המלצות על רופאי שיניים

אנונימי

ראו גם:
מדור בריאות התינוק

דפים קשורים:

ריכוז ההמלצות שמופיעות בהמשך הדף:

אבלין ושלר בכפר סבא. 09-7671702

<עדי יותם: רופאת שיניים לילדים שמתמחה בטיפול בהיפנוזה, וגם קסם אישי וגאז צחוק עזרו מאוד. היא אפילו היתה יקרה פחות מאשר מרפאות אחרות, כולל של קופ"ח. הגישה מרגיעה ומעודדת, שום דבר לא נעשה בכוח. העידוד והשיחה לא פוסקים. בסוף בוחרים הפתעה.>
<עודד המחפש: בעלת גישה נהדרת לילדים. הילדים נהנו ממנה ונתנו לה לבדוק אותם בלי שום בעיה. מומלצת>

רופאת השיניים לילדים שלנו ברחובות*, מדהימה ממש. הילד הולך אליה בשמחה, וזה ילד ששונא רופאים ולא מוכן לעשות 'אה' לרופא משפחה. קוראים לה ד"ר מאיה רוזנפלד 08-9413098 0523-640505. ^

קלוד חייט בירושלים - מרפאת שיניים הוליסטית. 02-5660436

המלצות על קלוד חייט

רולילולי (2010-02-05T15:32:40):
היום התקשרתי לקלוד חייט רופא שיניים אלטרנטיבי לגבי טיפול שיניים לביתי.
(עד כה היינו אצל שלושה רופאים שונים שכולם אמרו שהיא צריכה 4 טיפולי שורש וכתרים בשיניים קידמיות ושתי סתימות.
כבר התחלנו טיפול והפסקנו כי זה היה טראומטי מדי ואז כשהלכנו לקבל חוות דעת נוספת הסתבר שהטיפול שכבר נעשה בכלל לא טוב וצריך לחזור עליו...

)
קלוד חייט הדהים אותי, כל כך שונה מהשאר. בלי לראות אותה אמר לחכות לפחות שנתיים. שהשיניים הקידמיות זה בדרך כלל בעיה של ההורים עם הפן האסתטי (מה שנכון - מכון..

). שהוא בשום פנים ואופן לא מרדים ואפילו גז צחוק אין לו. הוא מתחיל לטפל רק בגילאי 4-5. ו "הדובדבן שבקצפת": לא צריך לגמול מהנקה, אין קשר בין זה לעששת!!
מאושרת ושמחה התקשרתי לספר לחברה ואז היא סיפרה לי שהיא מכירה אותו והיא הלכה אחריו "עיוורת" שהיא כל כך התחברה אליו ושהוא מייצג את כל מה שהיא מאמינה בו ואכן היא לא טיפלה בחורים של הבת שלה, כעצתו. לאחר זמן מה המצב החמיר והיא כבר הלכה לרופאת שיניים קונבנציונלית "שנזפה" בה על רשלנותה.. והבת נאצלה לעבור טיפול שיניים כולל כתרים וכו'. כשחברתי התקשרה לקלוד חייט וסיפרה לו על זה הוא התנער מכל דבר ולא לקח אחריות על דיבוריו/המלצותיו בעבר. חברתי הוסיפה שבאמת פעם ככה היו מאמינים ומטפלים (או בעצם לא מטפלים..) אבל היום כל ההתייחסות לטיפולי שיניים השתנתה.
היות ואני כבר כל כך מבולבלת והטיפול שבתי צריכה לעבור הוא יקר מאוד (בקירוב 10,000 ש"ח ואין לנו שום חסכונות...כמובן שאם זה מה שצריך נמצא את הכסף גם מתחת לאדמה וחלילה לא אזניח את בריאותה בשל עניינים כספיים כאלה ואחרים!!) רציתי לדעת האם מישהוא אכן עשה כעצתו של קלוד חייט ומה בעצם קרה?

תודה מראש

אהבת עולם (2010-02-05T20:28:54):
רולילולי, ראי גם רפואת שיניים טבעית. זכורני שמדובר שם גם על קלוד.
ואחרי שתקבלי את התגובות שאת מחפשת, מציעה להעביר את הדיון לשם.

רוקדת לאור ירח (2010-02-05T21:13:27):
אני חושבת שזה תלוי באיזו שיטה את מעדיפה לטפל.
אני שוחחתי עם קלוד חייט אחרי שהייתי אצל רופא מזעזע שרצה לעשות לבת 4 סתימות. הרופא הזהיר אותי שהמצב יתדרדר ואוי ואבוי וכו'.
קלוד חייט אמר לי אז להכין טלפון של רופא שיניים שאני סומכת עליו, שאם יהיו כאבים לבת, אז כן לטפל ואם לא, אז לחכות לגיל 4, היא היתה אז בת שנתיים וחצי או משהו כזה. עד היום לא היו לה כאבים והיא מתקרבת ל 5. אני מניחה שאם הייתי הולכת לרופא אחר היו אומרים על לפחות סתימה אחת או שתיים, רק שבינתיים אני לא רואה סיבה למה.
יש גם רופאה שמפרסמת בפייסבוק , היא לא רופאה לילדים אבל כן אומרת שלרופאי שיניים יש נטיה לעשות כתרים ולעקור ללא צורך, היא יותר קונוונציונלית מקלוד חייט נראה לי אבל עדיין לא ממהרת על חיתוך השן, היא בגישה קצת שונה.
אני חושבת שמה שהחברה שלך עשתה, לפי מה שאת מתארת , זה להקשיב לו אבל לא לקחת אחריות. זה הוא אומר לה את דעתו לא אומר שאין שיקול דעת. אם אני אלך להרצאה נגד חיסונים ואחליט לא לחסן ויהיה לי חלילה ילד שיחלה אז אבוא בטענות למי שהרצה לי וארוץ בחיבוק למשרד הבריאות שיטפל בי? זה מגוחך, למרות שבאמת עם רפואת שיניים יש בעיה כי אין מספיק פתרונות חלופיים ומספיק מידע.

רולילולי (2010-02-06T10:58:36):
אהבת עולם

נכנסתי לדף שהפנית אותי וממנו הגעתי לעוד דפים. קודם כל תודה רבה רבה לך!

עדיין אני מרגישה שאין עליו מספיק המלצות. הדפים שם נכתבו בשנת 2007 והייתי רוצה לשמוע מאותם האנשים שהיו אז מה הם חושבים/ממליצים היום.
אם בכל זאת נראה לכם שחבל שפתחתי סתם דף אין לי בעיה אם תעבירו/תעתיקו למקום אחר (לא יודעת איך עושים את זה..)

יער ה (2010-02-06T19:52:56):
הייתי אצל קלוד חייט בעקבות ההמלצות בדף האחר. התרשמתי ממנו לטובה אבל: הוא הציע לי טיפול מקיף ודי יקר ואני עדיין מתלבטת לגביו. אני מתכוונת ללכת לרופא קונבנציונלי מומחה ולראות מה הוא יציע, ואז אחליט.

פלוני אלמונית 2 (2010-02-10T11:22:39):
היה לנו סיפור דומה עם בננו כשהיה כבן 3 ,הלכנו ל5 רופאי שיניים שונים כדי לקבל הצעות לטיפול . וקיבלנו 5 הצעות טיפול שונות!
דבר שהיה מאד מבלבל. אחת מהן היתה לא לטפל בכלל ולחכות שהשיניים יפלו בצורה טיבעית.
כל התהליך לקח מספר חודשים ,ובזמן הזה המצב החמיר. הדאגה שלנו היתה שיפגעו השיניים הקבועות שמתחת,ולכן החלטנו בסופו של דבר לעשות את הטיפול.
בגלל שהיה מדובר בהרבה טיפולים עשינו את הטיפול תחת הרדמה מקומית בבי"ח שניידר. מה שמאפשר טיפול חד פעמי ללא טראומה לילד, אבל כרוך בהרבה מתח(מבחינתי) בדבר הסיכונים הכרוכים בהרדמה כללית.
הכל עבר בשלום (תודה לאל) היום בגיל 9 יש לו שיניים חדשות ובריאות.
מזדהה עם המקום שבו את נמצאת ומאחלת לך הצלחה בדרכך.

פלוני אלמונית (2010-02-11T14:44:10):
תודה רבה. אכן ההתלבטות קשה.. אם כי מוכרחה לציין שהיינו בשלושה חוו"ד וכולם אמרו בדיוק אותו הדבר (למעט קלוד חייט שהיה הרביעי בהתייעצות) אז אולי אני אמורה להתנחם בזה..

בלהה ואורן
ממליצים מאוד על ד"ר קלוד חייט, מנהל מרפאת שיניים הוליסטית בירושלים.
אנחנו נסענו אליו במיוחד מחיפה בגלל הגישה שלו, שניתן לראות עליה באתר שלו - http://www.h-tooth.net/
המרפאה שלו פשוטה ולאו דוקא מותאמת לילדים, אך הוא עשה לאוריאל (שנתיים וחצי) סתימה, רק עם הרדמה מקומית מאוד קטנה והיה ממש טוב

ד"ר מאיר רקוץ' וד"ר אביבה כגן בככר המדינה בתל אביב 03-5469251
<בשמת א: הוא היה מצויין, הילדה שיתפה פעולה לחלוטין ובלי שום בעיות (להפתעתנו), כי נראה שפשוט יש לו "טאץ'" לילדים. אבל הוא יקרן זוועה.>
<סימונה ואבנר: בסוף עשינו טיפול שיניים בהרדמה מלאה אצל ד"ר מאיר רקוץ' מת"א, שגם בשמת המליצה עליו. והוא בן אדם מדהים ואני מרגישה לגמרי בטוחה אצלו.>

ד"ר גיא וולק על ציר מוריה ליד מרכז חורב בחיפה 048342266
<ציל צול : רגיש, מתחשב ועדין. ידיים מזהב והרבה אמפטיה לחרדות ופחדים. מרבה בהסברים, מציג אפשרויות טיפול, ונותן למטופליו לבחור עד כמה שניתן את הדרך בה ילכו.
גילוי נאות - מדובר באח שלי. אבל בחיי שאין כמותו.>

ד"ר לורה מעוז בבאר שבע 6652757 08
<ליאת: בתי בת השנתיים וארבעה חודשים טופלה אצלה ללא גז צחוק, זריקות הרגעה ואפילו ללא הרדמה מקומית (היה לנו מזל "שתפסנו" את העששת בחיתוליה), היא דיברה לילדה בגובה העיניים, בלי טריקים וליצנות. שמחתי מאוד שלא האשימה את ההנקה כגורם לחורים בשיניים.>

