מה חובה בהיריון

[תזמורת_הים*]

אז מה צריך לאכול בשביל לא הגיע לזה?
יש הרבה מידע בדף חוסר ברזל

[חגית_ל*]

ומה היתרונות של אפידורל.
אני סקרנית, מה היתרונות בזה?

[רחל_ברמן*]

אני סקרנית, מה היתרונות בזה?
שלא מרגישים כאבים?... כלומר, אני מבינה שבלידה תקינה זה גורר בעיות, אבל לא קשה לדמיין סיטואציות בהן את לא רוצה להרגיש כאבים.

[שוכנת_הצוק*]

_יש פה המון דעות לכל קשת הצבעים אבל אם תחנכי את עצמך תוכלי לבחור בסיטואציה הספציפית מה נכון לך אישית ומה לא!
חשוב להתחנך באופן נכון וזה כולל קריאת ספרים שמביאים את שתי נקודות המבט,למשל:מה מסוכן באפידורל ומה היתרונות של אפידורל.חשוב לא?
כך אם תקחי אפידורל תוכלי לעשות זאת בידיעה ברורה של התועלת מול הנזק ואף אחד לא יוכל להפחיד אותך או מצד שני לשכנע אותך!_

אילה, אני מסכימה מאוד.
_{(זה ממש דומה לעצה שכתבתי למעלה, רק ששם כתבתי שם של ספר שאינו מקובל על בשמת. בכל זאת הייתי ממליצה לך לקרוא אותו, אבל רק אם יש לך אמון מספיק באינטליגנציה שלך. אלא אם את חוששת שמא תקבלי דברים שמנוגדים לאורח החיים או לאידיאולוגיה שלך ולא תוכלי לסנן אותם.)}

אם תשחי בידע הזה, הכלים שזה ייתן לך:

• להחליט בעצמך מה נכון בשבילך (אנחנו רק יכולות לומר בקווים כלליים על מה כדאי להסתכל, ומה עבד בשבילנו)
• לדעת מה את בשום פנים ואופן לא רוצה ולהילחם על זה (לפעמים צריך)
• להכיר את האפשרויות והמונחים לפרטי פרטים - כך תוכלי להיות בררנית (לא רוצה X, אבל כן Y במינון קטן, וכל עוד לא הגעתי לשלב Z)

בנוסף לספרים, הנה כמה אתרים שעזרו לי להתכונן ללידה:
"פורטל דולה" - www.doula.co.il
"עולם התינוק" - http://www.babyworld.co.il/
"אמנות הלידה" - http://www.leida.co.il/

[אני*]

לא עשיתי כל בדיקה בהריון, פרט למישוש של מצג, יצאה יופי של ילדה, מומלצת בחום אם כי חד פעמית.
אז לפי נסיוני חובה לרצות את ההריון, הלידה והעובר ולהודות על כל רגע.
בהצלחה!

[טלי_מא*]

יצאה יופי של ילדה, מומלצת בחום אם כי חד פעמית.
D-:

_אז מה צריך לאכול בשביל לא הגיע לזה?
כלומר מתחת ל10 ?_
בנוסף להפניה לדף ההוא - מה שבעיקר חשוב זה מה לא לאכול - לא לאכול מזונות שמונעים ספיגה (קפאין למשל, כל מיני מזונות עם חומרי מאכל וחומרים משמרים שונים שנועדו לפגוע בעבודה תקינה של מיקרואורגניזמים ופוגעים בעבודתם התקינה גם בתוך המעיים שלנו, גם אורגני עדיף, כדאי להפחית את צריכת הסוכרים הפשוטים). ויטמין C מסייע לספיגה של ברזל, לכן במצבים מסוימים של חוסר ברזל כדאי לשתות כל בוקר כפית מולסה (יש אורגנית שחורה, העיקר לא מגופרתת ועדיף לא מזוקקת) בכוס מים חמימים עם מיץ מלימון (חצי או שלם תלוי בטעם).
לא זוכרת אם כל זה כתוב שם, אז מוסיפה את זה פה.

[אילה_א*]

רגע איך הדיון עבר ללידה אנחנו עוד בהריון
דווקא לגבי לדיה נראהלי שאני יודעת יותר מה אפשר מה צריך ומה אין לי ברירה
עם דגש על הלי

[דנה_ש*]

עוד דבר (אני לא בטוחה אם כבר הזכירו את זה) - בהריון יש נטיה מוגברת לפתח דלקות בדרכי השתן, לכן חשוב כטיפול מונע לשתות הרבה מים, וגם לאכול חמוציות או לשתות מיץ חמוציות. הסכנה העיקרית היא שהדלקת תעבור לכליות, ואז בד"כ הטיפול הקונבנציונלי מחייב אנטיביוטיקה, וזה לא משהו שהייתי ממליצה בהריון.
אני גם מקפידה לרוקן את שלפוחית השתן עד הסוף, ולשמור יותר על היגיינה (ביחוד אם משתמשים הרבה בשירותים מחוץ לבית).

[אילה_א*]

דלקת בדרכי השתן זאת מחלה שיש רק לנשים שלוקחות אנטיביוטיקה - בדקתי אתזה עם כל מי שאני מכירה

[רחל_ברמן*]

מצד שני, מיץ חמוציות זה טעים

[איטל_תומכת_לידה*]

תשובה לשאלה מה טוב באפידורל:לפעמים יש נשים שלא יודעות להרפות וכמה שהן רוצות לידה טבעית עדיין הן מחזיקות(זה דבר שאפשר להתכונן אליו ללידה,וגם לחיים אחרי הלידה)האפידורל משחרר את הכיווץ ומאפשר קידום של הלידה אצל אישה שלא מצליחה לשחרר!עדיף מקיסרי אם האמא תקועה זמן רב ומנפנפים לה על הראש עם הסכין!

