אוי אני אמא מזניחה

[אנונימי]

דיון שהועבר מהעמוד מעצבן לראות מסביב

[קלמנ_טינה*]

תינוקת זוחלת במרץ בחול המזעזע של גן מאיר, תוחבת לפיה חול ממוצא מפוקפק ואבנים, כולה מרוחה בטינופת.
בינתיים ההורים שלה יושבים מרוצים על מחצלת ומדברים. מפעם לפעם מסתכלים שהיא לא קופצת ישר לתוך גושי קקי טרי של כלבים.
בסוף באמת קפץ עליה כלב וליקק אותה בחדווה על הראש. התינוקת פרצה בבכי תמרורים, שהזעיק אליה סוף סוף את אמה (שחיבקה אותה ולקחה אותה מיד... ללטף כלבים אחרים. התינוקת דווקא נראתה מבסוטית עד הגג).
בחיי, איזה הורים.
P-:

<קלמנ טינה מסתכלת על עצמה מהצד ונודרת לא לשלח את בתה בחולות תל אביב המצחינים. הלבנט מלא מיקרובים, אתן יודעות>

[גברת_פלפלת*]

אנחנו היינו בגן שעשועים, וכאם מגוננת כירכרתי סביבו והזדחלתי איתו בחול והתפלשתי איתו בטינופת. עם כל זה והצמידות וההשגחה סיימנו את החגיגה עם בדל סיגריה שבילה לו בפה כמה מאיות השניה ועם קקי של כלבים על המכנסיים שלי.
לפחות ההורים שלה יושבים מרוצים על מחצלת ומדברים. (-;

[פלוני_אלמונית*]

_תינוקת זוחלת במרץ בחול המזעזע של גן מאיר, תוחבת לפיה חול ממוצא מפוקפק ואבנים, כולה מרוחה בטינופת.
בינתיים ההורים שלה יושבים מרוצים על מחצלת ומדברים. מפעם לפעם מסתכלים שהיא לא קופצת ישר לתוך גושי קקי טרי של כלבים.
בסוף באמת קפץ עליה כלב וליקק אותה בחדווה על הראש. התינוקת פרצה בבכי תמרורים, שהזעיק אליה סוף סוף את אמה (שחיבקה אותה ולקחה אותה מיד... ללטף כלבים אחרים. התינוקת דווקא נראתה מבסוטית עד הגג)._
בחיי שלא הבנתי מה מעצבן.
כולם מבסוטים, מה הבעיה?

[אתי*]

בחיי שלא הבנתי.
את צודקת, לא הבנת.

<צריך לקרוא את הסוגרים>

[ילדת_טבע*]

<קלמנ טינה מסתכלת על עצמה מהצד
אח... כמה פעמים הסתכלתי על עצמנו מהצד והגעתי למסכנה ש:

• הילדים שלי ממש מוזנחים ומטונפים.
• בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית ושזה די מגעיל להגיע לשיעור שחיה עם תינוק שמתחת לגוון עורו השחום הוא בכלל ורדרד למשעי.
• סבתא שלי היתה אומרת...

קלמנ טינה, גם אני לרגע חשבתי שאת רצינית ונבהלתי אם אותי ראית, אבל אז נזכרתי שלא ביקרנו במרכז מאז היומיון...

[טרה_רוסה*]

_הילדים שלי ממש מוזנחים ומטונפים.
בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית ושזה די מגעיל להגיע לשיעור שחיה עם תינוק שמתחת לגוון עורו השחום הוא בכלל ורדרד למשעי._

[תזמורת_הים*]

בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית.
מה, לא?
<שיט, גם אני אמא מזניחה>

[גברת_פלפלת*]

בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית.
מה, צריך לקלח אותם רק פעם בשבוע? למה אפחד לא אמר לי? (-;
<אני הוגדרתי אמא מזניחה מרגע שהתגלה כי אני מסרבת לקלח את התינוק עם סבון. נו, שוין>

[אמא_אינקובטור*]

חייבת לאוורר כאן את אי הנחת שלי מהמילה "לקלח", שעושה לי אסוציאציות מוסדיות. מעדיפה אלף מונים את "לרחוץ", "לאמבט", והמקובל בביתנו - "לכבס" (אפשר גם "לכבס בתוכנית עדינה").

[גברת_פלפלת*]

אפשר לדעת למה? מבחינתי לקלח זה מה שאמא / אבא עושים כל ערב אחרי ארוחת ערב (-:

[אלטר_אגו*]

"לכבס בתוכנית עדינה"

[ניצן_אמ*]

_בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית
מה, לא? tongue
<שיט, גם אני אמא מזניחה>_
אופס...

_בריכה וים זה לא ממש חלק מהרחצה השבועית
מה, צריך לקלח אותם רק פעם בשבוע? למה אפחד לא אמר לי? blink
<אני הוגדרתי אמא מזניחה מרגע שהתגלה כי אני מסרבת לקלח את התינוק עם סבון. נו, שוין>_
אופס בריבוע...

(אוי לבושה, אנחנו לא מקלחים, לא משתמשים בסבון או בשמפו... בריכה וגיגית בחצר, כיפאק היי! הידד להזנחה הפושעת! כן ירבו! )

[תזמורת_הים*]

והמקובל בביתנו - "לכבס"

בהתחשב במצב של הילד כשהוא סוף סוף מגיע למקלחת, זו בכלל לא תהיה הגזמה, ואצלנו צריך בדרך כלל תכנית הרתחה רצינית...
<הידעתם שרימון עושה ידיים שחורות וזה לא יורד אפילו עם סבון?>

[אמא_אינקובטור*]

אפשר לדעת למה? אין באמת סיבה - סתם אסוציאציה אישית שלי לסצינות שבהן עוטה חלוק-לבן מתיז עם צינור מים קרים מדי או חמים מדי על איזה אומלל. כאמור, שריטה לחלוטין שלי.

[אילה_א*]

אבא שלי היה אומר שאצלנו מתקלחים פעם בשבוע אם מלוכלכים ואם לא

[סלט_פירות*]

בריכה וגיגית בחצר, כיפאק היי!
מה, לא קר אצלכם? פה כבר אי אפשר לעשות דברים כאלה. ברררר
וגם אצלינו ההזנחה פושעת, פיצקי עושה אמבטיה (בדלי) אולי פעם בשבוע. אבל הגדולות מתקלחות כמעט ככל יום, חלק משגרת הערב לפני שהולכים לישון (גם אם זה טוש קצר).

[ניצן_אמ*]

מה, לא קר אצלכם? פה כבר אי אפשר לעשות דברים כאלה. ברררר.
קר קר...
אבל רק שבוע שבועיים... בזמן הזה היא טבלה בגיגית בתוך האמבטיה בכל פעם שאבא שלה הרגיש שבא לו זמן לעצמו. (3-4 פעמים ביום אבל בלי סבון! )
אני משתמשת בגיגית קטנה יחסית ומדי פעם מוסיפה לה קצת מים רותחים. אנחנו משתמשים בהם להדחת האסלה. זה עובד נהדר

[אום_אל_קיצקיצ*]

אוי איזה כיף, ידעתי שאנחנו בחברה טובה פה. זה כבר ממש ניהיה תחרות על התואר מזניחן השנה.
מנסה את מזלי:
אחרי שבוע במדבר ובים החלטנו לחפוף לקטנה הראש לראשונה בחייה אחרי שנתיים (טוב אולי היו עוד איזה פעם או פעמיים שאני לא מצליחה לחשוב עליהן). חמותי התפלאה: מה, אתם לא חופפים לה כל יום? אני: לא, מעדיפים בלי כימיקאלים (לא יתכן שלא דיברנו על זה כבר. כנראה הדחיקה). גיסתי: אז גם סבון לא? אני: לא. היא נורא רצתה לשאול אם גם אנחנו לא משתמשים בסבון אבל התביישה (אנחנו דוקא מסבנים את האברים האנטימיים).
לרגע הרגשתי שאנחנו ג'יפות ומזניחנים. מזל שהדיון הזה עלה.

[ילדת_טבע*]

אולי שווה להעביר את כל הדיון המרגיעוני הזה לאיזה דף משלו (נגיד: זה בסדר אתם לא הורים מזניחים )
בדיוק אתמול היינו אצל חברים והם ציינו ששוב התינוק לא התקלח כבר שלושה ימים רצופים ונרדם ללילה ושאלו אם גם אנחנו ככה לפעמים... בן הזוג שלא מכיר את השיחה פה מיד הרים אלי עיניים ושאל אותי מה השיא שלנו. הרהרתי בדבר ואמרתי שבאמת אין לי מושג כמה ימים ברצף הילדים שלנו יכולים להסתובב בלי ובדרך כלל זמן המקלחת הגיע כשאני מגלה כתם ממש עקשן שאי אפשר להוריד עם קצת רוק (או כמו שקרה הפעם, הגיע ראש שנה והוזמנו לארוחה חגיגית עם אנשים מן השורה... כן, גם הם צחקו שטוב שהגיע ראש חודש והגדולה עשתה אמבטיה ואפילו סרקתי אותה סוף סוף-ממש השמצה פושעת לסרק אנחנו משתדלות כל יום כי אחרת יש רסטות שחבל על הזמן).