צביקה רפה בגבעתיים 053-893068
<אמבט ים: היתה פגישה אחת מאוד מוצלחת שבה הוא גם הצליח לצלם לה את השיניים...
לסיכום: תודה לאל שהכרנו את דר' צביקה רפה, רופא נפלא עם נשמה גדולה, אכפת לו ממש מכל הלב, במשך כל הטיפול הוא היה רגיש, ליטף הצחיק הרגיע (גם את האמא), והמחיר ממש הוגן. עוד יתרון: הוא עונה לטלפון ישירות ולא מזכירה\ מזכירה אוטומטית,
הוא פשוט זמין בשבילך, וזה גם חוסך את "הטלפון השבור" המעצבן בדרך כלל.>
<עדי ל: עכשיו יכולה להמליץ בעצמי !!! זכיתי, כך נראה, לאותו טון ורוך ששמור אצלו למטופלים הצעירים ... הוא מאוד מאוד עדין, מתחשב, משתף, וגם אם שילמתי יותר (אני מניחה, לא בדקתי) מאשר לרופא שיניים ממוצע, זה היה בהחלט משתלם.
אם מישהו נוסף מתלבט, כמוני, אני מאוד מרוצה שהעזתי ולא דחיתי בעוד כמה שנים... וזה היה ממש לא נורא, אפילו בסדר>
<נעה: מצטרפת להמלצות החמות על ד"ר צביקה רפה מגבעתיים. עדין מאוד, סבלני, נחמד, מתחשב. מרוב שהתלהבתי מהטיפול (בעצם, רק בדיקה) של הבת שלי, קבעתי תור גם לעצמי. גם במבוגרים הוא מטפל באותה עדינות ורגישות. כמעט תענוג.>

בירושלים שווה לנסות אצל דיאנה רם, אבלין ממבר (היא מנהלת את הbaby clinic בהדסה) או גידי הולן (יש עוד המון). <המלצות של יעל כ>

ד"ר קרין זיסקינד - <נעימה, הילדים אוהבים ללכת אליה (מצטערים שזה רק פעם בשנה) מקצועית מאד. (המלצה של אורית השיננית)>.

ד"ר הילה שפיר, בחדרה וגם בזכרון יעקב 064-435577
<פלונית על מונית: הצילה שן קדמית של בת שלוש וחצי מעקירה. הילדה עברה "טיפול נסיון" (סתימת חריצים בשן טוחנת) ואחר כך את הטיפול ה"אמיתי" - טיפול שורש בשן קדמית עליונה, בהרדמה מקומית. הילדה אוהבת לבוא לבקר את הרופאה בכל פעם שמזדמן לה. בתור אמא הייתי מאד מרוצה.>

ד"ר טלי מיכאלי , במרכז בן גוריון בראשון לציון
<עידית: עדינה שקטה ומקסימה.>

ד"ר קרן אהרוני, בן יהודה 210 ת"א לקביעת תור - 03-6020238
<צפריר שפרון: מומלצת, מקצועית, עדינה ומחייכת.>

בני פרץ - בת"א גם יודע היפנוזה <המלצה של יעל כ>

ד"ר יוסי רבינוביץ (מטפל בקטנים וגם בגדולים) מקבל בקיסריה 04-6361160
<מיכל שץ: איש מקסים, מאוד מקצועי ואמין. הקטנים מטופלים רק בלייזר ובלי הרדמה, כיף אמיתי.>

ד"ר אייל טרזי. מקבל בקיסריה
<ברונית ב: אדם מצחיק ורופא מעולה, שריפא אותי מהטראומה ומכמה בעיות מציקות בשיניים>

ד"ר אורית קריאף מקופת חולים מכבי בהס בתל אביב (?)
<ברונית ב>

ד"ר אמיר וייסמן מקבל בת"א
<ברונית ב>

ג'וני חרעובה
<יולי פעלולי: רופא נחמד וטוב.>

יעל כ: לגבי היפנוזה ? אפשר להתקשר להדסה 02-67777111 ולבקש את מרפאת שיניים לילדים, ולשאול מיהם הרופאים שם שמטפלים בהיפנוזה. לדעתי זה יכול להיות פתרון מצוין!

<ריכז: עודד המחפש 4.4.05>

הבוקר היה לגאיה (2.8) תור לרופאת שינים (יש לה שני חורים אחד גדול ואחד קטן).שעתיים לפני הטיפול היינו אמורים לתת לה סירופ שאמור להרגיע אותה. כל השבוע קצת חששתי מהעובדה שהיא לא תסכים לקחת את התרופה הזו, ומה יהיה אם היא לא תסכים כי אני לא רוצה הרדמה כללית... אתמול בלילה רועי אומר לי שלא נראה כל העניין הזה של התרופה (זה סוג של וואליום) ואולי בכלל יש דרכים אלטרנטיביות גם בתחום הזה. ישנתי על זה והיום בבוקר קמתי עם התחושה של בכל-אופן כן לנסות לתת לה את הסירופ - בעדינות. ניסינו עם 20,000 פיתויים וגירויים הילדה לא רצתה לקחת את התרופה. רועי צלצל לרופאה לבטל את התור ואני נכנסתי למחשב..
אולי למשהו יש עצה לתת לי? (עוד חודש וקצת אנחנו נוסעים להודו לחדשיים ושם אני ממש לא רוצה שייגעו לה בשינים...)
אני אשמח לשמוע מהנסיון שלכם

תודה

דרך אגב, לגבי גז צחוק, שאלתי את הרופאה והיא אמרה שהיא לא משתמשת בזה בגלל שהיא נסתה את זה על עצמה והיא הרגישה שהיא הולכת למות.

אולי תרופה טבעית להרגעה? אולי פסיפלורה? ידוע כמרגיע.
אין לי הרבה אינפורמציה, אבל זה קצה חוט.

אני עברתי טיפולי שיניים עם גז צחוק, וזה היה נוח מאד ויעיל. במיוחד שברגע שמפסיקים עם הגז, מיד תחושת הקהות נעלמת, שלא כמו בהרדמה מקומית רגילה שנמשכת עוד שעה או יותר אחרי סיום הטיפול. הרופא שלי אמר לי שאנשים שונים מגיבים שונה לגז צחוק, ושלמעשה רובם לא צוחקים מהגז אלא סתם מרגישים קהות. עלי הגז השפיע כן לצחוק, ולא לגמרי ברור לי איך הרופא גמר את הטיפול. אבל הוא נראה מרוצה בסוף, וגם השיניים שלי היו בסדר, אז כנראה שזה עבד.

מניסיוני האישי גז צחוק משפיע בשני אופנים:

העלאת סף הכאב - עדיין מרגישים כשהרופא חופר בתוך השן, אבל זה בדרך כלל לא כואב. (מרגיש קצת כמו כשלוחצים באצבע על שן בריאה.)
גורם לשכחה זמנית - משום מה זה גורם לשכחה של מה שקרה רגע קודם לכן בטיפול, ואז מבחינת התפיסה האישית הטיפול מתקצר מאד. כמו כן זה ידוע שלכאב יש אפקט מצטבר -- אותה דרגת כאב תכאב/תפריע יותר אם תקרה לאורך זמן מה -- ולכן כששוכחים מה קרה רגע לפני כן (כולל הכאב והכל) אז הכאב קל יותר להתמודדות. דקה אחרי שמפסיקים עם גז הצחוק החשיבה חוזרת לתקנה, והטיפול עצמו נראה כמו רצף זכרונות מבילוי שכלל השתכרות בערב הקודם.

בסה"כ אני לא הבחנתי בשום השפעות ארוכות טווח של זה. הכל נגמר עוד לפני שעזבתי את המרפאה.

אגב, את יכולה לבקש לנסות בעצמך את הגז קודם לכן. מאחר שאין לזה השפעות מתמשכות אז אין בעיה לנסות לדקה~שתיים ולהפסיק.

שליחה על ידי יעל_ג* » 19 מרץ 2002, 10:51

לגבי גז צחוק - יש לי פחד אדיר מרופאי שיניים ובכל פעם שעלי לעבור טיפול אני מגיבה כמעט בהיסטריה ונדרשים שני עובדים רק להחזיק את הידיים שלי. ובכל זאת, הרופאה שלי מתעקשת לא להשתמש בגז צחוק - למרות שזה קל גם עבורה לטפל בי כך - מכיוון שמחקרים מראים - כך היא טוענת - שגז הצחוק משפיע לטווח ארוך על העצבים. גם בארה"ב, שם בעבר היו משתמשים בגז צחוק כדבר שבשגרה, ירד השימוש בשנים האחרונות לאור הממצאים של המחקרים האחרונים. אז אל תשמשו - ובוודאי לא על ילדיכם.

שלום לכולם!
אנחנו זקוקים דחוף לעצה ועזרה.
בתנו בת שנה ושמונה חודשים, יונקת ונרדמת רק בהנקה. יש לה עששת בחמש שיניים וזה הולך ומתפשט.
היא לא מוכנה לפתוח את הפה אצל רופאי שיניים. לא ניסינו בכח, וגם אם היינו מנסים - לא נראה שזה היה
עובד.
היום היינו אצל רופאה שקראנו עליה המלצה כאן באתר. בטלפון היא הבטיחה שכל הילדים משתפים איתה פעולה. לא ברור למה, האמנו לה...
זה התחיל מזה שהיא אמרה שאין שום נזק בפלואוריד, המשיך בזה שאמרה שהנקה גורמת לעששת, המשיך בזה שאחרי סידרת מניפולציות זולות בכובע עם אוזני מיקי מאוס בתנו פרצה בבכי ובקשה לצאת...
אח"כ היא הציעה שנתפוס אותה בכח וכשסרבנו שאלה אם היא מנהלת לנו את החיים גם בבית. (!!!)
ברור שאף רופא לא היה מצליח יותר (או שאולי יש איזה קוסם אמיתי שלא שמענו עליו - אנא ספרו לנו).
מי יודע על השפעות של צילום שיניים בגיל כל כך רך?
מי יודע על תופעות לוואי של חמרי טישטוש?
מי יודע מה קורה אם פשוט לא מטפלים ומחכים לגיל של שיתוף פעולה? ומה הוא הגיל הזה?????
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם לא נטפל עוד שנה? שנתיים?
אם למשהו יש מידע, או קישור לאתרי מידע?
ואיך לעזאזל אומרים עששת באנגלית?