[פלונית_אד_הוק*]

רק רוצה לתת עוד נקודת מבט שאולי לא חשבת עליה.
אני לא עשיתי בהריון שקיפות-מי-שפיר-חלבון-עוברי, ז"א כל הדברים שקשורים לתסמונת דאון. חייבת לציין שברגע האמת ממש, ז"א בלידה עצמה, פתאום פחדתי מזה שאין לי מושג אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. זה לא משהו שחשבתי שיקרה, אבל הנה הוא קרה באמצע הלידה. ואז הגיעו צירי הלחץ ואני מצד אחד לוחצת ומצד שני מפחדת מרגע האמת, מפחדת לפגוש תינוק פגום, ואני בטוחה שהתחושה הזאת הכפילה לי את משך צירי הלחץ לפחות פי 2 (כמעט שעתיים). בסוף יצאה ילדה יותר מדהימה משניתן היה לדמיין בכלל.
מה שאני אומרת, תעשי עם עצמך חושבים טוב טוב על מה את מוותרת ומה המחיר של זה ואל תעבדי על עצמך כדי להיות באופנית מצטיינת.

[שוכנת_הצוק*]

דלקת בדרכי השתן זאת מחלה שיש רק לנשים שלוקחות אנטיביוטיקה - בדקתי אתזה עם כל מי שאני מכירה
אילה, תוסיפי אותי לסטטיסטיקה - גם בהריון לא סבלתי מזה, וכמעט לא נחשפתי לאנטיביוטיקה בחיי עד כה טפו טפו. (אולי שווה לפתוח על זה דף, ולראות מעין סקר מה קורה באתר?)


אני לא עשיתי בהריון שקיפות-מי-שפיר-חלבון-עוברי, ז"א כל הדברים שקשורים לתסמונת דאון. חייבת לציין שברגע האמת ממש, ז"א בלידה עצמה, פתאום פחדתי מזה שאין לי מושג אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. זה לא משהו שחשבתי שיקרה, אבל הנה הוא קרה באמצע הלידה.
ואני כן עשיתי חלק מהבדיקות האלה (בלי מי שפיר). את חושבת שזה הרגיע אותי בלידה? ממש לא. כי הנתונים מהבדיקות הם סטטיסטיים (יש לך סיכוי של 1 ל-X שהעובר לוקה בתסמונת דאון, או טריזומיה וכו'). הם גם מציינים על הבדיקות שהן לא מבטיחות עובר בריא (כדי שלא יתבעו אותם אח"כ).

[מדליקה*]

דלקת בדרכי השתן זאת מחלה שיש רק לנשים שלוקחות אנטיביוטיקה לי היו על אף שאני לא משתמשת באנטיביוטיקה.

[דנה_ש*]

אני מודה שאני לא מומחית בתחום, אבל, לפי מה שאני מבינה דלקת בדרכי השתן בדרך כלל נובעת מחיידקי מעי (דוגמת אי קולי ואולי אפילו סטרפטקוקוס בי שבדרך כלל יש גם בגרון) שתמיד נמצאים בריכוז מסוים בגוף. החיידקים מתפרצים כשהפלורה הטבעית של הגוף לא מונעת את התרבותם, וזה קורה בדרך כלל כשהגוף חלש מסיבות תזונתיות או רפואיות. אנטיביוטיקה אכן מחלישה את הפלורה הטבעית של הגוף ואולי לזה התכוונת כשקישרת בין לוקחי אנטיביוטיקה לבין אלה שמתפרצת אצלם המחלה. לדעתי זה לא רק אנטיביוטיקה אלא גם תזונה לא טובה, אני חושבת שתזונה שמכילה סוכרים ופחמימות ריקות מזיקה אף היא.

בהריון, כך לפי מה שהבנתי מהרופאה שלי, שלפוחית השתן יותר חשופה לזיהומים. אני חושבת שזה קשור לכך שריקון השלפוחית הוא לא עד הסוף בהריון וגם לכך שהממברנות הפנימיות יותר חשופות . אני לא יודעת מה קורה עם הפלורה הטבעית של הגוף בהריון, אבל יכול להיות שעם כל השינויים ההורמונלים הפלורה נחלשת. כמובן, זה רק ניחוש ואני חוזרת ואומרת שאני לא מבינה עד הסוף, אלא מחברת כל מיני פיסות מידע שיש לי.

ורק בשביל ה"סקר" - אני דוגמה הפוכה - לקחתי הרבה אנטיביוטיקה בילדות עקב דלקות גרון חוזרות ונשנות ולא היתה לי אף פעם דלקת בדרכי השתן.. לא שזה מוכיח משהו.

[אילה_א*]

את לא מוכיחה כלום כי לא אמרתי שכל מי שלוקחת אנטיביוטיקה יש לה
אמרתי שמי שלא לוקחת אין לה ולגבי סוכרים ופחמימות ריקות אני המצאתי אותן ומאז אני לא מפסיקה לאכול אותן . אבל יכול להיות שיש קשר ,ואני היוצא מין הכלל שמוכיח את הכלל שלכל כלל יש יוצא מין הכלל .

[ילדת_טבע*]

קשר? לא יודעת... כשהייתי ילדה סבלתי המון (ככה אמא שלי מספרת אני לא זוכרת) מדלקות בדרכי השתן. במשך חיי לא חסכו ממני אנטיביוטיקה, להפך, היה לי רופא שטען בפני אמא שלי שכל פעם שאני מתלוננת על כאב גרון פשוט לתת לי רפאפן בלי להבדק בכלל וזה מה שהיא עשתה כי הרופא אמר וכאבי גרון היו לי למכביר. כאמור אני לא זוכרת איך מרגיש בכלל דלקת בדרכי השתן כי כשהיו לי הייתי מאוד קטנה. גם כשבצבא היתה מגפה של דלקות בין הבנות אני לא נפגעתי. פחממות ריקות היו המזון העיקרי שלי עד לפני חמש שנים בערך וגם אחרי זה הייתי זללנית ג'אנק בגמילה מתמדת (שוקולד? אח, אם לא הייתי עם בחילות מטורפות בטוח הייתי עדיין יורדת על חצי חפיסה בלי להרגיש). יש לי תחושה שעדיין הכל תלוי בעניין ההגינה, ז"א כמו שלימדו אותנו בחר"פ לא לשבת על שרותים מפוקפקים, לא לנגב הפוך וכאלה. בכלל אני נמנת מאלו שלא מנגבים פיפי בטענה שעם כל הכבוד הפיפי הוא סטרילי בהשוואה לנייר טואלט. לכי תדעי, אולי פה הסוד? שנפתח דיון סטטיסטי על מי מנגבת ולאן?