[אלה_לי_לה*]

אני בעד העברה ל נחמד לראות מסביב , אתם בכלל לא מרגיזות

[גברת_פלפלת*]

טוב, אני אצטרך לצאת מהארון: אנחנו דווקא כן מתקלחים כל יום (בקיץ גם יותר) אבל בלי סבון שמפו וכדומה. בפעמיים שחמותי קילחה את האפרוח היא כמעט נפלה לאמבטיה כשאמרתי לה בלי סבון D-: אני מניחה שהיא מיד התקשרה לספר לבת שלה איזה ג'יפה אני ואיזה נורא שהנכד שלה מוזנח (-:
ואחותי בכל הזדמנות שיש לה לקלח את הילד רואה בזה מצווה- שסופסוף יחפפו לו עם שמפו (למרות שאני לא מרשה היא בכאילו לא מסבנת (-;)

[קלמנ_טינה*]

ואצלנו הסתכלו מאחורי האוזניים של הילדה, וגילו שם... טוב, תנחשו לבד.
מיד רצתי ומרחתי אותה בקרם-לחות-טבעי שהכינה בעצמה המארחת (שמקפידה לרחוץ את בנותיה מדי יום ביומו).
אבא של פוצ' צחק עלי: "שפוטה! חסרת עמוד שדרה!"
אבל אני הצטדקתי "אם לא ננקה את זה שוב יהיה לה שם גוש של טינופת כמו שקרה לפני ארבעה חודשים. זה יכול ליהפך לפצע של ממש"
P-:

(ובינתיים שוב עברו ארבעה ימי זחילה אינטנסיביים ללא אמבטיה. אני פשוט לא מגיעה לזה, ואיכשהו כל שטיפת כתמי הקקי האינסופיים גורמת לי להרגיש שהיא תכלס די נקייה. עד שמסתכלים על הברכיים...)

[ניצן_אמ*]

אוי, דף מגניב.
מפתחת את הרעיון הלאה...

---

אוי אני אמא מזניחה!
הילדה שלי לא יודעת מה זה לחם!
היא לא מתקלחת כל ערב!
אין לה שגרה!
היא השתמשה בסבון מספר חד ספרתי של פעמים עד כה!
לא מלמדים אותה שום דבר!
היא מסתובבת עירומה יום וליל!
היא משתינה על האדמה כמו חיה!
לא שמים לה חיתול כמו בנאדם תרבותי!
היא לא רואה טלויזיה!
לא שומרים עליה כשהיא טובלת בגיגית מים!
נותנים לה לאכול מצלחות של אחרים! (צריכים לחיות באמריקה כדי להבין...)

יתר על כן,
אני אמא מוזנחת!
חפפתי פעם אחת השנה!
לא השתמשתי בדיאודורנט כבר אללה יודע כמה זמן...
הסתפרתי פעם אחת בעשרים השנים האחרונות!
אני לא מורידה שערות ברגליים!

<תענוג>

[ניצן_אמ*]

שכחתי -
היא לא הולכת לרופאים ולטיפת חלב!
לא מחסנים אותה!
נותנים לה לינוק כמה שהיא רוצה בגיל כמעט שנתיים וחצי!!!
היא לא קיבלה מעולם תרופות!

ממש_ הזנחה פושעת!

[תמי_גלילי*]

אני מצטרפת:
הילד שלי צופה בטלוויזיה כאוות נפשו! לפעמים במשך שעות שלמות! הילד שלי משחק במחשב בלי הגבלה! ואפילו, למרבית הזוועה, לומד מזה ולא מתמכר לזה! נורא.
הילד שלי מבלה שעות לבדו בלי תשומת לב מצידי!
לילד שלי אין סדר יום מובנה, אין טבלת התקדמות, ואין מבחנים פסיכולוגיים או מבחני משכל עדכניים על אף היותו אוטיסט!

[מיצי_החתולה*]

אח, לבי מתחמם ואני מרגישה בבית .

[אלטר_אגו*]

תמי גלילי{{}}, לדעתי הפשע הגדול שלך הוא לא זה שהילד שלך רואה טלויזיה, אלא זה שהוא מעז לא להתמכר לזה.
הילדים שלי מתקלחים כמעט כל יום בקיץ. זה אומר שחצי שנה הם מתקלחים! לדעתי אני ממש מטפחת אותם!

[תמי_גלילי*]

לדעתי הפשע הגדול שלך הוא לא זה שהילד שלך רואה טלויזיה, אלא זה שהוא מעז לא להתמכר לזה.
D-:

[לא_מבינה*]

בתור סוכנת כפולה באתר (קצת באופן קצת מיינסטרים) אני ממש מנסה להבין את העיקרון של "לא לקלח" ואפילו להשוויץ למי יש סיבולת גבוהה יותר לצבור ולסבול לכלוך. אותי באופן אישי זה מגעיל להיכנס למיטה לא נקיה, ואם ילד מגיע למיטה עם בגדים לא נקיים אני מסוגלת להחליף מצעים למחרת. כל מה שתיארתן על החופש לתת לילד להתלכלך - טוב ויפה. גם שלי נהנו מהחופש הזה (הם גדלו). אבל למה לא לרחוץ אותו בסוף היום (בהנחה שהילד לא ישן עדין)? מה, אתן לא מתקלחות כל יום? <אני באמת שואלת למרות שניתן לקרוא את הכתוב כביקורת>
ואם כבר דיון על לכלוך - יש בתים "באופניים" שאני נכנסת אליהם והם תמיד מבולגנים ומלוכלכים. בעיני זה לא אסטתי, ויותר מכך, איך הילדים גדלים? עם לגיטמיציה לבלגן וללכלוך? אני שואלת כי אני כן מנסה לחנך את הילדים שלי לסדר ולנקות אחרי עצמם, וגם עם ערך לאסתטיקה. זה לא נראה לכן חשוב?

[במבי_ק*]

גם אנחנו בית לא במיוחד הגייני. עד השבוע. לצערי, למדנו בדרך הקצת מבאסת שהיתה בעיקר על חשבוני. הבנתי ממש על בשרינו מאיפה כל מנהגי ההגיינה באו לעולם, ואחרי הניסיון שלנו עם תולעים במעיים אני מקווה שנעלה קצת סטנדרטים.

אז ככה - לא מדובר על לכלוך. אין בעיה לא להתקלח. אצלנו, בגלל המיטה המשפחתית וזה שמבאס לישון על חול, בדרך כלל כן שוטפים בערב.

אז מה כן - שטיפת ידיים בסבון, מגבות אישיות, לשבת עם תחתונים בבית ולא בעירום.

תולעים מטילות ביצים ליד פי הטבעת בלילה (סיוט). הילד מגרד והביצים נדבקות לו ליד ובפעם הבאה שהיד שלו תיכנס לפה - הוא מדביק את עצמו. עכשיו - כל דבר שיגע בו הביצים יכולות להידבק אליו. לכן חשוב לשטוף ידיים בסבון אחרי שירותים מכל סוג ואחרי כל נגיעה בטוסיק. גם אם הילד שלכם לא במסגרת (ששם מתרחשות רוב ההבדקות) הוא יכול להידבק מאוד בקלות - ארגזי חול, סתם חול שישבו בו ילדים נגועים, צעצועים בבתים אחרים (בדף התולעים ראיתי הרבה הודעות של משפחות בחנ"ב). אם תשטפו לילד ידיים לפני ארוחה - שברתם את מעגל ההדבקה. לגבי הגיינה פנים משפחתית - אנחנו לא ממש מקפידים על מגבות נפרדות, וכנראה ככה כל המשפחה נדבקה מאוד מהר. אני, לצערי, הכי קשה ובגלל ההנקה לא יכולתי לקחת את התרופה הקונבניוצנלית (כל השאר לא עובד, תאמינו לי - אני פנאטית - דיאטה ללא סוכרים וללא פחמימות ריקות, שום בכל הצורות ובכל הפתחים, שיבה, חיטוי הבית, גרעיני דלעת בכמויות מסחריות - עשיתי הכל). עכשיו מתברר שכנראה שאני כן אוכל לקחת אותה, אבל השבוע הזה היה סיוט בעיקר בשבילי. לילדים תפסנו את זה בזמן, טפו. זה דבר ממש לא נעים שמבהיר עד כמה למנהגי ההגינה הבסיסיים יש שורש ראציונלי להפליא ולא פרנואידי איסטניסטי.

כותבת מתוך אכפתיות ולא כדי לשבור את ה"איזה כיף לנו כמה אנחנו מלוכלכים" שוב - לכלוך זה משהו אחד, הגיינה זה משהו אחר.

[ההולכת_בדרכים*]

כל השאר לא עובד, תאמינו לי - אני פנאטית - דיאטה ללא סוכרים וללא פחמימות ריקות, שום בכל הצורות ובכל הפתחים, שיבה, חיטוי הבית, גרעיני דלעת בכמויות מסחריות - עשיתי הכל

אוף טופיק לגמרי, אבל - אולי תוכלי להיעזר בהומאופטיה או בקינסיולוגיה להצלחת המאבק בתולעים?
בדף ההוא כתוב שהשימוש בתרופה הקונבנציונלית כרוך בתופעות לוואי ממש לא נעימות

בכל מקרה, מסכימה איתך שיש סיבות טובות לשמור על הגיינה, אבל האמת שזה די קשה יום בהיר אחד לשנות הרגלים ופתאום לשטוף ידיים כל כך הרבה, או להתנגב במגבת אישית כל הזמן, או להלביש תחתונים לילדים כל הזמן... הייתי מסתפקת בשימוש בכללי ההגיינה הנ"ל לתקופה, עד שהתולעים יילכו, ואח"כ מאמצת אותם באופן חלקי, מה שאפשרי לי כדי לא להשתגע

[במבי_ק*]

תוכלי להיעזר בהומאופטיה

כמובן- כולל הומאופתיה (כלומר, ניסיתי)

הייתי מסתפקת בשימוש בכללי ההגיינה הנ"ל לתקופה, עד שהתולעים יילכו, ואח"כ מאמצת אותם באופן חלקי, מה שאפשרי לי כדי לא להשתגע.