נתחיל מהסוף: עששת באנגלית לא יודעת, אבל נהוג לומר cavities - חורים. במקרה שלכם זה נשמע כמו עששת בקבוק - bottle mouth. למרות שלא מדובר בבקבוק.
חשבתי שכתבתי על זה באתר, אבל חיפשתי וכנראה שלא:
בסופו של דבר אנחנו מצאנו רופאת שיניים לילדים שמתמחה בטיפול בהיפנוזה. זה הרבה פחות דרמטי ממה שזה נשמע - טכניקות של הרפיה, אוטו-סוגסטיה, וגם קסם אישי וגאז צחוק עזרו מאוד.
הילדה שלי בת חמש, זה סיפור אחר לגמרי, אבל ממליצה לכם מאוד להתקשר אליה ולפחות להתייעץ טלפונית. היא בכפר סבא, קוראים לה אבלין ושלר, והטל' שלה כרגע נעלם לי אבל מופיע בדפי זהב וכו'.
והיא אפילו היתה יקרה פחות מאשר מרפאות אחרות, כולל של קופ"ח.
גאז צחוק נחשב דבר בטוח יחסית, בפרט שלא מדובר על שהייה ארוכה בקרבתו. באשר לחומרי הטשטוש, זו או אנטי היסטמינים או משהו ממשפחת הוואליום, ושניהם נשמעים לי לא סימפטיים גם למבוגרים. אני יודעת שתופעת לוואי נפוצה היא הקאה, ושגם השימוש בהם לא מבטיח הצלחה מסחררת.
מה יכול לקרות אם לא מטפלים? תלוי אם החורים עמוקים או לא, במקרה שלנו הרופאה החליטה לא לטפל באחד החורים מאחר שהוא קטן מאוד, אבל נהיה במעקב. אם החורים עמוקים זה יכול לעשות נזק לשיני הקבע.
בקיצור, ממליצה בחום על ד"ר אבלין שלנו... ותעדכנו, טוב?

תודה מסעדה.
רצינו לדעת עוד פרטים: האם גם אצלכם היו נסיונות כושלים אצל רופאים אחרים. האם גם הילדה שלך סירבה בכל תוקף לפתוח את הפה בבדיקה?
נראה לנו שיש לבת שלנו איזו טראומה (כנראה מגלגול קודם או מזרמים תת מודעים של משהו בראש שלנו)
הרופאה המליצה שננסה לחכות ולהראות לה איך מטפלים בילד אחר (גדול בהרבה) כשעשינו זאת היא פרצה בבכי והתעקשה לחכות בחדר ההמתנה עד שיצא והיא תהיא בטוחה שהוא בריא ושלם וכל הזמן מיררה בבכי ואמרה עליו :"קום! קום!" (מכיסא הטיפול)
אם עברתם משהו דומה, אז רצינו לדעת אם יש איזה תהליך שהילדה יכולה לעבור (שיחות, פגישות מקדימות, סיפורים... משהו) או שזה פשוט קרה לכם ככה פתאום בגלל הכימיה עם הרופאה.
תודה שוב

אני לא יודעת על השפעת הצילום בגיל כזה, אבל כנראה שבצילומי שיניים זה אפסי. וגם, הנזק מכמות כזאת של חורים בוודאי יותר גדול, כי העששת עלולה להמשיך הלאה לשיני הקבע, וזה כבר בעיות שיניים לכל החיים, ממש לא כדאי.

חברה שהיא רופאת שיניים ויועצת הנקה הסבירה לי פעם, שיש עניין של חיידקים אלימים, שאם הם נכנסים לפה הם מחוללים שמות. זה היה בהקשר של המגע בין הורים לילדים: הורים שיש להם בעיות שיניים סובלים לפעמים מחיידקים אלימים בפה שלהם, ואז עליהם להיזהר במיוחד לא להעביר אוכל מהפה שלהם לפה של הילד, לא לחלוק כוס שתייה, לא לנשק על הפה וכדומה, כי החיידקים האלה עוברים בקלות לתינוק, והופ - יש אצלו חיידקים אלימים בפה שעושים עששת.

כמו כן, יש גורמים גנטיים או הריוניים שגורמים להתפתחות עששת.

חשוב במיוחד: לצחצח שיניים כמה פעמים ביום (כדאי בגזה, ואם אפשר בחוט דנטלי בין השיניים - יש פטנטים שטובים יותר לילדים. מברשות שיניים מציקות לילדים נורא, בדרך כלל, והניקוי יוצא פחות יסודי) .
כדאי להתייעץ עם רופא: הואיל ושיני החלב מתחלפות בסביבות גיל שש, יכול להיות שמבחינת הסכנה לעתיד אפשר להמתין עוד שנה ולטפל רק אז, אבל קחו בחשבון שהחורים בשיניים יכאבו נורא...

הבת שלי הלכה לראשונה רק בגיל ארבע, וגם אז לא היה לה אף חור, אז קשה לי להגיד מהו גיל שיתוף הפעולה. זה נורא תלוי בילד, במצב הרוח וברופא/ה.
אנחנו לקחנו את הילדה לרופא שיניים בשם ד"ר רקוץ' בככר המדינה בתל אביב (על רחוב וייצמן). לצערי אין לי הטלפון שלו ואני לא יכולה לחפש.
הוא היה מצויין, הילדה שיתפה פעולה לחלוטין ובלי שום בעיות (להפתעתנו), כי נראה שפשוט יש לו "טאץ'" לילדים. אבל הוא יקרן זוועה.

וגם הוא חושב שהנקה גורמת נזק לשיניים כי הוא מבלבל בין יניקה משד למציצה מבקבוק. הדפסתי עבורו מאמרים מהאתר של בריאן פאלמר אבל עדיין לא שלחתי לו...

זה התחיל מזה שהיא אמרה שאין שום נזק בפלואוריד - הטענה שאין נזק מפלואוריד, לגיטימית בדיוק כמו הטענה שיש נזק מפלואוריד. לשני הצדדים יש "הוכחות", את צריכה להחליט למי להאמין. לעניות דעתי האישית בלבד. התועלת עולה על הנזק, ולכן אנו משתמשים במשחות שיניים עם פלואוריד, אבל לא בטיפות - זה הגבול שלנו.

המשיך בזה שאמרה שהנקה גורמת לעששת הבן שלי באותו גיל בערך, גם הוא עדיין יונק ביום ובלילה. אנו מקפידים לצחצח שיניים כל ערב מאז בקיעת השן הראשונה. השיניים שלו לבנות וללא חורים. אחותו בת 4 כמעט, עם אותם הרגלי יניקה עד גיל שנה וחצי, ועם שיניים נהדרות (ציטוט מרופא שיניים שבדק אותה).
מסקנה פרטית שלי: הנקה בלילה כשלעצמה לא גורמת לעששת. אולי זה קשור לאי צחצוח שיניים (לא ציינת איך אתם בנושא זה) ואולי לגורמים אחרים - גנטיקה, בריאות האם במהלך ההריון ועוד.

בתנו פרצה בבכי ובקשה לצאת... - אנו כאמור לקחנו את בתנו לרופא שיניים בגיל שלוש וקצת (במרפאה של מכבי, בלי המלצה מיוחדת). שבוע לפני כן הכנו אותה לבדיקה - סיפרנו לה על השיניים, החיידקים, איך הרופא בודק. לא הזכרנו טיפולים (לא ידענו אם נצטרך). כל זאת בנוסף להרגלי צחצוח שיניים עליהם הקפדנו לפני כן.
כשהגענו לרופא - היא פתחה את הפה בגאווה ושיתפה פעולה בלי שום בעיה. למזלנו לא היו חורים, אני לא בטוח שהייתי מצליח להכין אותה לטיפול כואב.

איך לעזאזל אומרים עששת באנגלית? - Caries (ומכאן - קריוס ובקטוס). cavity לפי Babylon: חריר, חלל, חור. (אבל מובן נכון בהקשר של השיניים).

מי יודע על השפעות של צילום שיניים בגיל כל כך רך? - מצד אחד, כנראה שאין סכנה אמיתית. מצד שני, אם אתם כבר רואים חורים - בשביל מה צילום? רופאי שיניים עשו סתימות במשך עשרות שנים בלי להזדקק לרנטגן. הצילום נותן תמונה מדויקת יותר של חומרת המצב, אבל הרי מדובר בשיני חלב, ובמקרה הגרוע ביותר - עושים עוד טיפול בעוד שנתיים. יש לזכור שהצילום עצמו יכול להיות חוויה יותר טראומטית מהבדיקה - אלא אם כן הורה נכנס לחדר הרנטגן יחד עם הילד (ואז הוא סופג קרינה מיותרת, כנראה יותר מהילד).

נואשים:
הניסיון שלנו לא בהכרח רלוונטי לשלכם, בעיקר מפני שהבכורה שלי הרבה יותר גדולה, ומתקשרת מצוין באופן מילולי. ובכל זאת: הכול התחיל נפלא. באנו לבדיקה, עשינו צילומים, ראינו שיש חורים - כל זה תוך שיתוף פעולה גמור ומושלם (כולל להישאר לבד בחדר לצילום ולא לזוז בכלל - שני צילומים!)
נקבע תור לשבוע אח"כ לשתי סתימות. התחיל מצוין, עד שהרופאה (מכבי ילדים) אמרה שאולי נעשה היום את כל הארבע.
וברגע שחומר ההרדמה נגע בפה, הילדה קמה מהכיסא והטיפול נגמר (-: היא טענה שהחומר "חריף" לה. ניסינו עוד שלוש פעמים - אצל אותה רופאה עם אבא, אצל רופא אחר פעם עם אבא ופעם עם אמא, עם המון הכנה ומשחקי תפקידים קודם, ואפילו הבטחות למתנות ולסוכריה על מקל (!) כשהיינו על סף שבירה - שום דבר. ברגע שמגיעים לאקשן, הילדה קמה מהכיסא. ואם מנסים לשכנע אותה, היא מתחילה לבכות.
שני הרופאים אבחנו אותה כ"בעלת התנגדות פנימית חזקה לטיפול" והמליצו על שימוש בתרופות הרגעה.
נסענו למרפאת השיניים לילדים באיכילוב, מאחר שבמרפאת הקופה לא משתמשים בתרופות הרגעה, לבדיקה מקדימה. קיבלנו את דף ההסבר + הסבר בע"פ וחשכו עיני (אין לי זמן לפרט וזה גם לא ממש רלוונטי - בקיצור - תופעות לוואי של הקאה, לפעמים הילדים בוכים "ואז אני מרימה קצת את הקול").
ואז נזכרתי שבעצם שמעתי פעם על טיפול שיניים בהיפנוזה, ביקשתי המלצה מרופאת שיניים ידידה והיא שאלה מרצה מאונ' ת"א, וכך הגענו לד"ר ושלר.
שיני החלב מתחילות לנשור בגיל שש, קודם הקדמיות המרכזיות, אבל האחרונות לנשור הן השיניים האחוריות, וזה יכול לקרות גם בגיל 12. אצלנו החורים היו באחוריות - שם יותר קשה לצחצח, ולבכורה יש דווקא חריצים עמוקים במיוחד, וחיבה לקורנפלקס - זה כנראה, פלוס התורשה, הביא לעששת. אז לא יכולנו לחכות.
אם יש לכם עוד שאלות - בבקשה.
אני יודעת על עוד רופאת שיניים בי-ם שעושה טיפולים כאלה לילדים ושמעתי עליה המלצות, אם תרצו.

