סדנת שקוף מהזווית שלי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אאני לא מכירה את שקוף. אבל ברור שהכותב מגמתי מאד. זוהי לא ביקורת נקיה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ברור שהמקום לא מתאים לכולם כמו כל שכל מקום אחר לא מתאים לכל אחד
נקודה מאד חזקה ועיקרית בשקוף זה 'לקחת אחריות' על המעשים, על הרגשות ועל החיים
כל הביקורת שקראתי פה באה מאותו מקום שלא לוקח אחריות על הרגשות לדוגמה:קשה לך לשמוע על קשיים של התומכת? זה בסדר גמור אבל את מודעת לכך שלא לכולן קשה עם זה. נכון? כנראה שהקושי הזה הוא שלך ואם את רוצה לעזור לעצמך קחי עליו אחריות ותטפלי בו כי בסופו של דבר רק את תרוויחי מיזה.
כשאת לוקחת אחריות על הרגשות שלך את לא מצפה שאף אחד אחר יפתור לך אותם לא המנחה לא התומך ולא אף אחד אחר
הרגש הוא שלך וכשתקבלי את זה בלי האשמות לא אל אחרים ולא אל עצמך זאת הדרך אל הריפוי

שליחה על ידי אא* » 07 מאי 2019, 11:01

אפשר גם לקחת אחריות כל אחד על עצמו, וגם להגיד משהו על תבניות התנהגות של אחרים (כמו שאתה עושה למשל).
פה מדברים על תבניות התנהגות של מנחים או תומכים בשקוף, וזה ציר נפרד משאלת האחריות.

ועוד משהו - קושי שנולד מתוך אינטראקציה קשור לשני הצדדים.
מצד אחד, אולי לאחרים לא קשה עם התנהגות של תומך שלי (לצורך הדוגמה, לא הייתי בשקוף) כן קשה איתה, מצד שני - אם הקושי עולה מול התומך ולא מול אנשים אחרים, אז הקושי קשור גם אליו ולא רק אליי.
וחשוב לזכור שרגש הוא מעגל סגור, הוא קשור גם להתרחשויות חיצוניות.
לפעמים הדרך הכי טובה לקחת אחריות על רגש היא להקשיב לו כשהוא אומר שמישהו אחר מתנהג בצורה לא נכונה.

שליחה על ידי אא* » 07 מאי 2019, 11:02

רגש הוא *לא מעגל סגור, כמובן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_וואו ,דיון פשוט מרתק.
בשבילי זה נראה לי ממש משמיים... כי אני כבר תקופה לא קצרה מתכננת להגיע לשקוף בקיץ, ואני מרגישה שעכשיו, גם אם אלך על זה. אהיה מוכנה מראש והרבה יותר זהירה.
ועוד משהו,
חייבת להביע את הערכתי כלפי שקופה ולב שומע
על ההתבוננות האמיצה. השיתוף הזה חשוב מאד! הוא מאפשר לי עכשיו בחירה הרבה יותר אמיתית_
ואוו ואת בטח לא שמת לב שזה מגמתי????

שליחה על ידי למ* » 14 מאי 2020, 23:07

https://shorturl.at/zAGNT

פוסט על הסדנא
עם קישור לטקסט קשה של הרב ארז משה דורון.

חשוב לקרוא וללמוד מה זה כת
עצוב

למ, הקישור לא עובד.
הנושא מעניין אותי

שליחה על ידי למ* » 15 מאי 2020, 12:09

מנסה שוב

זה הפוסט
https://www.facebook.com/story.php?[po]story fbid[/po]=2870548216315037&id=100000796597122

זה קישור לדברי הרב ארז
https://drive.google.com/open?id=[po]17 ... WugMNIlfBM h[/po]&fbclid=IwAR0Xmu1KHPILm2N5tlw3VeKTVoL6Se9GFMZ3iuF69EsK1pvb7ZvPzRs5jmE

תודה רבה רבה.
היה משמעותי לי לקרוא.

קצת עצוב לי על שהרב ארז לא לקח אחריות עד הסוף על החלק שלו בעניין.
הוא תיאר את עצמו רק מהזווית של קרבן שקוף, ופחות לקח אחריות על כל האנשים שהגיעו לשם בגללו.