זה במילא מה שיהיה, אז למה לי לא להציב רף גבוה. ברור שחיי היומיום יורידו אותי למקום שפוי ונורמלי

[כובע_קסמים*]

הבנתי ממש על בשרינו מאיפה כל מנהגי ההגיינה באו לעולם, ואחרי הניסיון שלנו עם תולעים במעיים
אני יכולה לומר לך, הבית שלי נקי ומסודר אילה משדה הדגן יכולה להעיד על כך. לא פאנטי, אבל נקי ומסודר. נדבקנו כבר פעמיים בתולעים, על אף הניקיון. כך שזה לא קשור לניקיון בבית, את יכולה להמשיך בהרגלייך הישנים אם לא בא לך לשנות
אין מצב שאסבול לכלוך בביתי, אני אוהבת ניקיון גם כילדה אהבתי ניקיון. ילדיי יכולים להתפלש בלכלוך ביום, אבל בערב מתקלחים.

[במבי_ק*]

אל תדאגי - הלכלוך ממשיך, פחות או יותר, תלוי ביום (לצערי). אני מדברת על הגיינה. ואני מדברת על זה כדי ליצור את ההפרדה. הבית יכול להיות מטונף או נקי, ההדבקה המשפחתית האכזרית היא בגלל חוסר הגיינה.

[ההולכת_בדרכים*]

כמובן- כולל הומאופתיה (כלומר, ניסיתי)
הממ... לא תפס?
מקווה שיעבור במהירות!

[במבי_ק*]

(דיברתי עם ההומאופת ששכנע אותי להמשיך עוד יומיים, כדי לא לעשות סמטוחה. גם ככה בדיוק החלפנו רמדי, והתגובות אליה "מצויינות" - כלומר רגרסיה בכל התחומים... ) אפשר למחוק מפה אחרי שההולכת תקרא

[מיכל_שץ*]

טוב, רציתי להצטרף לחגיגה. מקווה שהיא לא נגמרה...
אנחנו דווקא די מקפידים על היגיינה (רחיצת ידיים, תוסיק, מגבות)
אבל גם אנחנו לא מתרחצים כל יום.
והכי מגעיל ומזניח (ואל תגלו לאמא שלי! וגם לא לשלו!)
לפעמים הפעוטה עושה פיפי במיטה ואנחנו נותנים לזה להתייבש ככה... לא מיד מחליפים סדין ונותנים לה לישון על זה עוד לילה "כי זה רק פיפי". נכון איח?
אממה, המצחיקולה הקטנה כבר למדה להתעקש להחליף את הסדין אחרי כל פעם כזאת... הלך עלינו...

[פלוני_אלמונית*]

לשנות הרגלים ופתאום לשטוף ידיים כל כך הרבה אחרי כל עשיית צרכים או ניגוב לילדים - זה הרבה? לפני ואחרי התעסקות עם מזון - זה הרבה? זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה?

תבואו לאכול אצלי ארוחת ערב אילו הייתם יודעים שאחרי שאני מנגבת את ישבנו החמוד של בני אני הולכת להכין סלט בלי לשטוף ידיים בדרך?

[ההולכת_בדרכים*]

לשנות הרגלים ופתאום לשטוף ידיים כל כך הרבה אחרי כל עשיית צרכים או ניגוב לילדים - זה הרבה? לפני ואחרי התעסקות עם מזון - זה הרבה? זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה?
תלוי כמה פעמים ביום את הולכת להשתין, או מלווה את הפעוט להשתין, וכמה פעמים ביום את מכינה משהו קטן לאכול לילד... אצלנו זה הרבה

תבואו לאכול אצלי ארוחת ערב אילו הייתם יודעים שאחרי שאני מנגבת את ישבנו החמוד של בני אני הולכת להכין סלט בלי לשטוף ידיים בדרך?
היי, הגזמת לגמרי! אם אני נוגעת בקקי, ברור שאשטוף ידיים ואפילו עם סבון <רחמנא ליצלן!>

עכשיו כשאני חושבת על זה, הדבקה של תולעים במעיים תתרחש בעצם רק אחרי מגע בקקי, לא?
ככה שאני כנראה מכוסה, במידה ולא נחשיב מקרים בהם הילד נגע בקקי של כלב בלי שראיתי, ולא שטפתי לו אותן.
<אי ידיעת הפרטים לא פוטרת מעונש...>

[ניצן_אמ*]

ואני לא מבינה מאיפה ההנחה שילד לא מקולח ומסובן מדי ערב הוא ילד מטונף שמטנף את המיטה המשפחתית?
הילדה שלי כמעט איסטניסית, הייתי מתה שהיא תתלכלך יותר. אם מתלכלכות לה הידיים היא מיד באה שננגב אותן. אבל בין זה ובין מדי ערב לתקוע באמבטיה ענקית, לבזבז המון מים, למלא אותה בכימיקלים ועוד מרחק עצום.
היא אוהבת לשבת בגיגית הקטנה ויכולה לעשות את זה יותר מפעם אחת ביום. פשוט כי כיף לה. אני אפילו לא מחליפה את המים באותו היום (אבל כאמור, משתמשים בהם להדחת האסלה, אז רק צריך להוסיף קצת מים חמים ואנחנו מסודרים)

ההיסטריה של מקלחת והסתבנות גורפת מדי יום היא עניין תרבותי שמקובל בארה"ב ובישראל, אבל מאד לא מקובל באירופה ובארצות חבר העמים למשל.
החיבור של אמבטיה עם שגרה ועם שינה ועם מיטה נקייה גם טיפוסי לתרבויות האלה.
(אפשר להעביר את הדיון לדף תולעים במעיים? גם אצלנו היה סיפורון כזה, נפתר תוך שלושה ימים בערך עם המון גרעיני דלעת, גזר, פעם אחת גיגית עם אגאבה וקצת לבישת תחתונים... הרגלי ההגיינה לא השתנו. ההבדל היחיד בהרגלים הוא שעכשיו את חלב הבננות עושים עם גרעיני דלעת במקום עם קאשיו )

---

אבל לא כיף לי ככה.. אז אני ממשיכה

אוי אני אמא מזניחה!
הילדה שלי מעולם לא אכלה ממתק!
היא לא מקבלת מתנות!
היא לא יודעת מה זה יום-הולדת!
היא הולכת לישון מתי שהיא רוצה! קמה מתי שהיא רוצה! פריצות של ממש!

[גברת_פלפלת*]

לפעמים הפעוטה עושה פיפי במיטה ואנחנו נותנים לזה להתייבש ככה... לא מיד מחליפים סדין ונותנים לה לישון על זה עוד לילה "כי זה רק פיפי
גם אנחנו [-:
ההיסטריה של מקלחת והסתבנות גורפת מדי יום היא עניין תרבותי שמקובל בארה"ב ובישראל, אבל מאד לא מקובל באירופה ובארצות חבר העמים למשל.
כן, אבל בל נשכח שהאקלים באירופה ובחבר העמים רחוק מאוד מהחום והלחות כאן...


אני ממש מנסה להבין את העיקרון של "לא לקלח" ואפילו להשוויץ למי יש סיבולת גבוהה יותר לצבור ולסבול לכלוך. אותי באופן אישי זה מגעיל להיכנס למיטה לא נקיה, ואם ילד מגיע למיטה עם בגדים לא נקיים אני מסוגלת להחליף מצעים למחרת.
גם אותי זה מגעיל, ומתקלחים כל יום בחורף ובקיץ זה יכול להגיע גם לרמה שאולי תיקרא אובססיה אבל אף פעם לא עם סבון (טוב, לפעמים עם קצת סבון של וולדה על הטוסיק והידיים והרגליים במקרי ג'יפה קשים). יש כאלה שחושבים שזו הזנחה. כנראה שגם את (-: אבל תרשי לי להבטיח לך שהילד שלי מריח הרבה יותר טוב ממה שנדמה לך (כולם שואלים באיזה שמפו אני חופפת לו (-:) הניקיון אצלי קשור לצורך ולא לאיזה רושם על מישהו: כשהתינוק שלי היה בן חודשים ספורים, בחורף, לא ראיתי צורך לקלח אותו כל יום אלא פעם בכמה ימים (הג'יפה היחידה שהיתה עליו היה ריח הבשמים של מי שנישק אותו. {בטח לא אני})
ולגבי ה'באופניות': אני חושבת שלגדל בלי חיתולים זה שיא הנקיון (אין מצב שיש לבן שלי קקי על הטוסיק, מה יותר מלוכלך מחיתול מלא קקי?) ולשטוף את הטוסיק במים ואולי קצת סבון טבעי אחרי קקי זה הרבה יותר נקי ממגבונים ואני יכולה להוסיף עוד.