[פלונית_כרגע*]

לא כ"כ קשור- שאלתי שאלה על פיגמנטציה בהריון כבר די מזמן בדף בעיות עור בהריון או משהו כזה ולא ראיתי התייחסות אז בגלל שהדף הזה מאוד פעיל החלטתי לשאול פה שוב. תשובות בבקשה לכתוב בדף הרלוונטי- תודה מראש לעונות..
והשאלה- בהריון הקודם היתה לי בעית פיגמנטציה חמורה (בצורת פרפר) היה סיוט ומכוער. הפעם זה הריון קיץ וזה כבר מתחיל למישהי יש רעיונות למניעה מלבד קרם הגנה שאני מורחת קבוע? (שינוי תזונה, משחות- כול עצה ורעיון יהיו מבורכים!)

[אחרת*]

כבר כתבתי את זה בדף אחר לא זוכרת איזה, אבל גם אותי השביזה מסכת ההריון (הפיגמנטציה) וכל הבאופניות שיטחנו לי לאהוב את גופי כמו שהוא יסלחו לי אני יותר יפה בלעדיה, השתמשתי באומגה 3, תוך כמה ימים הרגשתי בהבדל והיא הולכת ונעלמת. לקחתי את האומגה בכמוסות. זה עזר גם לאישה קרובה אלי שהיו לה כתמים מהשמש.

[בשמת_א*]

דלקת בדרכי השתן זאת מחלה שיש רק לנשים שלוקחות אנטיביוטיקה
לא לקחת אנטיביוטיקה בחיים?
כי זו גם מחלה לנשים שלקחו אנטיביוטיקה.

[פלוני_אלמונית*]

אז לפי נסיוני חובה לרצות את ההריון, הלידה והעובר ולהודות על כל רגע. כלומר, הסכרת ושאר הירקות שסבלתי מהם בהריונות היו כיוון שלא רציתי אותה או לא הודיתי מספיק על כל רגע? וחברותי שגילו מומים בילד בהריונות, גם הן לא רצו?

[אילה_א*]

הפעם האחרונה שלקחתי הייתה בגיל 14 ברגע שעמדתי על דעתי .
רוב הנשים שסובלות מהבעיה מתחילות לסבול ממנה בערך בגיל הזה . למעשה הפעם הראשונה ששמעתי על זה הייתה אז כשחברה שלי חלתה.
בכלל יש לי המון הסברים למחלה הזאת. (כי חשבתי הרבה על זה שכל החברות שלי חולות בה ורק אני לא ,חיפשתי את ההבדלים- לא משהו מוכח)

[חגית_ל*]

השבוע אמרתי לרופא שלי שאני לא מעוניינת יותר בא"ס. אמר שאין בעייה ורק נבדוק את הלב. שמענו את הלב, רפרפנו על ראש רגליים ובצער רב סיימנו קצר ולעניין.

[פלונית_אד_הוק*]

יש לי תחושה שעדיין הכל תלוי בעניין ההגינה, ז"א כמו שלימדו אותנו בחר"פ לא לשבת על שרותים מפוקפקים, לא לנגב הפוך וכאלה. בכלל אני נמנת מאלו שלא מנגבים פיפי בטענה שעם כל הכבוד הפיפי הוא סטרילי בהשוואה לנייר טואלט. לכי תדעי, אולי פה הסוד?
דוקא אני מחזיקה בדיוק בתיאוריה ההפוכה. אני נמנית עם אלו שנמנעות מסטריליות יתר ויושבות על אסלות ציבוריות ולא מקרצפות את הנרתיק עם הסבונים ה"מיוחדים לשמה" ולדעתי זה מה שמשמר את הפלורה הטבעית שמונעת השתלטות של חידקים יוצרי דלקת שם (טפו עין חמסה שום בצל).

וחברותי שגילו מומים בילד בהריונות, גם הן לא רצו?
אולי... לכי תדעי...

[חגית_ל*]

אצלי היו מומים איומים בהריון הקודם וזה היה הריון שהיה מאוד מאוד רצוי לי - אבל מאוד מאוד לא רצוי לסביבתי והייתי מלאת חרדות ורגשות שליליים.

[ההולכת_באתרים*]

דלקת בדרכי השתן זאת מחלה שיש רק לנשים שלוקחות אנטיביוטיקה - בדקתי את זה עם כל מי שאני מכירה
קשקוש מקושקש ללא ביסוס מדעי או רפואי. מה הקשר בין זיהום לאנטיביוטיקה? לבדוק משהו עם מי שמכירים זו לא סטטיסטיקה. חוץ מזה, זה עניין של מזל. יש נשים שנוטות יותר לדלקות ויש שפחות. זה תלוי גם בהתנהגות ביחסי המין ובאופן הניגוב בשירותים.

[נויקה*]

לפי מה שידוע לי הבעיה הגדולה ביותר עם דלקת בדרכי השתן בזמן ההריון היא האבחנה שלה - מכיוון שקשה לזהות את הסימפטומים שלה בזמן ההריון - תכיפות גבוהה במתן שתן/צריבות במתן שתן וכדומה הן רובן תופעות שנשים בין כה וכה חוות בהריון ולכן קשה לשים לב לסימנים של הדלקת, וזו הסיבה שכדאי להקפיד כן לתת בדיקות שתן....