אני כבר פחות קשורה לכל האנשים האלה, ועדיין.. מעניין לקרוא.

שליחה על ידי למ* » 18 מאי 2020, 16:13

מסכימה לגבי לקיחת האחריות.
אבל הוא נפל כל כך עמוק שבעיקר כואב הלב.
יש לי פינה חמה אליו. הוא פתח לי עולם חדש וצבעוני בזמנו והספר לוחמי התמורות ליווה אותי למשך תקופה.
החיים מורכבים.
בכל אופן לגזור לשמור ולהישמר..

כן.. מבינה.
זה מרגיש לי שונה, כנראה כי הרב ארז תפס מקום שונה בחיים שלי. שונה בחוויה. וכי אני רואה קו ישיר בין משנתו של הרב ארז, כפי שאני הכרתי אותה. והדרך שלו להיות באינטראקציה עם אנשים, כפי שאני הכרתי אותה. ובין גידי ושקוף וכל מה שקרה לו שם.

לגמרי לגמרי החיים מורכבים..
לאחרונה יצא לי לקרוא סיפור שונה ודומה של אדם שנפל לתוך כת. רב רב

סיפור של רב שהפך את עצמו לגורו והפך את עצמו לכת.
והרגיש לי בסיפור ההוא שהאנשים האלה, הגורואים, לא נולדו בוקר בהיר אחד עם תוכנית זדונית להשתלט על אנשים אחרים.
הם נולדו עם כשרונות מאוד חזקים ועם אישיות מאוד שרוטה, דפוסים של מתעלל. והם חיפשו את עצמם בחיים, וכמה אנשים שחיפשו את עצמם גם מצאו בהם סוג של מענה.
ובאיזשהו שלב זה קרה, והם פגשו פלטפורמה שהעניקה להם המון כוח. יותר ממה שדמיינו. והאישור שהם קיבלו מהקבוצה, מאותה "עדת מאמינים" שהם כפו עליה אמון עיוור בדמותם, גרם להם למגלומניות שלקחה אותם לאיזה קצה.

זה הסיפור ההוא.
לא הסיפור של שקוף.
אבל זה הוליד בי הרבה מחשבות.
על האחריות גם של הנפגע (בסיפור ההוא, אדם שהצטרף לקהילה של אותו רב-גורו והפך למאוד מרכזי בה).
כשבדרך כלל, להבנתי, הנפגע פשוט חיפש בכנות מעומק ליבו את מפתח הקסם, שיפגיש שמיים לארץ, שייתן לו גישה לשורש האחד של כל הדברים.
המפתחות כאלה יש, אבל הם מאוד מוגבלים.
בדרך כלל מפתחות קסם כאלה פותחים סיטואציה או שתיים, לא חיים שלמים.
אסונות בדרך כלל קורים כשאדם מנסה לקחת מפתח שעבד לו פעם פעמיים, באמת אמת, ולהפוך את זה לשיטה שפותרת הכל.

וואלה, ממש לא התכוונתי לכתוב כל כך הרבה.
זה הציף אצלי משהו שבכלל לא חשבתי שיצוף, אחרי כל כך הרבה שנים שאני רחוקה מאוד משם.
תודה ששמת את המידע הזה כאן.

איכשהו הדף הזה משך אותי אליו ביממה וחצי האחרונה, בחבלי או בכבלי קסם, להמשיך ולשקוע במה שאני ואחרות כתבנו בו פעם. ויכולתי לזהות שהנשימה שלי ממש נעשית שטוחה, רק מההישאבות לתוך.
ויכולתי לזהות: אני כבר לא שם. היום אני קמה והולכת. ולא רק בשבילי. אני לא מוכנה יותר להיות עדה אילמת לאלימות. כי אני יודעת שזה יפגע בסוף גם בי, זה שאיפשרתי לזה לקרות ליידי בלי להגיב. רק כי היה נדמה לי שההגנות שלי מספיק חזקות כדי לשמור על עצמי, ויש בסיטואציה משהו שמאוד הייתי רוצה.
וטוב לי הרבה יותר עם עצמי ככה. וזה משנה לי את החיים. וזו בחירה שמקרינה על המון דברים אחרים: להיות פשוטה. ראיתי סיטואציה שלא אמורה לקרות? להתערב. להיות מעורבת. במסגרת גבולות הכוח והיכולת שלי, אבל לא להישאר אילמת מול אלימות.