לשטוף ידיים לתינוק בן עשרה חודשים לפני האוכל... מצחיק, אבל לא חושבת שזה ריאלי כי חצי מהיום הוא מסתובב עם איזה חתיכת פרי או ירק שמתחדשת תדיר אך כמעט תמיד מוצאת דרכה אל הרצפה.
להיות סטריליים עם ילדים יכול להיות קצת בעיה (אני מכירה כמה כאלה, שלא נותנים לילדים שלהם לנשום, לפתוח דלת של מקרר או לשחק מחוץ לחדר כדי שלא יהיה לכלוך ובלגאן. )-:)

הכל גם תלוי בהרגלים, לא מבינה - יש כאלה שהתרגלו מ'בית אמא' לשטוף את הבית יסודי פעם בשבוע, ואם אני לא עושה את זה (ואני מודה שלא יוצא לי פעם בשבוע..) אני מרגישה יסורי מצפון ושאני אמא מזניחה וכל הבולשיט. הדף הזה עושה לי טוב, אני מרגישה איך הוא ממרק את היסורים האלה במקום את הרצפה (-:

[ניצן_אמ*]

_ההיסטריה של מקלחת והסתבנות גורפת מדי יום היא עניין תרבותי שמקובל בארה"ב ובישראל, אבל מאד לא מקובל באירופה ובארצות חבר העמים למשל.
כן, אבל בל נשכח שהאקלים באירופה ובחבר העמים רחוק מאוד מהחום והלחות כאן..._
אהמ...בבוסטון הרבה יותר קר מבצרפת.

נו, באמשלכם, אתן לא מזניחות?! רק אני??

[ילדת_טבע*]

איזה כייף לגלות שכל זה יצא מהדף המעצבן!
בדיוק חזרנו מהורי, שוב נתנו לי להרגיש שאני אמא ממש ממש בעייתית (אבל הם עשו את זה עם המון חן וקבלה בניגוד לסיבוב הראשון עם הבכורה).
אוי אני אמא מזניחה

• בן התשעה חודשים שלנו מכניס לפה כל דבר כמעט ואני לא מיד רצה להוציא לו כאחוזת אמוק. בדרך כלל רק מסתכלת קצת ואם עדיין נראה לי חשוד בשלב מסויים אבקש ממנו בנינוחות "תחזיר לי" עם כף יד פתוחה אי שם מתחת לפה ואם בא לו אז הוא יורק (אם זה לא משהו ממש טעים אלא צעצוע/אבן/זרע) ואם אין לו כבר כלום אז הוא עושה עם הלשון "ארצ'י בנקר".
• אותו עולל, זוחל לו על הטוף ("לא כואב לו ככה???" מזדעדעת סבתא) ויושב לו חשוף טוסיק על החצץ וכל השלכת.

האמא של העולל יושבת לה מתחת לדקל ואוספת זרעים (זה הדקל הזה עם הפירות הקטנים השחורים) ואוכלת! ("את בסוף תאכלי איזה רעל פה והילד לומד ממך להכניס הכל לפה!" מזדעקת הסבתא, לא... הוא רק ילמד ממני בדיוק מה מותר ומה אסור לאכול, אם גור פילים יכול להבין דבר כזה על אחת כמה וכמה גור חית אדם-מהזן שהצליח להטיס טיל מאוייש לירח...).

• אחותו הגדולה מתהלכת לה בלי תחתונים מתחת לשמלה, למה היא צריכה כאלו?

סבתא: "פעם כשX היתה קטנה היא היתה הולכת ככה והיינו כועסים עליה מאוד!"
אני: "למה הייתם כועסים עליה?"
סבתא: "כי לא הולכים ככה!" (שומעים בקול שלה שזה ממש מרגיז אותה).
אני: "למה לך לכעוס בגלל דבר כזה? אין לך מה לעשות?"
סבא מתערב: "בטח! אבל את לא היית הולכת ככה!"
אני: "ומאיפה אתה יודע איך אני הולכת?"
זה די שם קץ לשיחה המגוככת הזו. ולאמר את האמת, לא אני לא לובשת תחתונים, גם לא מתחת לשמלה (הכי נוח מתחת לשמלה, לא?).

[אלטר_אגו*]

אוי אני אמא מזניחה{{}}, הילדים שלי הולכים יחפים ימים שלמים.
אוי אני אמא מזניחה{{}}, הילדה שלי לובשת בגדים קרועים, מוכתמים וקטנים עליה בכמה מידות (היא מסרבת להיפרד).
אוי אני אמא מזניחה{{}}, לילדים שלי אין פיג'מות, הם לובשים בלילה בגדים רגילים, קמים בבוקר והולכים איתם לבית הספר ולגן ({{}}אוי אני אמא מזניחה{{}}, הילדים שלי הולכים לבית-ספר ולגן). במקרה של בן הארבע-וחצי, בתנאי שהוא לא הרטיב את הבגדים בלילה.
אוי אני אמא מזניחה{{}}, הבן שלי בן ארבע וחצי ועדיין מרטיב בלילה ואני לא עושה עם זה כלום.
אוי אני אמא מזניחה{{}}, אני באופן כללי נוטה לא לעשות כלום בקשר לכלום.

[כובע_קסמים*]

אבל בל נשכח שהאקלים באירופה ובחבר העמים רחוק מאוד מהחום והלחות כאן...
לא נכון, יש אזורים ברוסיה מאוד חמים ומאוד לחים. מקלחת זה עיניין של תרבות.

אבל לא כיף לי ככה.. אז אני ממשיכה
לא הבנתי....

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

מעולה.
כשהבת שלי היתה בת שנה היא קיבלה מתנה - חפיפת ראש עם סבון!!!
תודו שזו הזנחה פושעת...

[מיצי_החתולה*]

אוי אני אמא מזניחה, אני באופן כללי נוטה לא לעשות כלום בקשר לכלום. אולי את אחותי האובדת:-0?

[קלמנ_טינה*]

סיפרתי לבן זוגי על העמוד המשעשע החדש והוא העיר בתבונה אופיינית: זאת לא הזנחה, כי זה נעשה בתשומת לב.

תראו, אני לא רוצה להרוס את המסיבה, כי היא כזאת כיפית ומצחיקה וגם פורקן נהדר אחרי כל הדודות. אבל נוכח התגובות הנחרצות כאן עלי להודות שהתחלתי את הדיון הזה בהומור, אבל הוא נוגע בנקודה שמעסיקה אותי מאוד: עד כמה הביטחון שלי בבתי ובחיים באופן טבעי הם לא מקרה מובהק של אמא רגועה מדי.

ניצן אמ , אני לא חושבת שמישהו יגיד שאת מזניחה בגלל שהבת שלך לא אוכלת ממתקים או לא רואה טלוויזיה.
נכון, גם אני לפעמים שמחה (ואפילו גאה) לראות את הילדים שלנו עושים דברים שנחשבים מזעזעים בעיני אחרים.
אבל אני גם תוהה לפעמים איך הילד היה לומד לאכול בצורה מתקבלת על הדעת (שלי, של ההורים שלי, של הציבור שאינו אוכל בידיים) בלי הנחיות ברורות מאתנו, (בערך מגיל שש ומשהו).
בניגוד לבן של תמי גלילי , הילד שלנו יכול לשחק שעות במחשב ולהתמכר בענק. זה מטריד אותי (וכאן באמת אין אצלנו הזנחה אלא עיסוק מתמיד בנושא הזה. לא תמיד מוצלח, אבל מתמיד).
לפני כמה ימים פוצ' התינוקת הקיאה טונות של חלב יחד עם חתיכת שטות שהיא אספה מהרצפה לפה כשבדיוק הסתובבתי. ידעתי שזאת הוכחה טובה לכך שהיא לא תיחנק, ובכל זאת חשבתי לרגע אוי אני אמא מזניחה.
ולפעמים, כמו שכבר סיפרתי פה באתר כמה פעמים (כי זה נורא מטריד אותי), הילד הגדול מבקש ממני לשחק איתו משחקי דמיון (די אנד די) ואני מסרבת. אני יודעת שזה סופר לגיטימי, ובכל זאת אני מתעצבת ואומרת בלבי אוי אני אמא מזניחה.

ולקינוח, אני כמובן חושבת שבלי חיתולים זה ההיפך מהזנחה.