ראיתי לא מזמן ב Discovery טיפול שיניים בעזרת Tens. מותאם לילדים מגיל 6 ומעלה, וכנראה לא לטיפולים מורכבים, אלא פשוטים יותר כמו סתימה קלה. מעניין אם בארץ שמעו על זה, אולי זה מתאים לילדים מסויימים בטיפולים מסויימים.

ראשית, תודה לכולם על התגובות.
בינתיים אספנו קצת חומר, אז הנה עדכונים ועוד שאלות.
מסתבר שיש אפשרות לצילום פנורמי, בו הילד לא נדרש לפתוח בכלל את הפה. רק לשבת בלי לזוז 20 שניות.
אנחנו שוקלים.
במרפאה של ד"ר רקוץ' דיברנו עם הסייעת והיא אמרה ש"ברור שבגיל הזה הילד בוכה ולא משתף פעולה אז צריך לתפוס בכח".... זה לא בשבילנו.
בשמת - את חושבת שהקסם של ד"ר רקוץ' יעבוד על ילדה קטנה בחצי מבתך? (הלוואי)
מסעדה - ספרי קצת יותר על הטיפול בהיפנוזה וגם אם יש לך פרטים על הרופאה הירושלמית.
עדי - כמובן שגם אנחנו נסביר הכל יפה מאוד בגיל שלוש או ארבע, וגם עכשיו אנחנו מסבירים, אבל אם להיות עם הרגליים על הקרקע - ברור שבגיל שנה ושמונה חודשים אנחנו לא מצפים שהיא תפנים את הקדימויות שלנו.
מה גם שאכן הכנתי אותה מראש לביקור והיא הביעה הסכמה תאורטית, אבל נוכח המניפולציות השקופות של הרופאה, גם אני הייתי פורצת בבכי. כי היה לה ברור שמנסים לתחמן אותה. בעוד אנחנו הקפדנו להגיד את האמת.
ובאשר לצחצוח שיניים: הורדנו כליל את הטיפות פלואור שנתנו בחודשים האחרונים כי הן לא עזרו.
עברנו למשחת שיניים של וולדה - בלי פלואור והיא מחכה על המדף, כמו קודמתה - לכך שהילדה תסכים לצחצח.
בכל זאת יש איזה שיפור, כי הבוקר צחצחתי לה לראשונה בלי שהיא תגיד די חצי שניה אחרי שאני מתחילה, אלא חיכתה בסבלנות עד שלי נמאס.
לסיכום:
נראה שבגיל הזה כל מי שנתקל בבעיה ומחליט לעשות טיפול גומר בהרדמה כללית - כמו שקרה ל"אבא נואש" עצמו כשהיה בן שנתיים. (יש לי רתיעה מאוד גדולה מהעניין).
מה שנותר לנו לעשות זה להתפלל שהעששת תיעצר (דברים כאלה קורים, כמו ניסים...

) או תתפתח לאט ואז
נגיע לעוד שנה עם יותר חורים אבל גם עם יותר שיתוף פעולה.

בעניין הצחצוח, הפתרון שלנו שבד"כ עובד, עם ילדה באותו גיל: נחישות. לא תוקפנות או כעס.. פשוט "עכשיו מצחצחים". נקודה. זה חיוני לבריאותה. זה קצת מציק אבל לא כואב. זהו.

נראה לי שלא במקרה חל אצלכם עכשיו שיפור בצחצוח. ברור ש"לרגל המצב" אתם משדרים יותר נחישות.

אגב, איך אתם יודעים שיש 5 חורים בלי בדיקת רופא שיניים?

נואשים, אני מנסה לצמצם זמן אינטרנט. אולי תשאירו כתובת דואל ואשלח לכם את מס' הטל' שלי?
באשר לצחצוח, לפעמים ילדים מסכימים שיצחצחו להם אחרי שההורים מסכימים שהילדים יצחצחו את שיני ההורים. בלי צחוק.

מסעדה יקרה,
הדואל שלנו: [email protected]
הגימיק של לתת לילדה לצחצח לנו פשט מזמן את הרגל, זה אקט יומיומי שאין לו בעיניה שום קשר לזה שצריך לצחצח גם לה...
רותי: באשר לנחישות, זה נכון, אבל לדעתי מדובר בעיקר בנחישות פנימית.
איך יודעים? רואים. החורים מכרסמים בשיניים הקדמיות והם מתפשטים לרוחב (אני מקווה שלא לעומק).

לזה התכוונתי (פנימית וכו'..).

הורים נואשים, אני לא יכולה להגיד אם הקסם של ד"ר רקוץ' יפעל על ילדה קטנה בחצי מבתי, אבל הסייעת נשמעה לי רע מאוד!

נואשים, היום דיברתי עם מישהי שיש לה גם ידע וגם עניין אישי בנושא - תתקשרי אלי, אשמח לתת לך את הטל' שלה.
כמה דברים בינתיים:
אולי דיברתם עם ד"ר ושלר בינתיים - אותה אם דיברה, וקיבלה את התשובה שטיפול בהיפנוזה מוקדם מדי לבנה, שהוא בן שנתיים וקצת (מבוגר מבתכם).
ארבעה רופאים אמרו להם ארבעה דברים שונים - כולל "לחכות ולא לעשות כלום" וכולל הרדמה כללית.
היא חושבת שעדיף לא לגמול גמילת לילה אם רואים שלילד קשה לוותר על הנקות הלילה, מאחר שעדיף ילד עם שיניים גרועות מאשר ילד עם טראומה - על זה אמר גם ד"ר ג'ק ניומן, מומחה קנדי להנקה - קל יותר לתקן שיניים מאשר לתקן את הנשמה. היא מציעה לנסות ולנגב את השיניים במשהו - גאזה רטובה או סתם חתיכת בד - גם אחרי הנקות הלילה. במקביל, להקפיד על תזונת היום וצחצוח ביום.

דברנו עם ד"ר ושלר. היא הרופאה היחידה שהתחברה למחשבה שלנו על זה שאבולוציונית לא יתכן שהנקה גורמת עששת. כבר מבחינתנו נקודה גדולה לטובתה.
היא בכל אופן המליצה לנו על טיפול בהרדמה מלאה (לא אצלה כמובן) ואמרה שאסור להתמהמה.
מאידך שמענו היום מחברים על טיפול זמני של מריחת חומר כלשהו שעוצר את העששת. לילדה בת ארבע עשו את הטיפול לפני שנתיים (אז בת שנתיים) וזה מחזיק עד היום. האין זה פלא? (וכמו כן הוכחה ניצחת לקיומו של האל).
מחר נברר הכל ונעדכן בפרטים.
נ.ב היא שוב לא מוכנה לצחצח. אוף!

אצלינו בשוהם יש רופאת שיניים שמדליקה את הטלויזיה ויותר לא מעניין את הילדים שום דבר, הם בוהים עם פה פתוח. כמובן שזה עולה הון תועפות לטפל אצלה. עוד לא ניסינו את החוויה, למרות שהבת כבר אחרי 5 ובטח עם מלא חורים, אבל השכנים שלנו ניסו, שילמו והיו מרוצים מאוד. כמובן שאח"כ קנו מתנה גדולה לילד שלהם, גם בן 5.

תשמעו סיפור מזעזע:
הרופאה שבתנו סרבה לשתף איתה פעולה, הצליחה באסרטיביות שלה לשכנע אמא לפעוט בגילה של בתנו לטפל לו בחורים בשניים הקדמיות (בדיוק כמו אצלנו).
הרופאה נתנה לאמא חומר מרדים כסירופ שתתן לו בבית שעה לפני הטיפול. הוא הקיא את רובו, אבל הרופאה בכל זאת טיפלה.
במשך שעה וחצי הילד הוחזק בכח וצרח. (זריקה מקומית בטח הוא קיבל, אבל קשה לדעת את מידת ההשפעה).
במהלך הטיפול האגרסיבי, עף לו מהפה ניב בריא לחלוטין. בהתחלה הרופאה סרבה להשתיל אותו אך בלחץ האם - הסכימה.
קשה לתאר את המצוקה האיומה של האם והילד.
כיום, ארבעה חודשים אחרי - חלק גדול מהסתימות פשוט נפלו...
בשביל מה היה כל זה?
וגם, בגלל הניב המתנדנד, שתודה לאל כיום יציב, הילד נאלץ במשך חודשים לא לנגוע במזון מוצק.
אותה אמא שוכנעה ע"י המערכת שהכל נגרם מהנקות לילה, אז אפילו הנחמה הזאת נלקחה ממנו.
עד היום הוא מתעורר בלילות בבכי וצעקות: די די.
קורע לב.
אני מודה לאל שהבת שלי מחוברת לעצמה ושאני מחוברת אליה.
ובאשר לפתרונות למצבנו?
עדיין בודקים.
מי יודע משהו על אפקטיביות של מברשת שיניים חשמלית?

מישהו יודע מהן הסכנות בהרדמה מלאה?
כרגע חזרנו מבדיקה אצל רופאת שינים ולילדתנו בת השלוש יש בארבע השינים הקדמיות העליונות עששת וחורים גדולים. הרופאה המליצה על הרדמה מלאה ואנחנו מנסים למצוא עכשיו כל חומר אפשרי בנושא. בעיקר שמות של רופאי שיניים באזור הצפון.
ברור לי שאי אפשר לטפל בה בלי הרדמה, ונראה שאי אפשר לחכות כי יש לה עוד הרבה שנים עם השינים האלה והמצב ממש לא טוב. (למרות שאין לה כאבים)
תודה רותי

לגבי המרפאה של רקוץ', למי שירצה:
ד"ר מאיר רקוץ' וד"ר אביבה כגן, ה' באייר 60 (על רחוב ויצמן), 03-5469251.

הי רותי, יש הרבה אלטרנטיבות.
אם את רוצה אשמח לפרט ולהעביר לך את כל המידע שאספנו עד כה.
[email protected]

נואשים, יש חדש?

זו כמובן הילדה שלכם ואתם תעשו מה שהכי טוב לכם, אבל הייתי חוששת להגיע למצב שבאמת יתחיל כאב - כי אז יהיה מאוד לא נעים, ותהיו בשליטה פחותה בהרבה, כי צריך טיפול חירום, ולפעמים באמצע הלילה. אולי כדאי לקבל חוות דעת, כמה זמן יש לכם להתלבט לפני שתהיו חייבים לקבל החלטה.

מסעדה: כך נעשה. (חוות דעת). בקשר להמשך, כאמור, לגמרי לא ברור.
בכל מקרה תודה על האכפתיות, זה נעים.