משפט לגבי הרב ארז - רוצה לא לשכוח - הוא הכניס עמוק לתוך כל העשייה שלו את הטרמינולוגיה של "כולנו חולים, חולים קשה, ויש רק רופא אחד - הצדיק, ואמיץ הוא מי שמסכים לדעת ולהרגיש עד כמה הוא חולה ולקבל טיפול, את הטיפול של הצדיק".
וטרמינולוגיה נוספת - הרעיון שלא כל אחד זוכה להתקרב ל"רבינו", מתקרבים אלה שיש בהם סגולה מיוחדת, שהצדיק "בחר" בהם, ועם זאת הם ההכי גרועים, ההכי חולים, הנשמות הכי עקשניות וקשות לתיקון ששום דרך אחרת לא עובדת עליהן.
הבו-זמניות של האדרה והקטנה וכיווץ, שעושה משהו לאנשים, ובמיוחד לאלה שמגיעים אליו, כמו להרבה מורי ברסלב אחרים, דווקא בשעת משבר.
הוא לא הפך את הדמות שלו לזהה עם הצדיק. הוא לא הפך את הדמות שלו ליטרלית לחלק מתהליך הריפוי המובטח. בהגדרה הוא תמיד הדגיש שהוא רק "מלצר", שמגיש את האוכל, קרי "רבינו", בדרך שתהיה כמה שיותר אטרקטיבית ועדכנית.
היו לו הרבה מאוד מניפולציות רגשיות אחרות, נכון שהרבה יותר פרימטיביות, ולכן הרבה יותר קלות לזיהוי, ושבהגדרה כעיקרון הוא לא רצה לפתח תלות, למרות שהרבה פעמים היא נוצרה.
רק לזכור.

לב שומע

על מה שהיה ו

על מה שיהיה
רבנו דיבר על זה הרבה, על המפורסמים של שקר ובימינו רואים את זה ממש בחוש איך הם נופלים אחד אחרי השני. בסופו של דבר כל הגישה הזאת היא מנוגדת מהשורש לברסלב. ברסלב היא לא חסידות קלאסית ולא היה ולא יהיה בה אדמורות, זה לא שייך לנו.
יש את רבנו ואליו כל אחד יכול להתחבר - כל אחד יכול לפתוח ליקוטי מוהרן ולהתחבר כפי יכולתו והבנתו. כל אחד יכול להתקשר לצדיק ואין שום הכרח בדמות רבנית או טיפולית להגיע לזה.
כואב הלב על כל הנשמות שנפגעות בדרך מאנשים שחושבים שיש להם חזקה על רבי נחמן ועל תורתו.

שליחה על ידי למ* » 20 מאי 2020, 00:03

לב שומע תודה על השיתוף. מאד חשוב.
יש גם בעיה בגישה של לזרוק את השכל שמאפשרת התפתחות יחסי תלות.
ברור שלפעמים מחשבות טורדניות מתחפשות לשכל ישר ואופטימיות נדמית כתמימות ואז לא חייבים לבחור בפסימיות ה"רציונלית" כביכול
אבל כל שיטה שלא נסמכת על הכלים של האדם עצמו מועדת לפורענות.

לא יודעת איך זה מסתדר עם דמות ה"צדיק" בחסידות. יש אנשים שרק מלראות אותם (או אפילו לקרוא עליהם) אני מתמלאת השראה. דמויות מופת. עיניים שמעוררות אצלי אמונה רדומה. לא רוצה לוותר על ההשראה הזו. (לא אלו עליהם מדובר פה בדף )
לקבל השראה כן. להתחבר "דרכם" כן. לעצום עיניים לא.

וכמו שמזהים נביא שקר - אם הוא פוגע באנשים (גם אם עזר לי באופן אישי) אפשר לאבחן אותו מיד כ"נביא שקר". בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות כאלה, ואין מה לומר, זה כואב..