<אמא קלמנ טינה משחררת את הבת שלה לזחול על טוף, חול ואדמה מרובבת בשטויות, ונהנית לראות אותה שולחת יד אחת, עדינה, לבחוש בחול במעגלים>

[אלטר_אגו*]

אז רגע של רצינות, אבל בבקשה בואו נחזור אחר-כך לחגיגה...
איך הילד היה לומד לאכול בצורה מתקבלת על הדעת (שלי, של ההורים שלי, של הציבור שאינו אוכל בידיים) בלי הנחיות ברורות מאתנו.
לדעתי - בלי שום בעיה. זה קצת מזכיר לי את הסיפור של סטיבן פינקר על תרבות שבה מלמדים תינוקות לשבת על-ידי כך שמשעינים אותם על ערימות של חול. הם מאמינים שאם הם לא עושים כך, התינוק עלול לא ללמוד לשבת. הוא מספר את האנקדוטה הזאת כדי להראות את האבסורד בכך שבתרבות שלנו מאמינים שאם לא נדבר עם ילדים, ונדבר איתם תקין ופשוט ו-motherese ונקריא להם סיפורים, הם יתקשו ללמוד לדבר. כנראה שלא... וגם בשביל לאכול בסכו"ם לא צריך דוקטורט. יש משהו מאד נכון בעיני בלאכול בידיים, למרות שלי היום זה קצת קשה, ונראה לי קצת חבל שילדים יתרגלו מוקדם מדי לא לעשות את זה. וזו דוגמה אחת, ממש טובה בעיני דרך אגב, לדברים שמלמדים ילדים ואולי חבל. דוגמה אחרת, קצת יותר קשה: אותי לימדו לשקר ולהסתיר ולהתבייש בכל מני דברים. אשכרה. עשיתי עבודה עם עצמי כדי לא לעשות את זה לילדים שלי. לא פשוט לי! בעיני ההורים שלי זוהי הזנחה של חובתי האמהית להנחיל לילדי מוסכמות חברתיות מקובלות. ויש דברים אחרים שכן לימדתי אותם והיום אני מתחרטת.
קלמנ טינה{{}}, אני ממש לא מזועזעת מזה שהבת שלך הקיאה בגלל שהיא שמה משהו בפה. זה נראה לי חלק נורמלי לגמרי בהתנסות שתינוקות אמורים לעבור איכשהו. וגם אני לא אוהבת לשחק משחקי דמיון עם הילדים. הסברתי להם את זה כבר מזמן. אני נהנית להקשיב להם משחקים, אבל "בואי נשחק שאת מלכה ו..." מוביל אצלנו ישירות ל: "והמלכה שותה קפה וקוראת עיתון".
עמדתי כבר לשלוח ופתאום נזכרתי בעוד משהו: יום אחד אמא שלי העירה לי שהיציבה שלי ממש טובה. מאז התחלתי לחשוב על היציבה שלי ונחשו מה קרה. שבועות ספורים אחר כך אמא שלי אמרה לי שהיציבה שלי כבר לא טובה וכדאי לי להתהלך כל ערב כמה דקות בבית עם מטאטא מוחזק לרוחב השכמות כדי לישר אותי. זו היתה אמא שלי בדוגמה מופלאה לאי-הזנחה!

[ניצן_אמ*]

...שלא לדבר על זה שאם היא הקיאה זה אומר שהגוף שלה מזהה את הבעיה ויודע לנקות אותה. מצויין! מה עדיף?

את מדברת על UNSCHOOLING בעצם, לא על אי הזנחה.
אישית, UNSCHOOLING זה רק היבט אחד של ההזנחה שלי! אני מזניחה בכל הרבדים!

"בואי נשחק שאת מלכה ו..." מוביל אצלנו ישירות ל: "והמלכה שותה קפה וקוראת עיתון".

את מזניחת-על!

אוי! הילדה שלי לא מקבלת מחמאות על דברים שהיא עושה! (אבל כמה נשיקות ואהבה, אללה יוסתור! בסוף תצא מפונקת!)
_{אכן דף נבירה עצמית. אבל כיייף... אפילו הרצינות.}

[אלטר_אגו*]

את מזניחת-על!
תודה! הוחמאתי!

[פלוני_אלמונית*]

סליחה אם אשבית פה את השמחה, אבל חלק מכן הלך מאוד רחוק...

אחלה לא לחתל, אחלה לשטוף את התוסיק במקום מגבונים- אבל להשאיר פיפי במיטה???איחס זה מסריח ומזניח ומשאיר את הילד בתחושה שהמיטה היא מקום מסריח
ומה פתאום לתת לישון בתוך הצרכים???איזה עוד חיה תעשה כזה דבר? איפה האינסטינקט?

לגבי מקלחות:
אולי לא צריך להסתבן כל פעם, למרות שלפעמים הריח הטוב שזה משאיר (הסבונים הטבעיים!!)-כל כך נעים-
אבל שוב : אם הייתן חיות ליד מקווה מים, הייתן חוסכות כניסה יומיומית למיים?? למה??
איזה כיף ומשחרר ומנקה בכל דרגה אפשרית היא כניסה למים? ממתי מים הפכו לאויב שלנו? זה נעים וזה נהדר ואפשר לעשות את זה לא בזבזני (קרי- אמבטיות מלאות) ולהנות מתחושה הנהדרת של אחרי.
כולכן דיברתן על ילדים.ואתן? גם לא מתקלחות?

לגבי ישיבה בבית בלי תחתונים או מכנסיים:
אצל בנות זה לא מי יודע מה, שהן יושבות עם הפות שהוא איבר מפריש או לפחות בעל ריח, במידה זו או אחרת על כל רהיט בבית. לא נראה לי נעים לסובבים. זה כאילו שאנגב את הנזלת או הרוק שלי על הרהיטים/שטיחים/כיסאות בבית.
וגם אצל בנים וגם אצל בנות לא נעימה המחשבה של ישיבה עם פי הטבעת שלא תמיד נקי עד תום,בכל מקום בבית.
שלא לדבר על כך שזה מעודד הכנסת ידיים (או חפצים) , לכל החורים האפשריים, זה מעודד משחקים מיניים, נכנס אל תוך הפות אבק/חול וכל מיני דברים אחרים אפשריים, בקיצור
מה הבעיה ללבוש מכנסיים? או תחתונים?

לגבי ניקיון, הגיינה ואסתטיקה:
לא מזיק בכלל לשטוף ידיים אחרי שירותים,בעיקר אחרי ניגוב תוסיק. לא מזיק לשטוף ידיים לפני ואחרי אוכל. לא צריך להיות פנאטים אבל בהחלט ניתן להתכוון, מאוד נעים לדעתי לכולם גם לילדים וגם למבוגרים כשהבית בגבול הטעם הטוב . אם מדברים על גבולות בחיינו ושכולנו זקוקים להם, כדי לשרוד (אני מקווה שעל זה יש הסכמה גורפת), כך גם פה דרוש גבול. אצלך אחד יותר אצל אחד פחות אבל מה שאני רואה פה זה פריקת כל עול.
למה?
מה קרה? התעייפתן? איבדתן את הקשר?
יצא לי להיות בבתים כאלה. מה אני אגיד לכן? לי לא נעים לראות ילדה קמה מארוחת צהריים, כולה מרוחה ברוטב של האוכל וככה היא מסתובבת בבית כאילו כלום לא קרה. נראה לי לא אסתטי, מזניח ברמה מסויימת ולי ממש לא בא שהיא תתקרב אלי, תיגע בי או בבגדיי.
מה לעשות תגידו שאני דודה!!
הייתי בבתים שהייתי נכנסת לשירותים שלהם כמו בשירותים ציבוריים.
לא חייבים לנקות כל יום וכל היום. לא חייבים להתקלח כל יום (בעיקר לא בחורף). אצלי מתקלחים בקיץ לפני השינה. איזה כיף לנו...
ואם הם אומרים שלא בא להם אז לא. לרוב הם רוצים ואפילו מבקשים!!
שיהיה לכם לכלוך נעים והזנחה נעימה. לי נדמה שהלכתן רחוק מידי....

[ניצן_אמ*]

אענה לך ברצינות:

איזה כיף ומשחרר ומנקה בכל דרגה אפשרית היא כניסה למים? ממתי מים הפכו לאויב שלנו?
את קצת מתבלבלת.. אני מדריכת שחייה לגיל הרך וחשיבות השהייה במים היא כמעט כמו הנקה בעיניי. בין השתכשכות יומיומית ומעלה לפי רצון הילד וביוזמתו ובין מקלחת מסובנת מדי ערב לפני השינה, שנות אור.

כולכן דיברתן על ילדים.ואתן? גם לא מתקלחות?
פחות מהבת שלי.

_אצל בנות זה לא מי יודע מה, שהן יושבות עם האיבר המפריש הזה (הפות) על כל רהיט בבית. לא נראה לי נעים לסובבים. זה כאילו שאנגב את הנזלת או הרוק שלי על הרהיטים/שטיחים/כיסאות בבית.
וגם אצל בנים וגם אצל בנות לא נעימה המחשבה של ישיבה עם פי הטבעת שלא תמיד נקי עד תום,בכל מקום בבית.
שלא לדבר על כך שזה מעודד הכנסת ידיים (או חפצים) , לכל החורים האפשריים, זה מעודד משחקים מיניים, נכנס אל תוך הפות אבק/חול וכל מיני דברים אחרים אפשריים, בקיצור מה הבעיה ללבוש מכנסיים? או תחתונים?_
מבחינתי זו פסקה הזויה. אם מישהי אחרת מתכבדת להגיב בענייניות, שתתפדל.

לא מזיק בכלל לשטוף ידיים אחרי שירותים,בעיקר אחרי ניגוב תוסיק. לא מזיק לשטוף ידיים לפני ואחרי אוכל.
שימוש בסבונים פוגע בחיידקים טובים שחיים על העור, וכן עשוי לפגוע בשכבת העור יחיצונית, בוודאי אצל אנשים שרגישים לסבון או בעלי עור יבש. את זה יגיד לך כל רופא עור, לא רק אמהות מזניחות.

יש לך כמה הנחות מעט מקומממות.
אחת - שהבית שלי ושל שכמותי לא נקי. מצטערת לאכזב אותך. אני מנקה אפילו את הברזים.
שתיים - שזקוקים לגבולות כדי לשרוד. אפשר סימוכין?
שלוש - שלחיות בחופש זה לא מעייף.
ארבע - שהילדים שלנו מלוכלכים, דביקים, מסריחים, מפרישים על רהיטים ועוד. נו באמת. נו באמת.