כתבה על חורים בגיל צעיר ? מתוך mothering
זה לא ממש תירגום. יותר סיכום של המאמר. ואני לא מתרגמת דגולה וגם לא מבינה יותר מידי ברפואה, אבל אני בכל זאת מביאה לכאן את מה שהצלחתי להבין. מקווה שאין כאן הטעיות מתוך טעויות שלי.

חורים בגיל צעיר נקראים ECC ? early childhood cavity
המחלה היא מחלה מדבקת שנגרמת מבקטריה - bacterium streptococcus mutans
(s. mutans)

הבקטריה מועברת דרך הרוק של האם (או של מטפלת עיקרי) ב- 30 החודשים הראשונים והיא ספציפית למקום (כך שחייבת להיות שן אחת לפחות בפה התינוק). הבקטריה ניזונה מסוכרוז ומייצרת חומצה. לילדים עם ecc יש בפה פי 100 מהבקטריה מאשר אצל ילדים אחרים.
Ecc מופיע כנקודות לבנות, כהצטברות של plaque או כריקבון חום ויכול לגרום לסדקים ושברים.
ריקבון לא מטופל יכול לגרום לכאב כרוני ולאובדן שיניים וכתוצאה מכך גם לפגוע בהתפתחות, פגיעה ביכולת להתרכז, פגיעה בהערכה העצמית ובעיות פסיכולוגיות.

נמצא קשר בין ecc וסיבוכים בהריון, לידות טראומטיות, ניתוחים קיסריים, סוכרת הריון, מחלות כליות וזיהומים ויראליים או בקטריאלים.
גורמי סיכון יכולים להיות לידה מוקדמת, חוסר התאמת rh, אלרגיות, דלקות קיבה ומעיים, malnutrition, מחלות מדבקות וdiarhea כרונית.
גורמי סיכון נוספים למאכלים ממותקים ומתוקים הם מאכלים מלוחים (כמו צ'יפס), מחסור בברזל, מציצת מוצץ, ושיפה לעופרת בהריון.
בשביל אחוז קטן של ילדים שבסיכון גבוה, הנקת לילה תכופה תורמת להתקדמות המחלה.
מצד שני, במדינות בהם התזונה היא לא התזונה האמריקאית והתינוקות ישנים ויונקים במיטת האם, ecc לא קיים ברמה מגפתית כמו בארה"ב.
ההנקה לא אשמה במחלה

טיפול מוקדם הוא חיוני!
אם לא מטפלים יש סיכון גבוה יותר שיהיו חורים בשינים הקבועות.
צריך לנקות את החניכיים כל יום עם גזה וצריך לצחצח שיניים מהרגע שהן בוקעות.

טיפול ?
לפי רופא מה Mainstream - בשלב השכבה הלבנה ? פלואוריד במשחת שיניים. במעט משחה ולנגב במטלית. לא מומלץ ציפוי פלואוריד.
לפי רופא אלטרנטיבי ? טיפול תזונתי. חשובה תזונת האם בהריון וחשובה תזונת התינוק.
חשוב שתהיה רמה גבוה של ויטמין D כי הוא מאפשר ספיגת סידן לשיניים. (לא טיפות כי מריכוז גבוה מידי יכולה להיות הרעלה). לאכול חמאה, מוצרי חלב מועשרים, ביצים, כבד, ושמן דגים כמו סלמון וטונה. וגם אור שמש!
לא ממליץ לקחת פלואוריד.
ממליץ להמנע מסוכר.
אלטרנטיבה למשחות שינים ? שטיפת פה עם מנטה כטיפול אנטיבקטריאלי לecc (לא מתאים לתינוקות.)
תרופה הומאופתית ? calcarea phos.

דרך אגב, אנחנו בדרכנו לטיפול שיניים בהרדמה מלאה. נראה שאין ברירה אחרת במצבנו. החלטנו על בית חולים שניידר כי שם כולם מומחים בילדים, כולל מרדים וטיפול נמרץ (טפו טפו טפו). ביום רביעי אנחנו שם בבדיקה. אני מפחדת אבל נראה שאין ברירה. לצערי בכתבה מmothering לא דיברו על פתרונות קסם. ההדגשה העקרית שם היתה על כך שהחורים הם לא בגלל ההנקה וזה חשוב לדעת!!!

מראי מקום שנותנים בכתבה (אני לא מעתיקה לכאן את שמות המאמרים אלא את האירגונים שניתנים כמקור למידע נוסף)
American Academy of Peduatrics - www.aap.org
American Academy of Peduatrics Dentistry - www.aapd.org
American Dental Association - www.ada.org
La Leche League International - www.LaLecheLeague.org
National Institute of dental and craniofacial - www.nird.nih.gov
children's dental health project - www.childent.org
the academy of breastfeeding medicine - www.bfmes.org

אם כן, טיפול טוב באם יכול לחסל את החיידק, וימנע הדבקה של הילד?

אין לי מושג. מצטערת

ב-Mothering Your Nursing Toddler החדש יש פרק מצוין על הנקה/הנקת לילה ועששת. כתוב שם שאשה שיודעת שיש לה בעיות שיניים, יכולה לקבל חיסון נגד החידק הזה, ובכך למנוע הדבקה.

מכיוון שהתפתחות חיידקים במקום מסוים היא עדות לחוסר איזון מסוים, הייתי בודקת (ואני גם אבדוק) מה יש עוד להומאופטים להגיד בעניין.

הורים מודאגים,
אפשר לתת לילדה מיץ נוני - להחזיק בפה לפני שבולעים, במיוחד באיזור השיניים הנגועות.
ידועים מקרים של עצירת עששת בעזרת הנוני.

נאוה,
רפרפתי בעמוד הנוני, הוא ארוך ואקרא את כולו בהזדמנות, אבל בסוף את מציינת שיש הבדלים בין הסוגים השונים.
איזה מומלץ?
איזה כמות? (להחזיק בפה לפני שבולעים) = שלוק? כוס? כמה טיפות? זה חומר מרוכז?
אולי דווקא למרוח עם בד גזה?
מה דעתך. תודה.

מיצי פירות (הנוני הוא פרי) = סוכר המזמין חיידקים לאכול את השיניים.

אני רוצה להמליץ על רופאת השיניים לילדים דר. לורה מעוז. בתי בת השנתיים וארבעה חודשים טופלה אצלה היום, שתי סתימות בשיניים צמודות קדמיות.
ללא גז צחוק, זריקות הרגעה ואפילו ללא הרדמה מקומית (היה לנו מזל "שתפסנו" את העששת בחיתוליה), היא דיברה לילדה בגובה העיניים, בלי טריקים וליצנות.
שמחתי מאוד שלא האשימה את ההנקה כגורם לחורים בשיניים.
היא מטפלת בבאר שבע. 6652757 08
בשמחות...

שליחה על ידי יעל_כ* » 13 מאי 2003, 21:22

רציתי לספר שנפתחה Baby Clinic בהנהלת ד"ר אוולין ממבר (תומכת הנקה נלהבת ושותפה של מדריכות הנקה במחקרים שונים). היא נמאת בבי"ח הדסה עין-כרם.

עשיתי את כל הטעויות האפשריות עם בכורתי בנושא השיניים, קודם כל עם הבקבוקים הממותקים בלילה (כפיצוי על גמילה מהנקה) בגיל 2.5 ואחר כך עם הבחירה של רופא השיניים שטיפל לה בעששת בשן הקדמית כתוצאה מהבקבוקים.
קבלתי המלצה מחברה על רופא שיניים בי-ם שהוא מאסטר ברייקי, ויו'ר היפנוזה בארץ, שהוא מלא בקסם ובכבוד לילד, ילדתי הגיעה מפוחדת וסירבה לשתף פעולה איתו והוא הפעיל את קיסמו ובמפגש השני היא כבר ישבה על הכסא כמו בחוף הים, ונתנה לו לטפל בשן, הבעיה שהוא היה רק נחמד ומלא אהבה אך לא מקצועי, הסתימה נפלה פעם אחר פעם העששת גדלה והוא טען שהוא לא יכול לטפל בשן בצורה יותר עמוקה בגלל המיקום שלה ועוד מיני תירוצים במונחים רפואיים, הרגשתי שמשהו לא תקין אבל הילדה סמכה עליו ולא התחשק לי להתחיל טיפול במקום אחר אז קיוותי שנוכל למשוך את זה כך עד שהשיניים יפלו. אבל בפעם האחרונה שהסתימה נפלה התנפחו לה החניכיים ורצתי איתה S.O.S לקופת חולים שם נזכרתי מדוע אנחנו לא מטופלים דרכם היחס של הרופאה היה מתחת לכל ביקורת, אבל יצאתי משם עם מרשם לאנטיביוטיקה, בינתיים מצאתי מרפאה פרטית עם רופאה שנראת לי מקצועית היא הביטה בשן ואמרה או לעקור או שורש, אמרתי לה שאני מעדיפה שורש רק מהבחינה האסטטית, לא בא לי שהילדה בת 4.3 תסתובב ללא שן קדמית שנתיים ויותר, התור עדיין לא היה אני מלאה חרדות כיצד היא תעבור טיפול כזה, אבל מקווה שהגעתי למקום הנכון והיא תעבור את זה בקלות, וללא טראומות.

שליחה על ידי יעל_כ* » 16 מאי 2003, 22:24

בירושלים יש כל כך הרבה רופאי שיניים מקצועיים לילדים מוכשרים שגם יודעים היפנוזה וסדציה! התעניינת בחסרונות של בחירה בטיפול שורש?

יעל, לא, מה הם?
ומה זה סדציה?

שליחה על ידי יעל_כ* » 17 מאי 2003, 15:49

סדציה = טשטוש. יש סדציה קלה ועמוקה.
אני תמיד מצטערת לשמוע שיש רופאים שלא מסבירים הכל להורים. יכול להיות שבחרת נכון, אבל למה לא להבין נכון קודם?
ככלל, אני אישית עדיפה טיפולים שמרניים (למשל אם אפשר טיפול שורש על פני עקירה, סתימה ענקית על פני כתר). אבל יש לכל דבר חסרונות. גם אני עצמי הייתי מעדיפה לא להסתובב בלי שן קדמית. אבל את צריכה לדעת שבאיזשהו שלב היא תהיה בלי השן הקדמית ותבוא עם הזמן השן הקבועה.
החסרונות
אם אין לה מספיק חומר שן, ונשקלת עקירה יש אפשרות שהשחזור שיעשו מעל טיפול השורש לא יחזיק מעמד ויפול, וזה כרוך בעגמת נפש רבה [במיוחד אם זה קורה באמצע הגן/הכיתה]. יש סיכון בטיפול שורש שיהיה זיהום חוזר, ופגיעה בנבט הקבוע. עקירה היא גם טיפול מאד מהיר ולילדשחושש , או לילד עם הרבה טיפולים לפעמים זו דוקא בחירה טובה. חוץ מזה לכל חומר שמשתמשים יש את הבעיות שלו (אני לא יודעת באיזה חומר ישתמשו אצלה). מי הרופאה?