תודה יקרות. עשיתן לי טוב בלב.
וגם מסכימה.

היון לא כל כך רואה את עצמי שייכת לברסלב, אז פחות משנה לי.
אבל מסכימה.
ותודה, למ.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתור מישהו שהיה שנים בתוך המערכת וחווה דברים רבים וקשים כגון השפלות של חברים בלי יכולת להגיב, חוויתי מערכת שכל חבריה כולל כולם חיים בפחד מוות מראש המערכת דבוש, ואינם יכולים לבטא באמת את דעותיהם רצונותיהם למרות שזו הסיבה שבגללה הם הגיעו לשקוף להיות מי שהם…
במערכת יש כמה סלבס רציניים שמתחלפים אחת לכמה זמן וכל מי שנמצא שם אומר בליבו ״היתכן שצבי יחזקאלי הענק יושב כאן ועד לכל העוולות והשקרים שמתרחשים כאן?? כנראה שאני הבעייתי ולכן עדיף לשתוק שלא אאבד את ההזדמנות שלי לגאולת נפשי״.
צריך לדעת שהמקום הוא מסוכן!!!! האדם העומד בראשו מסוכן ביותר!!!
מאות אנשים עזבו את המקום פגועים וכועסים ולא בגלל שהם לא לקחו אחריות אלא בגלל שהשיטה שם אלימה דורסנית וכוחנית ולוקח זמן לקלוט את זה כי היכולות המבהילות של דבוש לתת לאדם את הצורך הנפשי המאוד מאוד בסיסי שלו הן אדירות ונראות מהימנות לחלוטין.
יש לי הרבה מה לכתוב אבל אסיים בשאלה היכן כל התומכים הגדולים שעזבו? מדוע הם לא חזרו כשפנו אליהם בבקשה שיחזרו??? דגן שימרן נועם שרעבי דודי פרידמן אהד טננבאום אהד גל עוז דורון סגל רפאל אפרתי נועם בכור איל שטרנליב ועוד ועוד ועוד הסיבה שהם לא חזרו כי הם כבר הבינו את השקר והמניפולציה שמנהלים את המקום המסוכן הזה. הם גם לא ממליצים להגיע לשם ואדרבא מזהירים להתרחק משם כמו מאש.
מקווה שהדברים יהיו לתועלת בתקופה זו של בין המיצרים

תודה רבה מאוד שאתה מספר )-:

זו באמת פגיעה קשה מאוד להיות מוכרח לשתוק כשאתה רואה אדם אחר שיקר לך מושפל.
מבינה מאוד את מה שאתה מספר )-:
תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש אתר נגד שקוף, יש בו הרבה חומרים ועדויות נגד שקוף
http://5f1ca204732fa.site123.me

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואוו כל כך הרבה מידע במקום אחד! בלעתי הכל! והיום אני רואה תמונה יותר ברורה של הכל! אני עובד על מאמר שלם שלדעתי יסכם את כל דברי המדברים פה+חוויתי האישית בשקוף.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