[דנה_ה*]

לפעמים הפעוטה עושה פיפי במיטה ואנחנו נותנים לזה להתייבש ככה... לא מיד מחליפים סדין ונותנים לה לישון על זה עוד לילה "כי זה רק פיפי
מילא נותנים לה, גם אנחנו ישנים על זה....


אצל בנות זה לא מי יודע מה, שהן יושבות עם האיבר המפריש הזה (הפות) על כל רהיט בבית. לא נראה לי נעים לסובבים. זה כאילו שאנגב את הנזלת או הרוק שלי על הרהיטים/שטיחים/כיסאות בבית.
לא יודעת. הבת שלי בת שנה וחצי ולדעתי (המקצועית כמובן) הפות שלה לא מפריש עדיין שום דבר דמוי נזלת או רוק.
חוץ מזה יש לי כבוד עצום לפות שלנו, ואני מרגישה שלכנות אותו - "האיבר המפריש הזה" זה קצת מעליב.

שלא לדבר על כך שזה מעודד הכנסת ידיים (או חפצים) , לכל החורים האפשריים, זה מעודד משחקים מיניים, נכנס אל תוך הפות אבק/חול וכל מיני דברים אחרים אפשריים, בקיצור מה הבעיה ללבוש מכנסיים? או תחתונים?
מה רע במשחקיים מיניים?
לא חושבת שאבק יכול להיכנס לפות, כלומר לנרתיק. מקסימום קצת חול בין השפתיים שאפשר לשטוף במים. מה הבעיה ללבוש מכנסיים או תחתונים?_
א. לא כיף
ב. חם
ג. מעודד פטרת בנרתיק
ד. מונע מאיתנו גישה לאיברים בגוף שלנו.
ה. הבת שלי שונאת את זה (וגם אני)

אגב, הבת שלי יותר מדי אוהבת נקיון, ואני דווקא מנסה לעודד אותה להתלכלך קצת ונורא מתלהבת כשהיא כבר משחקת בבוץ. אנחנו גם אוהבים להתרחץ, אבל מבחינתי רחצה בגיגית או בכנרת זה מספיק טוב. סבון אנחנו שונאים וחמותי אמרה לי לא פעם שנעמה מסריחה בגלל שאני לא רוחצת אותה עם סבון. מתישהו אמרתי לה שהתחלנו עם סבון (מבלי שהתחלנו) ואחרי שבוע היא שיבחה את ריחניותה.

אחותי כועסת עלי אם אנחנו מתקלחים יותר מדי - זה הורס לדעתה את הריח המתוק של תערובת החלב אם/זיעה/לכלוכים קטנים.

[חלוק_ביתי*]

גם אני לא כל כך מבינה מה משמח בהצהרות האלו של חוסר הנקיון. גם אני בעד להשתובב בחוץ בחול, להתלכלך קצת. הכל טוב ויפה, אבל למה לא להתקלח? אם אני לא מקלחת את הבנות שלי יומיים, אז כבר יש להן ריח לא טוב והן דביקות ומזיעות. זה לא נעים להן ואני גם חושבת שזה לא נותן להן את הכבוד שלהן. אני חשה שאני אחראית על ההרגשה הטובה שלהן, על כך שכבודן העצמי לא ירמס, וחלק מזה, זה להעניק להן מקלחת טובה. המקלחת היא מרגיעה, נעימה, הן משחקות באמבטיה בכיף, יוצאות נקיות ושמחות, ולא הולכות לישון מזיעות ועצבניות.

מעבר לזה, יש עניין וטעם לשמור על הבית כמקום שנעים להיות בו. בית מבולגן, מלוכלך, עם שירותים לא נקיים, כלים מלוכלכים בכל מקום - אני לא מוצאת בזה שום דבר טוב. אני מבינה שלא צריך להיות פדנט ולנקות בהסטריה, אבל לפחות קצת. גם אני לא תמיד מנקה טיפ טופ. לא תמיד יש לי כוח או סבלנות. אבל אני יודעת שזה נותן הרגשה טובה לבני הבית ואני בתוכם להיות בבית מסודר ונקי, עם רצפה נקיה באופן סביר. נעים גם לשבת לשולחן לאכול ארוחה מסודרת כל יום עם שולחן נקי, כלים נקיים מהמטבח וכו'.

דווקא בטבע החיות דואגות לסדר ונקיון אצלן ולא מזניחות את עצמן. אז מה בדיוק הקטע? אני מבינה שיש פה רצון לשחרר, אבל למה להגזים? ולא, אולי זו לא הזנחה ממש, אבל זו כן השפלה ורמיסה של כבוד האדם באשר הוא אדם. כבוד עצמי וכבוד לבריות. כבוד למי שבא לבקרינו ולידידינו במיוחד כמו כבוד לנו ולילדינו. אני מתארת לעצמי שאילו מי מכן היתה צריכה ללכת לראיון עבודה מתוך רצון להתקבל לעבודה (אני מתארת לעצמי שרובכן לא עובדות ולא איכפת לכן אם יקבלו אתכן או לא, ואם אתן עובדות, אז התמזל מזלכן להיות במקום עבודה שמתאים לאורח חייכן, אבל אני מדברת על מצב אחר, בו אין לכן ברירה בכלל). אז אילו היה קורה כזה מצב, האם הייתן באות ככה, מסריחות ומלוכלכות??
טוב, יש לי עוד מה להגיד על העניין של חוסר סדר יומי בסיסי, אבל זהו, הכוונה שלי ברורה.

[עוברת_אורח*]

אני באופן כללי נוטה לא לעשות כלום בקשר לכלום. אולי את אחותי האובדת?
אולי אנחנו שלישיה?
בכל שנות ההורות שלי גיליתי שרוב הדברים, אם לא עושים כלום בקשר אליהם, מסתדרים מעצמם (הרטבת לילה היא דוגמה מצוינת).
העובדה שפעם בכמה זמן אני מזהה משהו שכן צריך לטפל בו (ומטפלת בו, כן?) מוכיחה לי שאני דווקא לא אמא מזניחה, ומאפשרת לי להמשיך ולא לעשות כלום לגבי כל השאר.

[חלוק_ביתי*]

טוב, אחרי שקראתי את התגובות שנוספו כאן אני רק רוצה לדייק ולומר שהכוונה היא לא שכולכן כאן חיות בבית מטונף ומגעיל ושהילדים שלכן מסריחים, אלא שקודם כל - זה נשמע ככה, ובית, הגישה עצמה נראית לי תמוהה ולא מכבדת את האדם, אבל זו דעתי האישית ושכל אחד יחיה כפי ראות עיניו.

[קלמנ_טינה*]

_איך הילד היה לומד לאכול בצורה מתקבלת על הדעת (שלי, של ההורים שלי, של הציבור שאינו אוכל בידיים) בלי הנחיות ברורות מאתנו
לדעתי - בלי שום בעיה._
ובכן, זה בדיוק היה העיקרון המנחה במקרה שלנו, אבל... הוא לא עבד D-:
הוא חי חיים מאושרים בלי שום הערות, מבטים מאשימים או תיקונים, ופשוט המשיך לאכול עם הידיים ולהתלכלך בלי לעשות עניין.
בסוף הפסקנו להסתמך רק על דוגמה אישית ועברנו להנחיות מעשיות.
למה? כי הרגשתי לי שבגיל שבע זה מכובד לצפות מילד לאכול עם מזלג ובלי להסתמך כל כך הרבה על הידיים. זה גם גיל שבו זה כבר נעשה קצת מביך בשבילי לאכול איתו ככה בציבור (כמו, להבדיל, שילד בן שלוש עירום מול אורחים זה טריביאלי, אבל ילד בן 11 עירום כשיש אורחים זה חריג ומוזר).

<קלמנ טינה משביתת שמחות>

[ניצן_אמ*]

הגישה עצמה נראית לי תמוהה ולא מכבדת את האדם
הגריין - "הכבוד - מכביד".
לו היית גרה באיזור בוסטון הייתי מארחת אותך בשמחה בביתי ומראה לך שאפשר גם אפשר לא רק לוותר על כל זה ולכבד ילדים בצורה בלתי רגילה (ממש מילולית) אלא שגם את יכולה לעשות את זה, ושזה אפילו לא כל כך קשה לוותר על האמונה הזאת...

[ניצן_אמ*]

קלמנ, את רצינית?
אני אכולת קנאה! אם יש משהו שאני אתבעס אם וכאשר יקרה זה כשהבת שלי תתחיל להתבייש בעירום שלה או שתפסיק כליל לאכול בידיים (היא כבר עכשיו נוטה יותר ויותר לסכו"ם:-()
יש הבדל בין לדעת להתנהג בחברה ובין להפנים את ערכיה באופן כל כך חזק.
אם היא לא תבין מהתבוננות שיש דברים שייפגע בה לא לאמץ בסיטואציות מסויימות, אני כנראה אגיד איזו מילה. החשש שלי הוא מכמה היא כן תפנים.
נו. עוד פרספקטיבה.