[רחל_אש*]

ניוקה
אישה שבהריון לא אמורה לסבול מצריבות במתן שתן,אלה אם כן יש דלקת.לא סבלתי אף פעם בהריון מצריבה במתן שתן.
ההגינה מאוד חשובה.
פלונית
אני לא אשב על אסלה ציבורית כי לכי תדעי מי היה שם קודם ואיזה מחלות ההיא הקודמת מסתובבת איתם.
אני גם לא מבינה מה בדיוק סטרילי בשתן...שתן זה משהו שיוצא לנו מהגוף כי זה הפסולת של הגוף אז אם זה הפסולת לא נראה לי שזה יכול להיות סטרילי.

[תמי_גלילי*]

אני לא אשב על אסלה ציבורית כי לכי תדעי מי היה שם קודם ואיזה מחלות ההיא הקודמת מסתובבת איתם.
על פי תוכנית הטלוויזיה המשעשעת של פן וטלר "בולשיט", אסלות ציבוריות שנראות יבשות ונקיות הן כנראה נקיות יותר מהפנים (בעיקר הפה) והידיים של רובנו, ששם מתרכזים מרבית החיידקים. באופן מפתיע, על הטוסיק כנראה יש הרבה פחות חיידקים, כולל בחריץ וגם ממש ליד פי הטבעת. לפי זה, יותר מסוכן ללחוץ יד למישהו או לתת לו לנשום עלייך. (סתם חומר למחשבה).

אני גם לא מבינה מה בדיוק סטרילי בשתן...שתן זה משהו שיוצא לנו מהגוף כי זה הפסולת של הגוף אז אם זה הפסולת לא נראה לי שזה יכול להיות סטרילי.
המדע חושב אחרת... מה שכן, לפי ויקיפדיה השתן סטרילי עד שהוא יוצא מהגוף. ביציאה הוא יכול לאסוף חיידקים מהעור ומהאוויר.

[שי_רי*]

מה הקשר בין זיהום לאנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה הורגת גם "חיידקים טובים" שמונעים דלקת. גם הגניקולוגית שלי וגם חברה שלי שהיא רוקחת המליצו לי לאכול הרבה יוגורט פרוביוטי כשניזקקתי לאנטיביוטיקה ולשים לב אם מיתפתחת לי דלקת בשלפוחית השתן. זו תופעה מאוד שכיחה שברגע שלוקחים אנטיביוטיקה מיתפתחת דלקת וגינלית או בשלפוחית

[מיכל_צמות*]

המון תחומים שצפריר יכול לתת עליהם עצות מייצרות יותר בלבול למי שסומך עליו D-: אילה, לא יכולתי מלהתאפק ולעצור באמצע קריאת הדף. את גדולה!

ובלי להמשיך לקרוא - אנטיביוטיקה בלי סיבה ? לקחת אנטיביוטיקה? אולי אני מוציאה קצת דברים מהקשרם - אבל נראה לי שהדבר הכי נכון לעשות הוא לא לקחת אנטיביוטיקה.
וגם לגבי אולטראסאונדים למיניהם - הדבר הכי נכון לעשות - הוא לא לעשותם. עד כמה שניתן.
יש הריונות שאין ברירה (כמו בהיריון האחרון שלי כשהייתי בשמירת הריון ונעלם הדופק - ואז היה צורך באולטראסאונד - בעיקר כדי להרגיע. והאמת - כשירד הדופק ראינו את זה בבדיקה, רק כי הרגשתי שמשהו לא בסדר - ורצתי לבדוק. אחר כך הרגשתי שבסדר והחלטתי לפי תחושה מתי צריך לבדוק - ומתי אני צריכה מנוחה רצחנית של לא לזוז כי היא זקוקה לזה ממני שם בפנים.
אני מאלו שלא משנה מה האולטראסאונד יגיד - אני לא אהרוג את העובר שלי. ולכן הסקירה המוקדמת מיותרת עבורי.
את בדיקות הדם שלי אין לי שום בעיה לעשות - הדקירה היא שלי. דקירות לעובר או פנימה, יש בהן סיכוי קטנטן לפגיעה, כמעט מזערי, אבל לא שווה את זה - כשבמילא התוצאה לא תניב פעולה מצידי, אלא רק התארגנות מוקדמת למשהו שעשוי בכלל להיות מופרך עם צאת המושלם שלי לעולם.
את הסקירה המאוחרת עשיתי, בעיקר בגלל שאם יש קושי מסויים (כמו פגיעה בכליות חס וחלילה) אז אפשר לבחור ללדת במקום שיוכלו לתמוך בתינוק סמוך לאחר לידתו (במקרה של כליות - הדסה עין כרם, לדוגמא). אבל זה היה מה שנכון לי. כל אחת צריכה לבדוק מה הדברים החשובים והנכונים עבורה, עבור בן זוגה ועבור עוברה.

כשמבחינתי העצה הכי חשובה - היא כמה שפחות ואת המעט ההכרחי.

[מיכל_צמות*]

אה, ובטח כבר שכחתם שדיברו על זה כאן בדף, אבל למרות המלצת האונקולוג, אני אוכלת אבטיחים (אבל לא פיתות מקמח לבן במיקרו, אבל זה רק בגלל שאין לי מיקרו.... (-; ).

[תמרוש_רוש]

מה עוד אפשר (לא חובה) לעשות בהריון:
בדיקה של רמת הויטמין D, במיוחד אם את אשה לבנבנה ואחראית מאוד ששומרת על עצמה כל הזמן מהשמש.
אני נזהרת מהשמש בצורה ממש רדיקלית (בצדק, מבחינתי), אבל עכשיו אני מגלה שבגלל זה אכלתי אותה מהזוית של הויטמין... עוד גיליתי, שדווקא בארצות שטופות שמש (ישראל, למשל) עם מודעות גוברת לסרטן העור, יש יותר ויותר בעיה של ויטמין D.
באוסטרליה זו כבר אחת מבדיקות הדם הבסיסיות שנעשות בתחילת ההריון.
שמן כבד קוד עוזר, כמובן, אבל עדיין צריך שמש מבוקרת בשביל להפוך את הויטמין D שבו לפעיל, או נגיש לגוף. 20 דקות ביום, בשמש של בוקר או אחה"צ (אני משתדלת לתפוס את השמש גג שעה אחרי הזריחה ושעה לפני השקיעה), בלי מסנן קרינה.