"יש אמת אחת, אך הדרכים להגיע אליה רבות" ועוד אפשר ללמוד זאת מדרכי העולם! כל חומר תרכובתו הפנימית שונה, וכדי לעבד את החומר ולהביאו למצב שיהיה "כלי" על מנת שנוכל לעשות בו שימוש כפי צורכנו, כן צריך לעבד אותו בהתאם לסוגו, כידוע שהרי כל מלאכה שונה מחברתה, כך גם בנפשות! ר' נחמן אומר: "כי יש 49 שערים לתשובה שהם 49 דרכים לתשובה, כי כל אדם לפי שורש נשמתו יש לו דרך מיוחד ועבודה מיוחדת שצדיך לו לילך דיקא באותו הדרך ,וע"י זה יזכה לשוב לה' יתברך, וכמובן בהתורה "אנכי" (ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימן ד) על מאמר חכמינו ז"ל ואינו יודע באיזה דרך הוא מהלך עיין שם. ולאו כל אדם זוכה למצא דרכו המיחד לו לפי שורש נשמתו לשוב בו לה' יתברך.." (השתפכות הנפש אות א') צריך להיזהר בזה כי מצד טבע האדם תמיד יש בו צד שהוא מרגיש שהוא יותר צודק מאחרים ודעתו יותר מיושבת ונכונה, ועל זה מתיישב עניין שקוף שיש באוויר תחושה כזאת "מי שלא כאן לא קיים" ,זאת תפיסת עולם מצומצמת כמו של הכופרים "אם אני לא מבין את ה' אם אני לא מרגיש את ה' אם אני לא יכול להוכיח אותו לוגית אני לא מאמין" ,בזמן שהאמת היא כמו שענה ר' נחמן לאותו הכופר בזמנו:”במידה ואין אלוקות, אז אין, אבל במידה ויש אלוקות אם לא תאמין תענש על זה ותפסיד א כל עולמך ,אז מה בכך תאמין ובמידה ואין לא הפסדת כלום, שכלך מחייב כך", לכן דעו לכם אין דרך אחת יש כמה דרכים המסתעפים לצורך כל סוגי הנשמות ואין דומה נפש אחת לחברתה. וכעת אגיב ברצף על כל דברי הכותבים בצ'אט הזה: "שקופה:"אנחנו לא פסיכולוגים ולא מתיימרים להיות פסיכולוגים"- זה מה שנקרא כיסוי תחת במחילה מכבודכם , ידוע הרי שמי שמתעסק במקצועות רגישים בלי תעודה, לא יכול למשל לאמר על עצמו "אני פסיכולוג" מבלי שהוא באמת כזה, זו היא עבירה פלילית ע"פי חוקי המדינה, ולכן בתור שכבת הגנה הם רשמו את זה בכדי להימנע מתביעות ,משל למה הדבר דומה לאדם שמתעסק בפסיכולוגיה אך קורא לעצמו קאוצ'ר או מטפל רגשי כדי לסדר את עצמו עם החוק, כי הרי בחוק לא רשום שקאוצ'ר או מטפל רגשי צריך תעודה רק פסיכולוג, מאידך אני מכיר פסיכולוגים רבים רובם לא מועילים בכלום, ואין להם אפילו שום הבנה לגבי עצמם, קל וחומר לגבי אחרים ודי למבין, אני לא מזלזל בערכה של תעודה אבל מאידך תעודה לא אומרת כלום זה האמת, תעודה זה רק לעצלנים שבמקום לבדוק את הדבר לעומק עם עצמך בצורה לוגית אתה מחפש מישהו עם תעודה שיתווה לך את הדרך שיפטור אותך מעמל, וכמו שאנחנו יודעים בעבודת הנפש רק אם "עובר עליך" ו"אתה מתמודד עם קשיים ובעיות" אז ורק אז זה ה"טבילת אש שלך" וזה יכול לעשות אותך יותר טוב מכל הפסיכולוגים למינהם. "שקופה:שיטת שקוף היא שיטה שמסירה את כל המחסומים וההגנות של הנפש (התנגדויות ב'שקופית') ומשאירה את האדם להתמודד עם התוצאות , ולכן