[אלטר_אגו*]

חוץ מזה יש לי כבוד עצום לפות שלנו, ואני מרגישה שלכנות אותו - "האיבר המפריש הזה" זה קצת מעליב. כן, גם אני קצת נעלבתי.
פלונית אלמונית{{}}, למה את מתכוונת ב"משחקים מיניים"? עירום לא מעודד מיניות ועירום של ילדים הוא לא מיני במובן הבוגר.
חלוק ביתי{{}}, ממה שאת כותבת יוצא שהבנת שמישהי פה מונעת מילדיה רחצה שהם רוצים בה. לא חושבת.
זו כן השפלה ורמיסה של כבוד האדם באשר הוא אדם ואללה... את בטוחה?
אני מתארת לעצמי שרובכן לא עובדות ולא איכפת לכן אם יקבלו אתכן או לא. אז רובי דוקא כן עובדת, וכשאני בראיון עבודה, אכפת לי מאד אם יקבלו אותי או לא ואני משתדלת להתלבש יפה. מאד לא רוצה שהילדים שלי ירגישו בבית כמו שאני מרגישה בראיון עבודה.
<הבית של אלטר אגו דוקא כן מלוכלך.>

[אלטר_אגו*]

קלמנ טינה{{}}, אני לא חושבת שאת משביתת שמחות ולא מזניחה. את מפעילה שיקול דעת ומתעקשת על מה שנראה לך חשוב (ולי לא; כנראה שאנחנו לא אותה אחת ). אז למה בעצם את דואגת שאולי את רגועה מדי?

[חלוק_ביתי*]

זו כן השפלה ורמיסה של כבוד האדם באשר הוא אדם ואללה... את בטוחה?
כן.

מאד לא רוצה שהילדים שלי ירגישו בבית כמו שאני מרגישה בראיון עבודה.
אף אחד לא ביקש שהילדים ירגישו כמו בראיון עבודה. נתתי דוגמא לעניין של כבוד עצמי, זה הכל. כאשר אדם מכבד את עצמו ואת הסביבה הוא דואג לנקיון בסיסי של גופו ושל בגדיו. כמובן שבבית מותר להסתובב בחופשיות, אבל אני רק אומרת שגם לזה יש גבולות.
ממה שאת כותבת יוצא שהבנת שמישהי פה מונעת מילדיה רחצה שהם רוצים בה. לא חושבת.
וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים?? גם הילדות שלי לא רוצות להיכנס להתקלח, אבל באותה מידה גם לא רוצות לצאת מהאמבטיה! הן הולכות לישון נניח ללא רחצה ורואים עליהן שקשה להן להירדם, ואחרי הרחצה זה הולך מהר ונעים. בגילים צעירים מאוד עדיין לא שואלים אם הילדים רוצים דברים בסיסיים! תארי לך שאשאל את בתי אם היא רוצה לאכול. היא תמיד תגיד שלא! אז מה? ארעיב אותה? אז אני מוצאת שיטות, מספרת לה סיפור והיא אוטומטית פותחת פה ואוכלת בתיאבון. ואם אשאל אותה אם היא רוצה לאכול ביצה, היא תגיד שהיא רוצה סוכריה, אז מה? לתת לה? אני בהחלט מתחשבת ברצון ילדי בדברים שונים, ולמעשה ברוב הדברים, אבל יש דברים שהם עדיין לא יודעים ותהא זו באמת הזנחה להסתמך רק על רצונותיהם.

[תמי_גלילי*]

בכל שנות ההורות שלי גיליתי שרוב הדברים, אם לא עושים כלום בקשר אליהם, מסתדרים מעצמם
גיריינתיך.

[ניצן_אמ*]

וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
אאוצ'.
אין לי מה להגיד על זה. (ליתר דיוק, יש לי כל כך הרבה מה להגיד על זה, שזה מעייף אותי מראש.)

[חלוק_ביתי*]

_בכל שנות ההורות שלי גיליתי שרוב הדברים, אם לא עושים כלום בקשר אליהם, מסתדרים מעצמם
גיריינתיך._
יפה לך. אבל אני לא מסכימה עם זה כהצעה גורפת.
מה גם שאולי לפעמים הדברים ש"מסתדרים מעצמם" הם כתוצאה מדוגמא אישית טובה של ההורים, כך שאי אפשר לתת לילדים לגדול ללא הכוונה בכלל.
ואולי זה נכון לגבי ילדים מאוד מסויימים, אבל בטח לא לכולם.

[ניצן_אמ*]

שרון, זה יהיה חבל מאד.
מאד מאד.

[חלוק_ביתי*]

_וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
אאוצ'._
ידעתי שכך תגיבי, אבל כתבתי בכל זאת. זה מאוד לא "באופני" להגיד כאלה דברים איומים, הרי ילד ברור שהוא יודע מה שהוא רוצה. הוא רוצה לחם מקמח מלא, אורז מלא וכוסמת, רק מים ולא מיץ, אף פעם לא ממתקים, הוא יודע להגיד שהוא רעב ועייף (נכון שלפעמים הוא יודע, אבל לא תמיד) ועוד ועוד.
סליחה ניצן, אבל אני לחלוטין לא מסכימה עם גישה שאומרת שהילדים יודעים בדיוק מה טוב להם. אנחנו לא חיות בטבע ששורדות על פי אינסטינקט, עם כל הרצון הטוב להידמות לחיות, עדיין לא הגענו לדרגה הזאת. אנחנו בני אדם ויש לנו בחירה חופשית. יש לנו אפשרות לבחור בטוב וגם ברע וגם בלא נורא. ילד שגדל ללא הכוונה מינימלית לא יודע מה הוא רוצה ולא יכול לבחור נכון בכל המקרים תמיד. גם אנחנו לא. זו למידה של כל החיים.
אבל שוב, זו דעתי האישית וזכותו של כל אדם לחשוב אחרת.

[אלטר_אגו*]

וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
או...קי. נראה לי שהתהום הפעורה בינינו כל כך עמוקה, שהדף הזה הוא לא המסגרת המתאימה לדון בזה. נסכים שלא להסכים?

[חלוק_ביתי*]

שרון ס אני מפנה אותך לדף האם ישנם מנהיגים לקהילת באופן

[עוברת_אורח*]

אם היא לא תבין מהתבוננות שיש דברים שייפגע בה לא לאמץ בסיטואציות מסויימות, אני כנראה אגיד איזו מילה.
אני חושבת שלזה קלמנ טינה התכוונה.
אם כי זו שאלה גדולה, שאני עד היום מתלבטת לגביה (אחרי שאני אומרת איזו מילה.)
נניח ילד שלא מאד מתעניין באיך שמתנהגים סביבו ולא כל כך מושפע ממה שמקובל. זה נהדר, כי הוא אף פעם לא מבקש ש"תקני לו חולצה של ספיידרמן כמו שיש לאוהד", אבל זה אומר שהוא לא כל כך לומד מהתבוננות. זה אומר שהוא עלול להתנהג בצורה שמעוררת לעג או דחיה מצד הסובבים אותו. האם לחכות למצב של לעג או דחיה? ואם לא - האם לציין את "עלולים לצחוק עליך" כסיבה?

[חלוק_ביתי*]

_וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
או...קי. נראה לי שהתהום הפעורה בינינו כל כך עמוקה, שהדף הזה הוא לא המסגרת המתאימה לדון בזה. נסכים שלא להסכים?_
כבר מראש הסכמתי כך.
האם בגלל שזה אתר באופן עלי לחשוב כמוך?
אני נהנית לקחת מפה את הטוב, אבל לא הכל הוא טוב לדעתי. זכותי, לא?

[ניצן_אמ*]

כך שאי אפשר לתת לילדים לגדול ללא הכוונה בכלל
חינוך ביתי חופשי
חינוך חופשי
חינוך ביתי חופשי ותפיסות עולם אחרות
חינוך בלי גבולות
חינוך ללא גבולות
להסביר חינוך בלי גבולות
וממתי ילדים יודעים מה שהם רוצים??
כבד את ילדיך
מדור אתגרים בהורות

[עוברת_אורח*]

שאלה לניצן -
את מתנגדת לאמירה כמו "ראיתי מההתנהגות שלו שהוא רעב/עייף"?
האם לא נתקלת במצב בו ילד לא מבקש (ואף מכחיש בתוקף) שהוא רעב/עייף על אף שברור שהוא כזה, ושבגלל זה הוא עצבני?

(מבררת אם יש בסיס לדיון)

[פלוני_אלמונית*]

בנות בנות, נו מה קורה פה?
למה הכינוי "האיבר המפריש הזה" מעליב? נו באמת.
גם הפה הוא איבר מפריש, וגם האוזן היא איבר מפריש, וגם האף הוא איבר מפריש. מה לעשות?
נכון שהפרשות זה לא לכלוך ובכל זאת אף אחת מכן לא תרצה לשבת על הנזלת שלי. נכון?
יש לי בת והרחתי גם פותים של אחרות ויש ועוד איזה הפרשות מהפות בגילאים צעירים!! ושוב זה לא אסתטי כלפי הסביבה.
אם ארק לכן באוכל זה בסדר? אם ארק לכן בפה(בהנחה שאני לא המאהבת שלכן) זה בסדר? פחות מזה- אם ארק לכן על היד זה בסדר?

ומי זו שביקשה הוכחות על גבולות? אז מה, אצלך אין גבולות?
גם העוסקים בחינוך הכי פתוחים ואינטיליגנטים (כמו דני לסרי) מצדדים בשימת גבולות כל שהיא.
והם טוענים על סמך נסיון וידע כמדומני) שילד (או אדם) ללא גבולות הוא ילד אבוד.

ראיית הגבול הכרחית לקיומנו, אפילו ברמת הראייה הפיסית- אם לא יהיה רקע בצבע תכלת לא תוכלי לראות את הענן.
אם לא יהיה יום אחרי הלילה - לא תוכלי להפריד בין הזמנים
הגבול הוא חלק מיכולת התפיסה שלנו.