ומה עוד לא צריך בהריון: סקירת מערכות מוקדמת. אף מדינה מערבית חוץ מישראל לא עושה אותה, ונראה שהם מסתדרים מצוין...

[אילה_א*]

קשקוש מקושקש ללא ביסוס מדעי או רפואי. מה הקשר בין זיהום לאנטיביוטיקה? לבדוק משהו עם מי שמכירים זו לא סטטיסטיקה. חוץ מזה, זה עניין של מזל. יש נשים שנוטות יותר לדלקות ויש שפחות. זה תלוי גם בהתנהגות ביחסי המין ובאופן הניגוב בשירותים.
היתכוונת לומר :לא נראה לי מחקר רציני, הייתי מעדיפה לקרוא מחקר רציני יותר עם קבוצת ביקורת שנעשה על ידי חוקרים .
לדעתי זה עניין של מזל וחוץ מזה הרופא שלי (שלא יודע הכל) אומר שזה תלוי בהתנהגות ביחסי מין ובאופן הניגוב בשירותים ואני מאמינה לו .
אני סולחת לך כי חם אבל זאת דרך מאוד מאוד גסה להתבטא (לעניות טעמי)
כמו כן אני אשמח אם תתני דוגמא למשל : אני בחיים לא לקחתי אנטיביוטיקה ועדיין סובלת מדלקות בדרכי השתן או אני כל חיי לוקחת אנטיביוטיקה ומעולם לא סבלתי מדלקת בדרכי הזשתן וכך גם אחותי גיסתי אמא שלי סבתא שלי וכל בני ביתי.
עד אז אני ממשיכה להאמין שלא קשור איך ומה מנגבים בשירותים ובטח שלא עם מי ומה עושים במיטה (וגם לא באיזה סדר) אלא האם מעודדים פרוביוטיקה בגוף או שמה דוחים אותה באנטי ביוטיקה .

[ארני_ש*]

בהריון חייבים , אבל חייבים להקשיב לגוף ולרצון ולחרדות ולמה שמתאים אישית , הרי בקרוב הופכים להיות אמא והדבר הכי חשוב לאמא זה להקשיב לקול של עצמה ולא לעצות מאנשים אחרים , כולל העצה הזאת .
אני יודעת שזה לא שייך לדיון על האנטיביוטיקה ודרכי השתן אבל באמת לפי מספר הנשים בהריון , מספר הדעות . וכמובן לפי מספר המיילדות רופאים , אנחנו תרבות שלמדה לזרוק החוצה את כל האחריות ולהקשיב למומחים ומי שלוקח עליו את האחריות של להיות מומחה אולי עושה עוול ,
לא ???

[מיכל_צמות*]

בהריון חייבים , אבל חייבים להקשיב לגוף ולרצון ולחרדות ולמה שמתאים אישית , הרי בקרוב הופכים להיות אמא והדבר הכי חשוב לאמא זה להקשיב לקול של עצמה @}. הולכת לגריין אותך.

[גורה_מתהווה*]

סקירה מוקדמת
אני, אחרי התלבטויות באופניות רבות (למשל, לא עשיתי שקיפות עורפית או אלף בדיקות גנטיות, או מעקב צמוד בקופת החולים), דווקא עשיתי בסוף בדיקה מוקדמת, ואחריה נעשיתי כל כך הרבה יותר שלווה ורגועה, שנראה לי שבחשבון הכללי ממש היה כדאי לי. חוץ מזה, הקשר שנוצר עם העוברית אחרי שראינו אותה העמיק ונעשה משמעותי הרבה יותר, לא רק לי אלא גם לשאר המשפחה.
שמעתי שאת המאוחרת חייבים לעשות אם רוצים לידת בית, אז נראה לי שאעשה עוד אחת עד סוף ההריון.

ואשר לעצה להירגע ולהקשיב לעצמי - אני לא יכולה להגיע לשלווה והקשבה פנימית על ידי תוכחה או כאשר מישהי אחרת מסבירה לי איך אני אמורה להרגיש ("להקשיב לעצמי"? ואם עצמי מודאגת ומוטרדת?). כאשר מדובר במשהו שמתקיים בחומר (למשל, התינוקת שגדלה בתוכי), לפעמים דווקא אישור חיצוני יכול להיות מרגיע כאשר הנגישות שלי לתחושות הפנימיות נמנעת מענני החרדה והדאגה.

ברזל
לי דווקא חסר ברזל תמיד, עוד לפני ההריון. אבל - כמה מוזר - כדורי הברזל שאני לוקחת (של סולגאר) ממש לא משפרים את מצבי. אני אוכלת די הרבה דברים עתירים בברזל (רק מהצומח), ועדיין נותרת אנמית מתמיד מאז שהתחיל ההריון. מה דעתכן?

[פלוני_אלמונית*]

א"ס ראשון, בסביבות שבוע 7-8. בא"ס הזה רואים דופק, מוודאים שההריון בתוך הרחם ולא בחוץ וקובעים גיל הריון.
זה וגינלי?
הכוונה היא לשבוע 7-8 לספירה מיום ראשון של וסת אחרונה, נכון? לא לספירה מיום הביוץ או ההפריה, נכון?
האם אפשר לדעת כמה עוברים על ידי דופלר (ככה קוראים לזה? כשרק מקשיבים?) בלבד? החל מאיזה שבוע?
כנ"ל - לגבי הריון חוץ רחמי?

על מה מעידה חולשה כללית? חוסר ברזל?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

זה וגינלי?
כן.

הכוונה היא לשבוע 7-8 לספירה מיום ראשון של וסת אחרונה, נכון?
נכון.

על מה מעידה חולשה כללית? חוסר ברזל?
או חוסר ברזל או חוסר בוויטמינים מקבוצת B. כדאי להיבדק. ובכל מקרה, להקפיד על תזונה עשירה באלה.

לגבי דופלר אני לא יודעת.