תודה רבה על האינפורמציה אני מאוד זקוקה לה, הרופאה אכן אמרה שהשורש יחזיק מעמד משהו כמו 1.5, אז זה מצמצם את הזמן שלה להיות ללא שן,
אבל עכשיו אני קצת מתלבטת (לאור מה שכתבת), הרופאה שמה גלית כהן, מטפלת במבשרת ציון,

נואשים, אני כבר לא זוכרת, אבל נדמה לי שלא עדכנת(ם) מה קרה בסופו של דבר. אני אשמח לשמוע - או להיזכר, למקרה שכבר שמעתי...

שליחה על ידי יעל_כ* » 21 מאי 2003, 22:12

מאיה - את בטוחה שהיא מטפלת בטשטוש?

יעל, הטיפול מחר בצהריים, ואני חושבת רק על זה, אם כדי לעקור כבר או לטפל בשורש, לא הצלחתי לתפוס את הרופאה כדי להתלבט איתה לפני שאנחנו מגיעות, הקטנה מבועתת מהרעיון שנוציא את השן החולה. בכלל אני לא יודעת איך היא תשב לטיפול די ארוך, לא?
הרופאה מטפלת עם גז צחוק והיא אמרה שהיא גם מזריקה חומר מרדים, יש לה גם לייזר שבו היא תטפל בהתחלת סתימונת בשן ליד גם קדמית מתחיל שם עששת, אבל הכל אם היא תתן לה. לגבי החומרים, אין לי מושג במה היא משתמשת, האמת לא שאלתי, קצת טיפשי מצידי, אבל היה לי חשוב בעיקר שתהיה נחמדה לקטנה.

שליחה על ידי יעל_כ* » 22 מאי 2003, 18:33

באמת הכי חשוב שהיא תסתדר עם הילדה. אין ספק. ובכל מקרה מדובר בשיני חלב (איזה מזל שמקבלים צ'אנס נוסף, הא?).
הטיפול הוא בדרך כלל ממש לא ארוך (עקירה בערך 5 דקות וטיפול שורש בערך 20-40 דקות בילדים).
למה בלייזר? בכל מקרה האיזור יהיה מורדם, והיא תהיה תחת טשטוש. אז מה כבר יפריע קצת רעש של "מטוס"? מה היו השיקולים שלך?
בכל אופן שיהיה לכם נחמד מחר. סה"כ היום עם החומרים המשוכללים יש זה ממש לא נורא ולפעמים אפילו קצת כיף

. ואם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.
[רציתי גם לאמר לך שאם את מפחדת, את תקריני את זה לבת שלך, ואז אולי כדאי שהיא תלך עם מישהו אחר...]

יעל, היה נורא נורא קשה, ממש סיוט, הגענו בשעה 14:00 בצהריים כליל התבקשה לשים את מסכת הגז על האף (הרופאה קוראת לזה אף של פיל) הרופאה עשתה לה עם זה הכרות כבר בפעם הראשונה שהיינו אצלה, אבל כליל לא הסכימה בשום פנים ואופן, המשכנו הרופאה הסייעת ואנוכי להסביר ולשכנע ולאיים (אני) שאי אפשר ללכת הביתה בלי טיפול, אבל היא בשלה. אז הרופאה הציעה לתת לה בסירופ אטרקס (או משהו כזה) ולצאת לטיול לשעה. כליל רצתה להשאר במרפאה בפינת המשחקים. אחרי שעה וקצת נכנסנו כליל היתה כבר די עיפה ורעבה, בהתחלה היא שוב התנגדה ולאט לאט נרגעה, עד שהרופאה נתנה לה זריקה והיא הרגישה את זה וההייתי צריכה לתפוס אותה חזק בעזרת הסייעת כדי שהיא תסיים, הלב נקרע לי, היא נראתה כמו חית פרא שנלכדה, העיניים שלה היו כבר אדומות ומסוממות, והיא צרחה שם. אחר כך היא התחילה לטפל קודם בשן ליד זאת שהיא היתה אמורה לעקור אותה ואמרה שזה לא חור קטן אלא על סף שורש, הילדה ישבה יפה איזה 10 דקות ואז התחילה להשתולל שוב, כבר לא עמדתי בזה וכנראה שגם לא הרופאה והיא הפסיקה שהיא סתמה לה את זה בסתימה זמנית.
עכשיו אין לי מושג איך אני מחזירה אותה לשם.
איך ילדה בת 4 מסוגלת לשכב יותר מ10 דקות בתנאי לחץ פחד וכאב כאלו.
אין דרך אחרת?
אני חייבת לציין שהרופאה והסייעת היו סבלניות ונחמדות. רק לא אהבתי את "השקרים" האלו שהן מספרות לה ,"זה לא יהיה כואב," "זה יהיה קצר", "כתגידי לי אני אפסיק" היא כבר לא תאמין להן ולי.
יצאנו מהמרפאה בכמעט 16:30 כליל מיד נרדמה עלי מיד ל5 שעות רצופות, היה נורא.
לגבי הערה שלך בסוף, אני לא חושבת שאני מפחדת, אבל נורא קשה לי לראות אותה סובלת, כשהיא הזריקה לה כבר לא יכולתי ואמרתי לה שתעצור, (גם היא הבטיחה לה). אני כנראה רגישה מדי.
כעסתי שהיא לא הספיקה לסיים את הטיפול (בליבי).
תודה שאת נותנת לי מקום לפרוק את כל העול הזה.

מאיה,
חיבוק ונשיקה לך ולכליל. זה נשמע ממש קשה.
אולי כדאי שבכל זאת תפני לבוצר.
לכי לבד, בלי כליל, ספרי לו את הקורות אתכם עד היום ותשאלי אותו מה הוא חושב שאפשר לעשות. (הטיפול, ההרדמה.)
כל כך חבל לגרום לילדה כלכ ך קטנה טראומה בטילפוי שיניים.
זה הרי רופא שרואים לעיתים קרובות בגיל מסוים.
ולמה היא הרגישה את הזריקה? היא היתה מטושטשת לא?

אוי מאיה, זה נשמע קשה.
הייתי עוזבת את זה לגמרי לאיזו תקופה, אם השיניים לא כואבות. לתת לה להתאושש.
ואז... למצוא רופא אחר...
וכמו שחגית הציעה, לדבר איתו קודם בטלפון, להתייעץ.
אני יכולה לומר לך שכשהיינו אצל ד"ר ושלר (כמתואר למעלה, אני חושבת, או בדף אחר שעוסק בטיפולי שיניים לילדים), ההתנהלות היתה אחרת לגמרי. ייתכן מאוד שזה גם עניין של כימיה, אבל הילדה היתה קודם אצל שלושה-ארבעה רופאים אחרים, כולם נחמדים וחביבים ולא רופאי שיניים כלליים אלא עם התמחות לילדים. אני מרגישה שטכניקות ההרפיה עזרו לה מאוד - גם אצלנו בכלל היא לא הסכימה לשים את המסיכה, מההתחלה.

שליחה על ידי יעל_כ* » 23 מאי 2003, 22:26

מאיה - ממש היה עצוב לי לשמוע

. איזו חוויה איומה בשבילך. אני חושבת שכדאי לברר מהי דחיפות הטיפול, ואם זה לא דחוף, באמת לחכות כמה שבועות כמו שהמסעדה אומרת. עדיף לדעתי לקחת אותה לרופא שיניים מומחה לילדים (בירושלים יש ממש טובים) והוא יתן לה טשטוש יותר משמעותי מגז צחוק או היפנוזה או שפע של פתרונות אחרים שלומדים בהתמחות. לדעתי לא כדאי שאת תבואי איתה בפעם הבאה. מספיק לעבור חוויה כזו עם ילד פעם אחת (אני מוכנה ללכת איתה אם את רוצה...). היא זוכרת משהו? אטרקס (Hydroxyzine) הוא אנטי-היסטמין, שמרגיע מעט אבל הוא לא כל כך יעיל במקרים כאלה. אחרי גז צחוקבדרך כלל שוכחים (ראי חרדה דנטלית )
ולמה היא הרגישה את הזריקה? היא היתה מטושטשת לא?

אם היא צרה והשתוללה גז הצחוק בורח לכל הצדדים, ואז הרופא יותר מסטול מהילד...
אטרקס לא משפיע על כולם באותה מידה
יכול להיות שריכוז הגז לא הספיק לה

רק עכשיו כשאני קוראת את התגובות שלכן אני מרשה לעצמי לבכות, עד עכשיו הדחקתי והדחקתי התאמצתי להיות מאופקת.
גם בעלי אמר לי בואי נחכה עם זה קצת עכשיו, אבל הרופאה אמרה שזה דחוף, יש שם סתימה זמנית שיכולה ליפול היום, אני באמת ילך לראות רופא בלעדיה ואתייעץ. זאת הרופאה השנייה כבר שמטפלת לה בשן חוץ מעוד שניים שהציצו לה בפה אבל לא אהבתי את הגישה שלהם ולא חזרנו אליהם.
דרך אגב יעל הפנים של כליל לא צרות ההפך וכל הטיפול היא התלוננה שזה לוחץ לה על הלחיים, ותודה רבה על ההצעה לבוא איתה.

ותודה על המידע.
איזה טשטוש יש יותר משמועתי מגז צחוק?
ביום א' אני לוקחת אותה להומאופתית שתיתן לה תמצית "מוחקת טראומה" (באמת יש תמצית כזאת).
מסעדה, חגית, גלית תודה אני כבר מרגישה יותר טוב.

מאיה, אולי ההומאופתית תוכל גם לתת לה משהו שיעזור לה לקראת הטיפול הבא. בזמנו הקטנצ'יק לקח פרחי באך לפני הכניסה לגן, והיה מעבר חלק ונעים.
מה יקרה אם הסתימה הזמנית תיפול - יתחילו כאבים?
טשטוש יותר משמעותי מגאז צחוק - אני מניחה שהאטרקס הוא סוג של טשטוש. מעבר לזה נותנים תרופות ממשפחת הוואליום. ממה שאני זוכרת ממרפאת השיניים לילדים באיכילוב, הם כתבו בדף ההסבר שגם זה לא תמיד עוזר, ויש ילדים שבוכים, מקיאים וכו'. מעודד, נכון? /-:
ישנה גם האפשרות של הרדמה מלאה.
אני חוזרת על ההמלצה לטיפול בהיפנוזה...
תרגישו טוב - שתיכן!

