. אם יש בעיה ואין פתרון - אין טעם לדאוג. שולחת חיבוק ענקי.

הלוואי והבעל היה משתף פעולה. הוא לא מכיר בכך שיש בעיה. כלומר, הוא מעדיף לטאטא אותה מתחת לשטיח. אבל אני חייבת שיתוף פעולה שלו. לא ייתכן שאני אחשוב 3 פעמים לפני שאני קונה משהו, והוא יביא הבייתה דוחות חניה...

האם יש סרטים מומלצים לגיל 4?

אמא הפתעה - רק עכשיו שמתי לב שהפנתי את הקישור אליך (בטעות או שלא) ולא ללב אדום שכ"כ התעניינה בצירופי המספרים. בכל אופן, שמחה שמצאת את הקישור מעניין.

<t>תודה בשמת : ) השבוע ראיתי אבודים. וזהו. כ"כ כיף שהצפיה הופכת להיות בשליטתי. הזמן הפנוי שנוצר מתמלא בלי בעייה. נראה לי שלאט לאט דברים מחלחלים גם לבעל. בגדול שלי אני גאה מכיוון שאחרי החופש - בו התעורר עם טלוויזיה כל בוקר וצפה ביותר תכניות ממה שהייתי רוצה - הוא הבין את החזרה לשגרה (מבחינתו צפיה...

<r>כשאני בתדר שלי, מחוברת אליו, אני מקבלת סימנים - פתאום דברים מתחילים לקרות. אני רוצה משהו בלב, משהו קטן ופתאום הוא מונח לפני, מחכה לי. ניתן לי. זה מבחינתי סימן לכך שאני בכיוון הנכון, מתחברת לתדר שלי. וזו הרגשה נהדרת. שקטה שלווה בטוחה ואסירת תודה. לאחרונה יצאתי מהתדר והנה אני חוזרת. זה ממש כמו קסם....

ראיתי היום תכנית אחת. מבחירה. אפילו לא מההתחלה. כשהסתיימה - כיביתי המקלט. גאה בי.

המחשב הוא הבא בתור אחרי הטלוויזיה.
מאוד קל להחליף התמכרות אחת באחרת בלי לשים לב....

<t>רעיון נחמד לכסות במפה. נראה לי שאנסה עוד כשבוע. אתן לבעל להתרגל לרעיון.... אצלכם המקלט יצא מהבית לגמרי, אצלינו הטלוויזיה שבחדר השינה שלנו ההורים יצאה מהבית עקב קילקול והחלטנו לנסות לא לתקן אותה ולא להביא חלופית תחתיה. והצלחנו. גילינו שהשינה הרבה יותר טובה ועמוקה כשאין טלוויזיה ברקע ושנרדמים ...

<t>נראה לי שעוד יקח זמן ושאצלינו זה יהיה תהליך ולא זבנג וגמרנו. הילדים יודעים שעם החזרה לבית ספר חוזרים למשמעת טלוויזיה. אני מבחינתי ראיתי היום רק 3 שירים מכוכב נולד. זהו. מנסה לא לחשוב מה משדרים עכשיו ומה אני "מפסידה". במקום זה עשיתי כמה דברים פרודוקטיביים (כלים, הליכה, הורדתי לק מהצפורני...

<t>רוצה לנסות בלי טלוויזיה. לא רוצה לכפות על הבעל והילדים. הילדים בעיקרון מוגבלים במספר התכניות/שעות ביום שהם רשאים לצפות. הבעל פריק חדשות. אני מהמתמכרות. ורוצה כ"כ בלי. לפחות לנסות. בד"כ מהרגע שנדלקת היא לא ממש נכבית, ואני נשאבת.... בשיחה קצרה עם הבעל ביקשתי שננס...

הבלוג מרתק. מקווה להדפיס בהקדם וללמוד מכן.

החיפוש הניב 53 תוצאות