לא רואה בכולכן מלוכלכות/ מזניחות/ לא אסטיות- אבל בחלקכן -כן!

[ניצן_אמ*]

ואם לא - האם לציין את "עלולים לצחוק עליך" כסיבה?
בעיניי לא.
הסיבה היחידה שהייתי מעירה בגינה היא אם מישהו עשוי להפגע מההתנהגותו.
הייתי אומרת "זה לא כל כך מקובל לאכול בידיים במסעדה יוקרתית." ושיעשה עם זה מה שהוא רוצה.
או "כשמפליצים בפרהסיה זה עשוי לפגוע באנשים אחרים."

אני מבדילה לגמרי בין ילד נורמלי ואינדיבידואליסט משהו שצריך מדי פעם להפנות את תשומת ליבו, ובין ילד עם איזשהי בעיה חברתית שבפירוש פוגעת בו אישית.

[עוברת_אורח*]

אני מבדילה לגמרי בין ילד נורמלי ואינדיבידואליסט משהו שצריך מדי פעם להפנות את תשומת ליבו, ובין ילד עם איזשהי בעיה חברתית שבפירוש פוגעת בו אישית.
איך את מבדילה?

[חלוק_ביתי*]

ניצן, אני לא הולכת להיכנס לכל הדפים האלה. אני בטוחה במאה אחוז שהדברים אינם שחור ולבן. אני גם לא מנסה להגיד עלייך או על מישהי מכן משהו שלילי. אני רק מגיבה למה שקראתי. איני מכירה את אורח חייך, איני יודעת איך ביתך וילדייך נראים. הדיון פה הוא כמעט בגדר היפוטתי לחלוטין.
אני גם בטוחה שאת רוכשת כבוד רב לילדייך, אחרת לא היית בוחרת בדרך חיים שבחרת. אני מאמינה שלא בחרת בדרך חיים זו כדי להתפרק, לקחת סמים ולהשתולל כל היום, וגם קשה לי להאמין שהבאת ילדים לעולם כדי להשליכם ללא טיפול.
אולי צריך להבין ולהפנים שהדיונים פה הם באמת על בסיס המילים שנאמרות ולא על בסיס מי שאתה באמת, מי שמולי באמת. כי כאשר אני מגיבה למישהו, זה רק על סמך מה שכתב ולא על סמך מי שהוא באמת.
כך שתגובות בנוסח שהדף הזוי או שיש בינינו תהום פעורה, הם אולי בסדר, אבל בבחינת חבל.

[ניצן_אמ*]

עוברת, אני שואלת.
"את נראית לי רעבה, רוצה לאכול?" אני לא אכריח אותה לעשות את זה. אני שומרת על טון רגוע ויוצרת איתה קשר עין ובודקת את התשובה שלה. בינתיים במאה אחוז מהמקרים קיבלתי תשובות חד משמעיות.
מאידך, יהיה מאד מקומם בעיניי אם מישהו שהוא לא אמא שלה יגיד לה "את נראית נורא עייפה, בגלל זה את בוכה." ולא יראה שזה בגלל נואנסים מאד עדינים שאני כן רואה. (נגיד, שהיא ניגשה לחבק וחוותה את ההתעלמות כדחייה.)
חלוק, אין בינינו בסיס לדיאלוג. זה בסדר. את לא תשני את דעתי ואני לא את דעתך, הרגישי חופשי להמשיך לעשות את זה לאחרות, וכך גם אני.

[מיכל_שץ*]

נו, באמשלכם, אתן לא מזניחות?! רק אני??
נראה לך?
אוי אני אמא מזניחה
אני לא נותנת אקמול ולא אנטיביוטיקה לילדים חולים...

אגב, גם הקטנה שלנו מאוד אוהבת לאכול עם סכו"ם ומעולם לא ניסינו לעודד אותה לכך.

ניצן למה את מתכוונת כשאת אומרת "הגיגית הקטנה"? איזה גודל? כי אצלנו אין אמבטיה בכלל, רק גיגית בגודל של שני דליים בערך.

המים הם לא אויב, אנחנו פשוט חיים במדבר וחבל על כל טיפה ואם אפשר להתנקות בלי להתרחץ, זה עדיף.

[אלטר_אגו*]

_האם בגלל שזה אתר באופן עלי לחשוב כמוך?
אני נהנית לקחת מפה את הטוב, אבל לא הכל הוא טוב לדעתי. זכותי, לא?_
אנא הראי לי איפה טענתי או רמזתי או השתמעתי כאילו עליך לחשוב כמוני מאיזושהי סיבה, ואני אתקן את הניסוח.

עוברת אורח{{}}, אני מסכימה איתך שזו שאלה גדולה. בהכללה גסה מאד, התשובה שלי היא להניח לזה. זה אומר שהוא לא כל כך לומר מהתבוננות. - לא מסכימה עם זה. זה אומר שחשובים לו דברים אחרים מאשר לך. ואני משתדלת לא לציין את "עלולים לצחוק עליך" כסיבה. וכבר קרה שצחקו על הילדים שלי והם בחרו איך להגיב. לפעמים הם החליטו שההתנהגות האותנטית שגררה את הצחוק חשובה להם יותר, ולפעמים הם החליטו לשנות אותה כדי שלא יצחקו עליהם. עד כה, לפחות במקרים שאני נזכרת בהם כרגע, לא התערבתי ואני חושבת בדיעבד שצדקתי. כן קרה שאמרתי "זה לא מקובל פה", למשל לצאת מהבית בתחתונים בשכונה חצי-דתית. בידיעה שהמבוכה היא לגמרי שלי. לא יודעת אם צדקתי או לא מבחינת הילדים נטו, אבל מבחינתי לא הרגשתי שאני מסוגלת להתמודד עם זה.

[חלוק_ביתי*]

חלוק, אין בינינו בסיס לדיאלוג.
בנושא הזה אולי לא.
אבל בנושאים אחרים ודאי וודאי.
לא צריך לפסול אדם רק בגלל אי הסכמה בנושא אחד.

[ניצן_אמ*]

עוברת, ברצינות?
אם יש משהו רחב, שמתבטא בכל התחומים, הייתי לוקחת את זה בכובד ראש רב. אני לא טיפוס של ללכת לאבחונים, אבל הייתי שואלת סביב, קוראת המון ורואה אם התחושה האימהית שלי מבוססת.
אם יש משהו ספציפי אחד קטן, בגדר ה"קווירק" כמו לאכול בידיים (כשבכל השאר מאד ברור לו הקודים החברתיים סביבו) אז שיבחר מה שמתאים לו ויעשה חיים.
מה, לא?

[ניצן_אמ*]

לא צריך לפסול אדם רק בגלל אי הסכמה בנושא אחד.
לא פסלתי.

[חלוק_ביתי*]

_האם בגלל שזה אתר באופן עלי לחשוב כמוך?
אני נהנית לקחת מפה את הטוב, אבל לא הכל הוא טוב לדעתי. זכותי, לא?
אנא הראי לי איפה טענתי או רמזתי או השתמעתי כאילו עליך לחשוב כמוני מאיזושהי סיבה, ואני אתקן את הניסוח._
אנחנו עדיין בבאופן? או שעברנו לבאופנאות? הזוי משהו.. אני זזה מפה.
אלטר אגו, הכוונה לא היתה אלייך, סליחה. זו היתה שרון ס.

[עוברת_אורח*]

חלוק, אכן
הדברים אינם שחור ולבן
ואני דווקא חושבת שיש בסיס לדיאלוג בינך לבין הגישה הבאופנית המיוצגת ע"י ניצן.
תחשבי על זה ככה:
נניח שבכל סיטואציה של התנגשות בינך לבין ילד תשקלי את האפשרות ש
ילדים יודעים מה שהם רוצים
לא אמרתי שתתנהגי לפי זה כל הזמן, רק שתשקלי את זה לרגע לפני שאת מגיבה.
את לא חושבת שיתכן שבחלק מהמקרים לא תגיבי בסופו של דבר כמו שהתכוונת? שזה יפתח לך איזו אופציה אחרת להתבוננות על הסיטואציה?

[אלטר_אגו*]

אה. כן, זה טיפה צרם גם לי, אבל אני חושבת שהיא כתבה את זה בצחוק. יש איזה קושי עם הדף הזה, שהוא עובר מדף מצחיק לדף רציני וחזרה. בדף מצחיק ההערה הזאת לא היתה צורמת לי.

[מיכל_שץ*]

סליחה ניצן, אבל אני לחלוטין לא מסכימה עם גישה שאומרת שהילדים יודעים בדיוק מה טוב להם. אנחנו לא חיות בטבע ששורדות על פי אינסטינקט, עם כל הרצון הטוב להידמות לחיות, עדיין לא הגענו לדרגה הזאת
זה הזוי ברמות המשפט הזה. בעיקר כשהוא כתוב פה, באתר באופן טבעי.
חלוק, את בטוחה שאת יודעת איפה את נמצאת?
פה מזניחים ילדים - יוצאים מתוך הנחה שהם יודעים מה טוב להם ושעדיף לא לשלוח אותם לבית הספר.

[עוברת_אורח*]

בידיעה שהמבוכה היא לגמרי שלי.
וואללה.
כלומר, מצד אחד וואללה, ומצד שני עולים לי בראש קולות של אוי אני אמא מזניחה (אתן רואות, דילוג על מקלחת בחיים לא עושה לי מחשבות כאלה...)