שליחה על ידי יעל_כ* » 24 מאי 2003, 13:20

מה יקרה אם הסתימה הזמנית תיפול
אם סתימה זמנים נופלת לפני טיפול שורש - יכולים להיות כאבים וזיהום
אם היא נופלת כשהיא זו שאוטמת את טיפול השורש יכול לחודור זיהום דרך תעלת השן לעצם, ואז יש סכנה של אבצס, נפיחות וכו'.
איזה טשטוש יש יותר משמועתי מגז צחוק?
יש חומרים ממשפחת הבנזודיאזפנים (למשל מידזולם). אבל כמו שכתבתי, את יכולה לנסות גם היפנוזה, דמיון מודרך ועוד כל מיני דברים לפני הטיפול התרופתי. אבל בלי יותר מדי נסיונות, כי כבר עברתן מספיק... תספרי לי אם התמצית עזרה לכן. והעצה של המסעדה של פרחי באך היא מוצלחת במיוחד. אני מכירה כמה ילדים שלקחו אותה לפני הטיפול וזה באמת שיפר את המצב...
לגבי היפנוזה - את יכולה להתקשר להדסה 02-67777111 ולבקש את מרפאת שיניים לילדים, ולשאול מיהם הרופאים שם שמטפלים בהיפנוזה. לדעתי זה יכול להיות פתרון מצוין!
דרך אגב, בררתי שבשבילך וגלית נחשבת רופאת שיניים מצוינת. חבל שזה נגמר ככה...

יעל, מסעדה תודה רבה, נראה כבר מה נעשה.

אתמול היינו אצל ההומאופתית שמטפלת גם עם פרחי בך, בדרך כלל היא נותנת להן תמציות של פרחי בך כי היא אומרת שזה משתלב הכי טוב עם האנרגיה של הילד פחות התערבות עם התהליכים הטבעיים שלו. אז אתמול היא בדקה בעזרת מטוטלת מה הכי מתאים לכליל ויצא בהלה, פחד עמוק, טראומה. היא אמרה שגם אם נראה שכליל יצאה מיזה היא עוד עמוק בתוך הסיפור הזה, והפעם גם הוסיפה רמדי מההומאופטיה שמאזן רגשות טראומטיים כאלה. במשך כל הטיפול כליל הציקה לי (מה לשעולם היא לא עשתה, אני מביאה משחקים שלה והיא יושבת ומשחקת לה) אז המטפלת אמרה שנראה לה שהיא כועסת עלי. היא הציעה (כמו שאתן) לא לחזור לרופאת שיניים, והיא נתנה לי מס' של רופא מגבעתיים, הלוואי וזה יהיה הרופא. (או שאני אבדוק את הרופאים שהוזכרו כאן קודם). דיברתי איתו בטלפון קבענו שרק יסתכל קודם בפה ואז נחליט מה לעשות. סיפרתי לו את כל ההיסטוריה העגומה שלנו עם השיניים שלה, והוא הקשיב ואמר שהוא יודע שצריך לבנות איתה את האמון מחדש, סיפר לי איך הוא עובד, וכו'. אני מקווה שהוא יצליח לטפל בה.
נב ההומאופטית אמרה לי שלכליל לא יתאים טיפול בהיפנוזה.

נב ההומאופטית אמרה לי שלכליל לא יתאים טיפול בהיפנוזה
אני תוהה אם היא יודעת מהו טיפול בהיפנוזה. ראיתי את התגובות כאן באתר לנושא של היפנוזה בלידה, ואני חוששת שעד שלא רואים את זה בעיניים, חושבים על מופעי קרקס שבהם האדם שוכב בין שני כיסאות ומספר לכל העולם זיכרונות מן הגלגול הקודם שלו. בסה"כ מדובר על תרגילי הרפיה וחיזוק הביטחון העצמי... לפחות בניסיון שלי.

שליחה על ידי יעל_כ* » 26 מאי 2003, 20:21

למסעדה - רק 20%-30% על כסא רופא השיניים מצליחים להגיע למצב של היפנוזה. אני לא יודעת איך ההומאופטית אבחנה את זה אבל מאד יכול להיות שיש לה נסיון (אני עדיין לא עשיתי קורס היפנוזה, אבל שנה הבאה אני רוצה לעשות. אני אשתדל לזכור לעדכן ואותךל אם יש דרך לדעת מראש).

הרופא מגבעתיים זה לא אייל בוצר?

מסעדה, אני ממש לא מבינה בשיטת הטיפול הזאת, תרגילי הרפיה וחיזוק הביטחון העצמי נשמע לי מצויין, אני לא בדיוק יודעת על סמך מה קבעה ההומאופטית שלכליל זה לא מתאים, לא התעמקנו בנושא. אני משערת שלאור הכרותה עם כליל, וגם אינטואציה חזקה.
התחלנו טיפול עם הרופא החדש,(צביקה רפה) היתה פגישה אחת מאוד מוצלחת שבה הוא גם הצליח לצלם לה את השיניים, פעם ראשונה שמצלמים לה את השיניים הייתם מאמינים? זה אלמנטרי לא?
לפני הטיפול כליל אמרה לי שכל הרופאים מגעילים, כשיצאנו היא אמרה שפעם ראשונה שמצאנו רופא חדש שהיא אוהבת, אבל אני לא רוצה לדבר לפני הטיפול של עקירת השן וכו'. אני מרגישה שאנחנו בידיים טובות, אני מקווה שאוכל לספר כאן רק דברים טובים עליו אחרי שנסיים כבר עם הטיפולים האלה. תחזיקו לי אצבעות.
תודה שאתן כאן.

מאיה, נשמע נפלא! איזה יופי שהיתה לה כימיה איתו. שימשיך ככה!

שליחה על ידי יעל_כ* » 29 מאי 2003, 18:54

איזה כיף לשמוע!!! אז איך הוא עשה את זה?

הוא אמר לה שהוא יודע שהיא אחרי טיפול לא נעים, ושהבטיחו לה כל מיני דברים ולא עמדו בהם, ושהוא לעולם לעולם לא ישקר לה, החמיא לה המון, הצחיק אותה, הסביר על כל דבר לפני שעשה, חילק פרסים ובלון, בקיצור מלבד היותו רופא הוא היה גם פסיכולוג, גם משורר, גם קומיקאי, הוציא הרבה אנרגיה, ביקש ממני לזרום איתו כשעמדתי לאמר איזה משפט מעצבן לכליל סתם מחוסר נעימות כלפי הרופא הוא עצר אותי, איזו הקלה זאת היתה עבורי.
בפגישה הבאה הוא יערוך לה הכרות מחודשת עם גז הצחוק, ונקווה שפגישה אחרי זה נהיה אחרי הכל.

מסעדה, לשאלתך שראיתי רק עכשיו: בסוף עשינו טיפול שיניים בהרדמה מלאה אצל ד"ר מאיר רקוץ' מת"א, שגם בשמת המליצה עליו. והוא בן אדם מדהים ואני מרגישה לגמרי בטוחה אצלו. ההרדמה היתה לי קשה נורא, יש לי פחד איום מהרדמות כלליות. עברתי אחת בעצמי ובכיתי עד שנרדמתי. וגם במקרה של יערה, בכיתי נורא, איך הייתי צריכה להחזיק אותה בכוח עד שהגז יעבוד ואיך הגוף הקטן שלה שוכב שם חסר אונים משך שעה וחצי (שתי עקירות וששה מבנים!) בינתיים היינו אצלו בביקורת ויערה שיתפה פעולה בצורה מדהימה. הייתה אז בת שנתיים. ולמרות שכשהוא התחיל עם האצבעות בתוך הפה היא קצת בכתה, הוא דיבר איתה ואני דיברתי איתה והיא נרגעה לבד תוך שתי דקות ונתנה לו לגמור לבדוק. והוא עכשיו הגיבור שלה והיא רוצה בעצמה להיות רופאת שיניים. אבל לסיפור הזה יש זנב: הרופא מנענע בראשו בעצב כל פעם שהוא שומע שאני עדיין מניקה בלילה, למרות שאנחנו מצחצחים באדיקות פעמיים ביום, לא אוכלים ממתקים או כל מיני כולרות שנדבקות לשיניים כמו ביסלי או במבה. ועכשיו פתאום ראינו כתם צהוב על אחת השיניים אז קבענו תור לבדיקה ואנחנו מתפללים מכל הלב שזה לא זה. כי בעוד הרדמה אני לא אעמוד ועם כל קסמו, אני לא מאמינה שהיא תשתף פעולה (בת 2.5) לטיפול של ממש.
ומה עוד? כפי שכבר כתבתי איפשהו, זה ממש שוק חופשי, עניים רפואת השיניים, עברנו שלושה רופאים עד שהגענו אליו ושמענו המון שטויות בדרך. הטעיות, שקרים ומה לא.

אני מעדכנת: אתמול בבקורת אצל ד"ר רקוץ' המקסים - יערה היתה מקסימה לא פחות ונתנה לו לבדוק את כל עשרים שינייה - שבשתיים מהן )-: אבוי, עששת. אז קבענו תור לסתימות, כנראה בגז צחוק ועכשיו אני צריכה לקרוא על זה הרבה כדי להבין בפני מה אנחנו עומדים, וגם איטום חריצים.
וגם, וזה גם ענקי: החלטנו להפסיק הנקות לילה. אז הלילה הזה היה הראשון וזה היה יותר קל ממה שחשבתי אבל עדין: קשה-קשה-קשה לשתינו מכל כך הרבה בחינות שאין לי כוח אפילו לפרט. אני מניחה שכל מי שהיה שם מכיר את זה.

סימונה - כל הכבוד, חיבוק, וכו'...

הידעתן ש סתימות כסף וסתימות שורש הן מסוכנות ורעילות? יש בהן: כספית, נחושת, בדיל, קובלט ועוד... הרבה אנשים חולים במחלות כרוניות בגלל זה.
יש אנשים שהחליטו לעקור את כל הסתימות שורש ולסלק את הכספית והבריאות השתפרה פלאים. התרפאו מסרטן, מדלקת פרקים שיגרונית, מפיברומיאלגיה, אקזמה והרשימה עוד ארוכה.
הסתימות שורש שהשתמשו בחומרים בטוחים ללא מתכות, אמנם יותר בטוחות אבל עדיין לטווח הרחוק גורמות למחלות כרוניות, שמתפרצות יותר מאוחר מהטיפולי שורש הקונבנציונאלים שזה יכול לקרות תוך כמה שעות עד כמה חודשים
באתר של ד'ר מרקולה

יש דרכים שבהן צריכים לסלק את כל הכספית. הפה צריך להיות מכוסה, האף צריך לקבל צינור חמצן כדי שלא ישאפו את האדי כספית, וגם העיניים צריכות להיות מכוסות.
אם עוקרים את השינים, צריכים לנקות את כל העששת שכבר חדרה לעצם (שאי אפשר לנקות לגמרי כאשר עושים סתימת שורש)

יעל, אמאל'ה, זה נכון? תוכלי להבהיר את העניין?