[תזמורת_הים*]

זה וגינלי?
תלוי. אצלי הרופא לא הצליח לראות את הדופק בא"ס בטני, אז עבר לוגינלי. יכול להיות שזה תלוי במכשיר, זה לא היה מכשיר של רופא מומחה לסריקות. הבנתי שזה לא חייב להיות וגינלי.

על מה מעידה חולשה כללית? חוסר ברזל?
יכול להיות גם חוסר ברזל, אבל לא בהכרח. עדיף לעשות בדיקות דם ולדעת בודאות.

להריון חוץ רחמי יש בדרך כלל סימנים כמו דימום וכאבים. דופלר לא יכול לזהות הריון כזה.
לגבי דופק של שני עוברים, לא יודעת. אפשר לשאול מיילדת בית.

אני בדיעה שאם רוצים לדעת בודאות את מספר העוברים ומיקום שק ההריון עדיף לעשות א"ס וגמרנו. השאלה היא האם חשוב לדעת את זה או לא.

[נבט_חיטה*]

_א"ס ראשון, בסביבות שבוע 7-8. בא"ס הזה רואים דופק, מוודאים שההריון בתוך הרחם ולא בחוץ וקובעים גיל הריון.
זה וגינלי?_
לא בהכרח. אני עשיתי רק בטני, בשני ההריונות. לא חובה וגינלי. ומלבד זאת, כל הבדיקות שעשיתי היו בטניות במשך כל ההריון מלבד הלידה עצמה (-;
חוצמזה חובה לשתות הרבה ולהיות רגועה. @}

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לא חובה וגינלי.
ממש לא חובה. פשוט לרוב קל יותר לראות בו, ולעתים אי אפשר לראות בבירור באו"ס בטני (תלוי במבנה, משקל האשה וכולי).

[רחל_ברמן*]

לאחד עם מדור בדיקות בהריון? (לא שיש לי זמן עכשיו. אבל אפשר לסמן ואולי פעם אני אגיע לזה...)

[טל*]

לא יודעת איפה לכתוב את שאלתי אז אכתוב כאן...מקסימום לאחר התשובה ניתן יהיה להעביר למקום המתאים.
אני מקבלת ווסת כל 20 לחודש.
הווסת האחרונה הייתה ב-20/11
שנמשכה כרגיל שבוע ימים, לאחר
שמונה ימים נקיים התחיל דימום,
בהתחלה מאוד חלש ולאחר מכן ממש חזק כמו ווסת (רק ממש 'נקיה'). בהתייעצות עם רופא הנשים עשיתי בדיקה בסטיק שיצאה שלילית ולאחר מכן שלח אותי לאוטרא סאונד שיצא תקין
(ללא הריון ועם רירית רחם תקינה).
ב-20 לחודש כשלא קיבלתי ווסת עשיתי בדיקה בסטייק שיצאה שלילית אז חשבתי שאקבל ווסת בתאריך של הדימום, אבל גם תאריך זה עבר ולאחר כמה ימים ז"א שלשום עשיתי בדיקת שתן שיצאה חיובית (-: ואתמול בדיקת דם שיצאה חיובית .
הפחד שלי הוא מהדימומים שהיו....
האם זה תקין ??? האם מישהי עברה משהו דומה או יש השערות מה כל 'הבלגאן' שהיה????
(אגב, גם בהריון הקודם היה לי דימום אבל ממש ממש מעט והסתבר שזה ההשתרשות של ההריון). תודה

[טלי_מא*]

טל, מה שלומך?
מה שלום ההריון שלך?

_{נתקלתי בשאלתך רק היום}

[פלונית_מהססת*]

צריכה המלצות לספר טוב על הריון ולידה. אבל בעיקר הריון.
על הכנות להריון, הבהרה של מושגים בסיסיים הקשורים להריון, בדיקות, תופעות וכו'.
הסברים על התפתחות העובר, שינויים הורמונליים וכו'.
קצת לעשות סדר בבלגן ולישר קו.
משהו בסיסי אבל עדכני וטוב (ואם יש בו גם נטיה לטבעי ו'באופני' מה טוב..)

יש דבר כזה?
מישהי יודעת?

לאחד עם מדור בדיקות בהריון?
לדעתי לא לאחד עם דף אחר, זהו דף חשוב ומועיל

[יול*]

_לאחד עם מדור בדיקות בהריון?
לדעתי לא לאחד עם דף אחר, זהו דף חשוב ומועיל._
גם לדעתי.

[רחל_ברמן*]

פלונית, רק עברית או שאנגלית גם טוב? ואתרים באינטרנט, הולך? (אין יותר מעודכן מזה (-: )

[פלונית_מהססת*]

עדיף עברית, אבל אם אין אז אנגלית.. (באמת אין ספרים נורמליים כאלה בעברית?)
אתרים גם הולך.
(לגבי אתרים אני פשוט אף פעם לא יודעת עד כמה הם אמינים, עד כמה מה שנכתב בהם מבוסס,
אם אלה אתרים אמינים וטובים, אז בטח, למה לא..)
תודה @}

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

צריכה המלצות לספר טוב על הריון ולידה. אבל בעיקר הריון.
"טבעי ללדת".

[ורד_לב*]

"לידה פעילה"

[פלונית_מהססת*]

תודה@}
אשמח לעוד, אם יש (-:

[פלוני_אלמונית*]

ספרים להריון ולידה

[פלונית_מהססת*]

תודה!
לא ברור לי איך לא ראיתי את הדף הזה בחיפושי האינטנסיביים באתר.