היא מהירה מאד ביחס לשיטות אחרות." לדעתי זה טוב ,אך גם לא טוב מכיוון שתלוי עם מי אתה מדבר, ומה המוכנות של האדם היושב מולך, מנסיוני האישי רוב רובו של הדור הזה אין לו כוחות להתמודד עם כל התוכן שיוצא מבירור נפשי כזה עמוק, לכן אומר ר' נחמן: "ככל שהצדיק יותר גדול הוא יכול לרדת ולהאיר יותר למטה", (הבחינה שהצדיק מראה לגדולים שהם קטנים בחינת "אם אסק שמים שם אתה" ,"מה חמית מה פשפשת" ולקטנים שהם גדולים בחינת "ואציעה שאול הנך" “שכל נקודה קטנה היא עצומה ובעלת ערך" לכן, לא כל אחד יכול לשחק בתפקיד הצדיק ולשרוף נשמות בשם האמת ותיקון העולם, צריך המתנה רגישות וזהירות רבה ולרובנו בדור הזה אין אותה, "המחסומים וההגנות של הנפש" הם מנגנוני הגנה בריאים שיש לכל אדם שרוצים לסנן את הרע שלא יחדור פנימה, לא צריך לתת אמון 100 אחוז בכל מה שזז, כי "מי אתה בכלל אני אפילו לא מכיר אותך" (כבדהו וחשדהו- ""לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל") אז למה שאתן בך אמון 100 אחוז, מי אתה ומה אתה לפני שאני שופך את כל עולמי בפניך, זה בריא ותקין לחשוב כך ולהתקרב ולחקור לאט לאט, אם אני מזהה שיש פה משהו טוב בשבילי, ומצד שני אני רוצה לשמור על עצמי, מאידך אכן יש "מנגנון התנגדות" לכל אחד שמונע אותו מהאמת הפנימית שלו, וצריך לתקן את זה, כי אדם צריך להיות אמיתי עם עצמו כדי להגיע לתיקון פנימי באמת, ולזה צריך כפפות של משי, כי באמת ראיתי שיש פגיעות בפן הזה בשקוף, וגם אמת הוא הדבר שמי שבא ואומר לך:"תן בי אמונה 100 אחוז מלכתחילה בלי חקירה" זה כבר סממנים של כת, מי שבא לעזור לך באמת צריך לבוא בצורה נקייה עם פתיחות ואמת 100 אחוז, ולא להציב לך תנאי או שתבטל את השכל ותן אמון 100 אחוז או ביי, זה לא עובד ככה צריך קצת אחריות בחייים, אם אתה רוצה לעזור לאדם באמת אתה תעמוד ב"מניעות" האלו ותדבר איתו בלי כפיית אמון 100 אחוז, תל לו את הזמן שלו להיות בשל בלי דחיקת השעה בשום צורה, "שקופה: ומשאירה את האדם להתמודד עם התוצאות , ולכן היא מהירה מאד ביחס לשיטות אחרות.”- יש שאלה שכל הזמן עולה לי האם בחיים הכל זה "תהליכים" או שבכל רגע נתון אני יכול לשנות הכל "מן הקצה אל הקצה", האמת היא שיש בחירה ובאמת כל אחד בכל רגע יכול לבחור כך או כך, כמו שאמר ר' נחמן: “הבחירה היא ביד האדם להטותה כפשוטו "אם רוצה עושה אם לאו לא עושה", אבל פה יש טריקיות יש פער בין הרצוי למצוי! האם פעם ראיתם אדם שחי לפי הרצוי שלו? רק צדיקים מועטים בגלל שזה קשה מאוד מאוד, אבל האמת היא שכל מי שרוצה יכול לשנות בכל רגע. אז איך להתנהג עם זה? שאלת השאלות. לפי ההקדמה שהבאתי מעלה יובן כי כל אדם יש לו דרך מיוחדת משלו וצריך לחלק את זה ל2 בצורת ההסתכלות: במקרו(בכללי) ובמיקרו (בפרטי). בכללי: כל אדם צריך לקיים כת"ר מצוות (613+7=620 תרי"ג מצוות ועוד 