סתם במאמר מוסגר. לפני המון שנים טיפלתי בביתי בילד קטן, מגיל עשרה חודשים עד שנה ומשהו.
הוא היה ישנוני ושקט (על גבול האפטיות) ואמא שלו סיפרה לי שבלילות הוא בוכה, ומכיון שהיא לא יודעת מה לעשות, והיא צריכה ללכת לעבודה בכל בוקר, היא נותנת לו אטארקס.
זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי על תרופה כזאת. היא אמרה לי שזה ניתן להרגעה. כששאלתי, אמרו לי שהוא ממשפחת הואליום. זה נכון?
בכל אופן עד היום אני נזכרת בכאב בתינוק בן עשרה חודשים שמקבל באופן קבוע אטארקס כדי שיהיה "רגוע". ולא. הוא לא ינק. ברור שלא.

גם חמותי נתנה אטארקס (כנראה, או משהו דומה) לילדים כדי שישנו בלילה. בלי שהיא היתה צריכה לקום לעבודה. וכשבר היה קם כל שעתיים בלילה היא שיגעה אותי שאני אלך לרופא שירשום לו תרופת הרגעה, "לא חבל שהילד יסבול?"

זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי על תרופה כזאת
וגם על האפשרות הגרועה של לתת תרופה לתינוק כדי שיישן, כשאצלי כל מה שצריך זה לפתוח את החולצה (לפתוח את הלב בדף: הכל על הנקה) . עד היום ברוך השם, לא נזקקנו לתרופה כזו אצל ילדינו, למרות שיש ימים שלא היה מזיק שאני או בעלי ניקח

אם עוקרים את השינים, צריכים לנקות את כל העששת שכבר חדרה לעצם
אין תגובה

יש אנשים שהחליטו לעקור את כל הסתימות שורש ולסלק את הכספית והבריאות השתפרה פלאים.
אם קראת את בטח יודעת שיותר מסוכן להוציא את הסתימה עם הכספית מאשר להשאיר בפה

הרבה אנשים חולים במחלות כרוניות בגלל זה.
מכספית בכלל. לא מסתימות (אם לדייק). זה קורה יותר בגלל דגים מאזורים עתירי כספית. יש מקרים בודדים בעולם, שגם אותם לא הצליחו לקשר לרופא השיניים, אבל כנראה בגלל תנאי מרפאה לא טובים ורופא לא אחראי.

ולכן -
יעל, אמאל'ה, זה נכון?
לא. האמלגם בשימוש מעל למאה שנה עם הרבה יתרונות. יש לו גם את הבעיות שלו. גם לחומרים של טיפולי השורש יש חסרונות.
ככלל - עדיף לא להגיע למצב שצריך שחזורים בפה ולהתמקד ברפואת שיניים מונעת.

אטרקס (Hydroxyzine) הוא אנטי-היסטמין, שמרגיע מעט ומעייף מאד... הוא לא ממשפחת הבנזדיאזפנים (המפשחה של הוואליום למיניהם).

תודה יעל, מזל שאת כאן.

אנהאטה, בטח התכוונת "שיישן" במקום "שיינק"... (אין צורך להוסיף שבמקרה שסיפרתי עליו הילדים לא ינקו, נכון?)

כן. בטח

איזו טעות! כדי שישן!
אני מיד משנה!

זהו, עשינו את זה. כליל סיימה היום טיפול שיניים. היא היתה מדהימה. יצאנו ללא שתי שיניים קדמיות, אני יודעת שסיפרתי רק על שן אחת אבל נפילה על הפה וחור לא קטן עשו את שלהם. בעזרת כמות כפולה של אטרקס (כל שעה לפני הטיפול) גז צחוק ורופא שיניים מ-ע-ו-ל-ה.
כליל בסיום הטיפול בכתה קצת, גם כדי לשחרר קצת לחץ וגם על אובדן השיניים, בדרך הביתה היא אמרה לי :"הוא הוציא לי כמעט את כל השיניים, עכשיו אני לא אוכל לאכול." אבל אין בה שום כעס כלפי הרופא ההפך היא ממש אוהבת אותו.
הוא אמר לי להפוך את נפילת השיניים בטרם עת ליתרון, "את הראשונה בקבוצה שנפלו לה השיניים, זה אומר שאת כבר גדולה וכו". ובככלל הזכיר לי כל הזמן כמה חשוב לדבר חיובי. וזה עוזר גם לי להרגיש קצת טוב עם העניין, כי היה לי די קשה עם זה שהיא תהיה ללא שיניים קדמיות. עכשיו אני רואה שלראות ילד ללא שתי שיניים קדמיות זה לא דבר כל כך חריג זה מראה די מוכר. (עכשיו אני צריכה "לעבוד" על בעלי שלבו נשבר שראה אותה).
עכשיו שעתיים אחרי, כליל משחקת בחדרה בברביות, היא כבר אכלה גלידה, היא נראת בסדר, אין מה להשוות לטיפול האחרון הטראומתי שלא רק שלא הספיקה לטפל בה, גם נגרם נזק נוסף. (אז היא גם ישנה 5 שעות ברציפות!)
לסיכום: תודה לאל שהכרנו את דר' צביקה רפה, רופא נפלא עם נשמה גדולה, אכפת לו ממש מכל הלב, במשך כל הטיפול הוא היה רגיש, ליטף הצחיק הרגיע (גם את האמא), והמחיר ממש הוגן.
נדמה לי שחגית המליצה לי על איזה רופא יכול מאוד להיות שהוא מצויין, אבל הוא בדק את יובל כמה דקות ולקח המון כסף לדעתי, אז זה זכותו כמובן, אבל אני לא מבקרת אצל רופאים כאלה בכל תחום.
אני הוסיף את המספר שלו כאן עוד רגע.
}צביקה רפה 053-893068 אה, עוד יתרון הוא עונה לטלפון ישירות ולא מזכירה\ מזכירה אוטומטית, הוא פשוט זמין בשבילך, וזה גם חוסך את "הטלפון השבור" המעצבן בדרך כלל.

ולא רעדו לו הידיים ? (אני צוחקת. תעברי ל סתימות כסף וסתימות שורש ...). איזה יופי לשמוע. וחוץ מזה אין לה כלום?

מאיה וכליל - טוב לשמוע שסוף טוב הכל טוב (-:
נעשה לה שמח ביום שני

אני המלצתי על ד"ר בוצר. אבל הוא אכן רק בדק את יובל ולא טיפל.
בכל אופן, הפעם השניה אצלו היתה טיפה פחות מוצלחת. (לרופאים כנראה יש יותר סבלנות בבוקר...)
אז אני מקפיאה את ההמלצה עד לביקור הבא... (-:

הוא נתן לכם טיפים למניעה של חורים?
כליל רגישה עכשיו יותר לצחצוח שיניים?

חוץ מזה אין לה כלום.
בארוחת ערב אתמול היא היתה כעוסה ועצבנית, אמרה שקשה לה לאכול, ומעצבן לה בלי השיניים שלה, באמת היא נראתה קצת מסכנונת, כולם השתתקו, לאף אחד לא היה משהו טוב לאמר חוץ מתתרגלי זה מצב חדש, ובאמת היום כבר היה הרבה יותר טוב, היא אמרה בגאווה שהיא מצליחה לתת ביס בקרטיב, מצאה פיתרון, וגם אני מתחילה להתרגל למראה הזה ומוצאת בו אפילו איזשהו חינניות. הרופא התקשר היום לשאול לשלומה (אמרתי לכן שהוא נשמה) כליל אמרה שהיא רוצה לבקר אותו מחר (לא צריך להגזים).
חגית, תודה. ולשאלתך הוא לא נתן לי טיפים כי לא ביקשתי כאלה, אבל הוא ציין שאצלו בבית מותר לבנו ממתק אחד ביום והקפדה על צחצוח שיניים פעמיים ביום.
וכן כליל רגישה במקום של העקירה כשהמברשת נוגעת שם, אולי כי זה עדיין טרי.

קישור ל קהילת רפואת שיניים בתפוז

הגיע תורנו...
חור בשן טוחנת.
בת שנתיים וחצי.
(אני אקרא את כל הדף, עוד מעט).
בינתיים - מישהו עבר סתימה כזאת בגיל כזה לא בהרדמה מלאה (ובלי בכי, טראומות וכיו"ב)?
אם כן - תוכלו להפנות אותי לרופאים?
תודה.

יעל - מה דעתך? יש טעם לחפש בכלל, או "פשוט" לעשות את זה בהרדמה מלאה, ולהמנע ממסע ארוך של חיפוש רופא?

גילה, תנסי עם גז צחוק

ננסה.
הרופאה אמרה שזה קשה בגיל כזה: להיות עם פה פתוח ולנשום דרך האף זה מסובך.

אין לי ניסיון עם טיפולי שיניים בגיל צעיר כל כך.
כשאני הייתי ילדה טופלתי ע"י הסנדלרים בצבא - לא היו אז הרדמות משום סוג...

לאחרונה, יהונתן עבר את טיפול השיניים הראשון שלו.
בתור מי שסובלת מפוביה דנטלית, הייתי לחוצה נורא.
הוא ישב בשנטי עם הפה פתוח - רגוע כמו שאני מעולם לא הייתי אפילו בלחשוב על זה,
וכשהיא (רופאת השיניים) עמדה לסיים את הטיפול ,
הוא שאל: מתי מתחילים עם גז הצחוק הזה....(אמרתי לו שהוא ינשום גז ויתחיל לצחוק, אז הוא חיכה

)

יעל - מה דעתך? יש טעם לחפש בכלל
כדאי לחפש עוד קצת. זה כל כך תלוי בילד ובהיקף הטיפול. אם זו "רק" סתימה, יכול להיות שרופא מנוסה יוכל לעזות את זה בלי הרדמה כללית (מה גם שהתור להרדמה כללית ארוך מאד) ... באיזה איזור בארץ את גרה?

בתור מי שסובלת מפוביה דנטלית, הייתי לחוצה נורא.
ממליצים שאם המא פובית שהילד יבוא עם האבא או דמות אחרת כי זה די "מדבק"...

בצפון, אבל אם אפשר להסתפק בביקור אחד (או אולי - בשישי וראשון), אז ירושלים בא בחשבון, כי יש סבים.
(והאמת - אנחנו מעדיפים לנסוע רחוק ע"פ הרדמה כללית.)

אז בירושלים שווה לנסות אצל דיאנה רם, אבלין ממבר (היא מנהלת את הbaby clinic בהדסה) או גידי הולן (יש עוד המון). בתל אביב - בני פרץ (שגם יודע היפנוזה).