[פלונית*]

אילה א אז מה בסוף עשית מכל הבדיקות והסקירות?
רחל ברמן , את יכולה לפרט
פלונית, רק עברית או שאנגלית גם טוב? ואתרים באינטרנט, הולך? (אין יותר מעודכן מזה )
ספרים באנגלית ומאמרים באינטרנט גם הולך

[אילה_א*]

מה עשיתי בסוף ?
סקירת מערכות X2
שקיפות עורפית
העמסת סוכר(כי ידעתי שיש לי בעיה בממשק הסוכר אחרת אפשר לוותר )
וגם אקו לב עובר (בגלל בעיית הסוכר)
ושני אולטרא סאונדים מיותרים אחד כדי לגלות מצג עכוז ואחד כדי לגלות שהיא התהפכה
עשיתי כמיטב יכולתי לחסוך באולטראסאונד
בהריון הבא עוד פחות עשיה

[פלונית*]

אילה תודה

[קרן_אור*]

הנה אתר בנושא סקירת מערכות , אחת הבדיקות שכמה מכאן הזכירו שחשוב לבצע...

[בודקת*]

טוב, אני לא יודעת אם זה הדף המתאים כי השאלה שלי היא לא על מה אלא על מתי -

והשאלה שלי היא האם פגישה ראשונה עם הרופא (לראות דופק) בסוף שבוע 9 זה מאוחר מדי?

וקצת פירוט - הריון קודם (ראשון) נגמר כמה ימים לאחר שהתחיל,
ההריון הזה בינתיים כבר שבוע וחצי טפו טפו טפו, כלומר שאני כבר בשבוע שישי
התקשרתי לרופא שהומלץ כאן למעקב הריון והתאריך הראשון שהוא יכל לקבל אותי הוא לסוף שבוע תשיעי
שזה אומר לעשות בדיקת דופק קצת מאוחר מהמקובל (שזה שבוע שביעי-שמיני).
האם יש עם זה בעיה? חוץ מ"חוסר הידיעה" שאני חושבת שאני יכולה להתמודד עם זה כי אני מבינה שבשום מקרה אי אפשר לדעת מה יהיה - גם אם יש דופק זה לא מבטיח כלום בהמשך.

האם לקבוע אצל רופא אחר? האם ללחוץ להקדמה? האם לנקוט בגישה האפאטית (זה מה יש וסבבה)?

תודה רבה למשיבות

[אנונימא*]

זה תלוי בך ובגישה שלך, וגם בכמה את רגועה.
אם את חושבת שתהיי לחוצה עד שתראי דופק, כדאי לך להקדים. אם גישת ה"זה מה יש וסבבה" באה לך בקלות, לכי על זה.

[בודקת*]

תודה רבה אנונימא
נראה לי שברמה אחת אני רגועה, וברמה שניה אני לחוצה - אבל אהיה לחוצה בדיוק באותה מידה גם אחרי שאראה דופק, אז זה לא משנה...
ואשמח לעוד תשובות

[אילה_א*]

גם אני בהריון השני שלי אחרי אחד שנפל הלכתי ממש מאוחר לראות דופק בשבוע שתיים עשרה אם אני זוכרת נכון
אם זה מלחיץ אותך ולראות דופק ירגיע אותך תקדימי אם בכל מקרה את לחוצה אז למה להקדים ?

[טליה_אלמתן*]

אני משתדלת לעשות את האולטרסאונד הראשון אחרי שליש ראשון. אני חוששת מההשפעה על העובר.
הסכנות בלהתעכב: הריון מחוץ לרחם, או מולה בועית. אני מקווה ומאמינה שארגיש אם משהו השתבש עד כדי כך, בזמן, לפני סיבוכים, חלילה.
במידה וההריון לא מתפתח או לא תקין, חלילה, אין תועלת באולטרסאונד עבורי, מכיוון שאעדיף להמתין להפלה טבעית.
מאחלת לך הריון תקין ובריא, וגם הרבה אמון בגופך ובטבע

[שירי_ג*]

התשובה שלי מחזירה לשם הדף - בעיניי הכי חשוב בהריון זה שקט נפשי ואורך רוח. בהתחלה, באמצע ובעיקר בסוף, זה מאפשר לך להיות קשובה לגופך ובהמשך לעוברך ולדעת בדיוק מה המצב. בקיצור - תעשי את מה שייתן לך את השקט הזה. (גילוי נאות - הכותבת בשבוע 38 להריונה ה 5. היות ואינני נקשרת רגשית להריונותיי לפני שאני מרגישה תנועות עובר, אין לי שום בעיה לחכות זמן ממושך לפני U.S ראשון ומעולם לא עשיתי לפני שבוע 12, וכשאני כבר מרגישה תנועות אני כל-כך סומכת על תחושותי והרגשתי שהבדיקה הזו לא ממש חשובה לי. בהריון הנוכחי הייתי אצל רופא 4 פעמים ובקודמים אולי פעם אחת יותר. הפעם עשיתי גם מי שפיר אבל סתם. כאילו הגיע לי מהמדינה אז למה לא, ובדיעבד - למה כן?!). שיהיה לך הריון בריא ומאושר.

[בודקת*]

תודה רבה לכותבות.

המזכירה של הרופא שליווה אותנו בתהליך הכניסה להריון (לא אצלו נעשה את המעקב כי הוא פרטי ויקר)אמרה "למה כל כך מאוחר? תנסו להקדים", אבל לא לחצה או הלחיצה,
אז אולי ננסה אבל לא יותר מדי - חב ל לבזבז על זה אנרגיות

[אפרת_מ*]

אם לא רוצים ללדת ילד עם דאון, ולא רוצים לעשות בדיקת_ מי שפיר?, שקיפות ערפית בשילוב חלבון עוברי (=בדיקת דם) ועוד בדיקת דם שאני לא זוכרת איך קוראים לה נותנות ביחד תוצאה ברמת אמינות של למעלה מ 90% לזיהוי דאון.
לא נראה שמישהי תיקנה את המשפט המוטעה הזה...
שקיפות עורפית בשילוב עם חלבון עוברי (כפי שנכתב כאן) הן בדיקות עם תוצאות סטטיסטיות. לא מדובר באבחון של בעיה , אלא בחשד סטטיסטי לבעיה.
מה שאומר שבשלל מקרים מלחיצים מאוד את האם - ושולחים אותה לעשות בדיקת מי שפיר. כך שלומר שזו בדיקה ברמת אמינות של 90%, לא נראה ליש אפילו הרופאים טוענים את זה, והיום רב הרופאים מיד שולחים למי שפיר.