7 מצוות בני נח שווה כמניין כת”ר 620) וכל אדם צריך להיות בריא בנפש, כי מצוות בלי תיקון נפשי זה כגוף בלא נשמה , התיקון הנפשי הוא הטעם של התווי נגינה, התבלין הנכון ששמים בתבשיל. בפרטי: הכל הוא לפי הנפש הנפעלת יש אדם שיתאים לו לפי העש"ן שלו (ע'ולם ש'נה נ'פש) עבודה לאט לאט וחשיפה לאט לאט, וכן להפך. האמת היא שאצל כל אדם יש את שתי הבחינות, לפעמים צריך לפעול עם התחזקות, (לאט וברוך) ולפעמים עם התעוררות, (מהר ובתקיפות) וצריך לדעת לשלב בין השניים כדי לזכות לאיזון, מה שנקרא קו האמצע, על העניין הזה אמר ר' נחמן:” על כל כף של התעוררות צריך קערה של התחזקות" בשקוף לא היה את זה מספיק. (שקוף נוטה להתעוררות) "שקופה: אבל במקביל, כל השיטה של דיבוב בשקוף היא שיטה אינטנסיבית מאד, היא שיטה של שאלות חוזרות , ושיטה שממש לא מחכה לתהליך ולקצב שלו. לדוגמא:מנחה:מי מחליט בבית?משתתף אני מנחה שוב: מי מחליט בבית?משתתף : אני מנחה : מי מחליט בבית? משתתף : אני , כשזה לפי מה שאשתי רוצה...מנחה : מי מחליט בבית ?משתתף : אשתי בדוגמא הזו , מעבר לחוסר כבוד להגנות של הנפש ,יש הרבה האצה, האדם עוד לא מבין את המציאות שבה הוא חי, אבל המנחה רוצה לגרום לו להבין זאת , ועכשיו.”- בוודאי שאסור לאנוס את הנפש (גם אם זה כביכול לטובתה) ולדחוק את השעה, שכן זה הורס יותר מאשר בונה, אנחנו לא רוצים סוג טיפול "הניתוח הצליח החולה מת" צריך לברר ולהדגיש מראש שבאמת האדם מעוניין לחשוף ולדבר, ולהגיד לו שאני הולך להוביל אותך דרך מקומות שלא תרגיש נעים, כי מטבע הדברים "ניתוח זה לא נעים" אין דרך להתקדם אם לא הולכים גם דרך כאב, מצד שני צריך לדעת לדייק ולא לפגוע , אני אישית קיבלתי גם הרבה טוב משקוף הרבה דעת רק שאור וחושך משמשים ביחד זה בעיה צריך ליטוש אחר ליטוש, ולשם אני מכוון כל חיי , אני יכול להגיד שנפגעתי משקוף לא בסגנון פגיעה ישירה אלא בצורת הטיפול של אדם שהוא לא מספיק מדוייק ואחראי, מצד שני איפה חשבון הנפש שלי עצמי שאני צריך למצוא את דרכי לתקן את עצמי ולזכות לשלמות האישית שלי, ז"א יש נקודות שכן קיבלתי תובנות מסויימות משקוף, אבל אני מבהיר כי מצד שני צריך לחדד את הדברים על דיוקם על מנת שלא נגרום קלקול במקום תיקון כל אחד לעצמו ומאידך לאחר. לסיכום אני הרגשתי שצריך הרבה יותר עדינות הנפש בשקוף, ולא היה מספיק למשל אם אדם הוא רחוק אתה לא יכול להלביש עליו את כל עבודת ה' ביום אחד קצת פרופורציה, כל אחד צריך ללמוד את עצמו ולדעת איך לדלג בין "תהליך" לבין "תוצאה כאן ועכשיו", צריך לראות את מקום האדם ואז לאט לאט להגביה אותו כפי דרכו האישית המיועדת לו מבריאת העולם, "בלי קרקע אין שמים" דווקא הכרת הקטנות שלי והמעבר דרך שם יובילו אותי לעבודה מתונה ונכונה שתגרום לי לעלות לבטח בלי סגנון "התעוררות מידי" או להיפך "שינה טובה מידי".