הלוגיקה שלי היתה הפוכה בדיוק. אני לא מתכוונת לעשות מי שפיר. מדובר בבדיקה סטטיסטית שסתם מלחיצה אמהות (חלבון ושקיופות), גם אם התוצאה לא תהיה מזהירה, אני לא אעשה מי שפיר. לא עושה את הבדיקה החודרנית, פולשנית, ומסוכנת הזו (כשמכירים מקרים אישיים של איבוד הריון, אה רק 1-2 אחוז.... זה מרגיש אחרת. בטח עם הנ"ל לא מצליחה יותר להכנס להריון. הפריה אחת מוצלחת אחרי, וזהו). לא עשיתי שקיפות וחלבון כלל!

[סמדר_נ*]

שקיפות עורפית בשילוב עם חלבון עוברי (כפי שנכתב כאן) הן בדיקות עם תוצאות סטטיסטיות. לא מדובר באבחון של בעיה , אלא בחשד סטטיסטי לבעיה.
נכון.
כך שלומר שזו בדיקה ברמת אמינות של 90%, לא נראה ליש אפילו הרופאים טוענים את זה.
כאן כבר תלוי למה מתכוונים כשאומרים "רמת אמינות". אם אני לא טועה, הכוונה היא: איזה אחוז מהעוברים עם הדאון התגלו בבדיקה (כלומר, יצאו לא טוב בבדיקה, הופנו למי שפיר והתגלו כבעלי דאון). במלים אחרות: אם מתוך כלל העוברים שנבדקו היו X עוברים עם דאון, על כמה מתוך ה X האלה הבדיקה עלתה. בהחלט ייתכן שזה 90%, ובתבחין המורחב (עם אינהיבין A או איך שלא קוראים לו) אפילו יותר -- אני זוכרת 94% -- וטוב שכך. אחרת באמת לא היה טעם לעשותה.
רמת האמינות הגבוהה לא אומרת, במקרה הזה, שהבדיקה לא תגלה דאון אם אינו קיים. היא כן, וזה קורה הרבה פעמים (ויעידו הנבדקות במי שפיר לאחר תוצאות לא טובות -- ברוב המקרים מדובר בעוברים בריאים לחלוטין). אבל רמת האמינות הזאת כן אומרת שאם יש לך תינוק עם דאון, הסיכוי שלו להתגלות בבדיקה הוא גבוה מאד. מזה גם נובע שעל תוצאה תקינה את די יכולה לסמוך.
ולמה זה חשוב? כי על פי הנורמות בחברה שלנו, לפספס דאון קיים זו טעות הרבה הרבה יותר קריטית מלאבחן דאון שאינו קיים (גם אם בדיקת מי השפיר תוביל לאובדן של תינוק בריא).
לנורמה הערכית הזו ממש לא חייבים להסכים. אבל נראה לי שכדאי להבין לעומקה את משמעות הבדיקה הסטטיסטית לפני שמחליטים לעשות אותה או לוותר עליה.

עוד משהו: זה מטעה להציג את התבחין המשולש (/מרובע/מתומן/מה שתרצו) כאילו הוא גורם לבדיקות מי שפיר מיותרות. כשייעודו העיקרי הוא דווקא לחסוך בהן.
הנה תרגיל: אפשר היה לאבחן לא 94% מתינוקות הדאון, אלא 100% מהם, לו היו שולחים כל אשה הרה לבדיקת מי שפיר, או סיסי שליה, כשגרה.
והנה יש לנו בדיקה לא פולשנית (או פחות פולשנית, למי שרואה גם בא"ס פעולה פולשנית) שמשיגה תוצאה שהיא רק קצת פחות טובה. ולכן אפשר לעשות הרבה פחות בדיקות מי שפיר. אנחנו אמנם משלמים כאן מחיר -- 6% מתינוקות הדאון לא יאובחנו -- אבל חסכנו המון בדיקות מי שפיר מעוברים בריאים.
כל זה תחת ההנחה שמאד חשוב לנו לאבחן דאון לפני הלידה. אם זה לא המצב הדיון כולו מיותר.

וזה מביא אותי לנקודה האחרונה שלי: אני לא מתכוונת לעשות מי שפיר. לי חסר המשך למשפט הזה. וההמשך צריך להיות "כי אקבל בברכה כל תינוק שיוולד לי, וארצה לגדלו בכל מקרה, גם אם תהיה לו תסמונת כזו או אחרת". או "כי עבורי אבדן הריון גרוע מגידול ילד בעל תסמונת דאון". או "כי אני מאמינה בקדושת החיים ולכן לא אבצע הפלה בשום מקרה". לא לעשות בגלל מדיניות של בת יענה (לא אומרת שאת, אפרת מ) נראה לי לא נכון. משהחלטת לוותר על הבדיקה, המשמעות היא שאת עשויה למצוא את עצמך מגדלת ילד עם תסמונת דאון. ולמשמעות הזו צריכים להיות מודעים ולבחור בלב שלם. זה כמובן עובד גם לבחירה ההפוכה: משהחלטת לבצע את הבדיקה, המשמעות היא שאת עשויה למצוא את עצמך מאבדת עובר בריא. גם לזה צריך להיות מודעים ולבחור.

כשמכירים מקרים אישיים של איבוד הריון, אה רק 1-2 אחוז.... זה מרגיש אחרת. בטח עם הנ"ל לא מצליחה יותר להכנס להריון. הפריה אחת מוצלחת אחרי, וזהו)
אבל ברור לך שיש אנשים שיכלו להגיד אותו דבר, רק להחליף "איבוד הריון" ב"ילד עם תסמונת דאון".
מקרים אישיים הם טריגרים רגשיים חזקים מאד. אני לא מזלזלת בחשיבותם לקבלת החלטות, בטח לא החלטות שהן בסופו של דבר פילוסופיות-ערכיות. אבל לוגיקה הם לא.

[פלופית_אלומית*]

סמדר, לגריין כל מילה