נא לא למחוק הודעות בלי רשות הכותב עצמו.

שקופה אמרת "פער בין תאוריה למציאות"- לסיכום רוב האנשים לא מצליחים להתמודד עם כל התובנות הנפשיות שעולות להם מהטיפול של שקוף, לכן התיקון צריך להיות במתינות יתר בהתאם לאדם הספציפי, אני כל ימי גדלתי בתל אביב ה"לא כל כך דוסית" וראיתי אנשים שמתקרבים בצעדי נמלה זאת היא הדרך ללכת בטח, התלהמות ונחפזות לא מביאה תיקון, ר' נחמן אומר "העולם אומרים שסיפורי מעשיות מסוגל לשינה ואני אמרתי שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררים בני אדם משנתם." (חיי מוהר"ן כה), האמת היא שכולם צריכים לחתור להיות כמה שיותר מתוקנים בנפש, אבל מצד שני אסור לסתור את הדבר שנקרא "תהליכים", (מצד שלישי גם לא להירדם בשמירה) ר' נחמן ידע שלפעמים יש מציאות שאדם כרגע לא מוכן לקפוץ ראש זה ריבוי אור בשבילו, "כל השיטה של דיבוב בשקוף היא שיטה אינטנסיבית מאד, היא שיטה של שאלות חוזרות , ושיטה שממש לא מחכה לתהליך ולקצב שלו." זאת אומרת שבעצם כלי הטיפול שיש בשקוף הם תקינים וטובים השאלה למי? צריך ליישב את הדעת איפה אני מונח והאם מתאים לי סוג הטיפול הזה אולי הוא "הארדקור" מידי, (אינטנסיבי מידי) כשיטה אני לא פוסל את שקוף מצד שני העדינות נפש והפרופורציה חסרה שם מאוד, ולכן לרוב האנשים זה יכול להזיק יותר מאשר להועיל, לפעמים כמו שר' נחמן אומר צריך "לספר לאדם סיפורי מעשיות" לבוא אליו "בסיבובים ולא בדוך!" זאת אומרת לא תמיד דרך הטיפול בסגנון שקוף ש"פותחים הכל" זה בריא, לפעמים זה מה שיגרום לאדם להתפרק לגמרי, וכמו "שיש מצווה להגיד תוכחה הנשמעת יש מצווה שלא לאמר תוכחה שלא תישמע" וזה שגידי ושאר התומכים למינהם לא מצליחים לצפות את הדבר הזה מראש זה מאוד מסוכן, מאידך אני מבין כמה קשה לצפות למי יתאים מה, כי אלו דברים שקורים תוך כדי נסיון והתבוננות , אני מרגיש בתור תומך שהרבה פעמים ניסיתי לתקן בכח במקום להרפות עוד ועוד , הרי היום אני מבין שהכלל הנכון הוא כמה שיותר יש לנתמך מולך "התנגדות" אתה צריך עוד ועוד יותר לכבד את הנפש שלו והגנותיה ולנסות להראות לו עוד יותר בזהירות את הדברים, ואם ניסית והוא לא רוצה לראות אז אל תראה לו בכח תלמד להרפות , ה' הוא הרחמן ומתקן העולם לא אתה! תלמד "לספר סיפורי מעשיות " הרבה פעמים ראיתי אנשים שהיו רחוקים לגמרי מריח של תורה ועבודה נפשית בכלל, ולאט לאט תוך כדי דיבורים של תורה עם השנים הם התחילו לרצות ולהיפתח ולעבוד על הנפש, והרבה כאלה חזרו בתשובה שלמה באופן מתון ולא "בבהילו יצאנו ממצרים" ,מקווה לקבל מכם תגובות בקרוב מאוד מעניין אותי תמיד מה אנשים שחוו את הדברים כמוני מבפנים אומרים, אני עדיין מחפש את דיוקם של דברים אם אסכם במשפט: השיטה של שקוף היא טובה אמנם העדינות חסרה שם כי מן המשוואה יוצא שגם אני נפגעתי מה"אור הזה", אז מה לא לקחתי מספיק אחריות? האמת שבתור בני אדם קרוצי חומר אנחנו אף פעם לא לוקחים מספיק אחריות ואין לדבר הזה סוף, מצד שני אולי אם היו מתעסקים איתי יותר בכפפות של משי בצורה של המתנה זה היה פועל ב"תהליך" בטווח הארוך (אילו היו נותנים לזה לקרות), כי אני חוויתי מאוד חזק שאין דבר כזה "תהליך" בשקוף שוללים את זה לגמרי , תבחר כאן ועכשיו, עכשיו אני לא סותר את הבחירה באמת כל דבר אפשר לשנות כאן ועכשיו אבל מה עם הכאב שיוצא מזה מה עושים עם זה? לפעמים זה פשוט כואב מידי, ואז אתה מתרסק זה מה שקרה לי, אני לא מחפש אשמים אני מחפש את האמת והדיוק, לכן "השלך אמת ארצה" כמו שר' נחמן אומר אם האמת גורמת לך להרגיש גוש אשפה מסריחה השלך אותה ארצה! כדי לבנות משהו אמיתי בנפש צריך לבנות רק בחיוביות בלי רגש שלילי, גם ככה אנשים בקושי מתמודדים עם כל ההרגשות השליליות שיש להם בחיים, צריך לבנות באופן שגם אם יאמרו דברים בסגנון "התעוררות" שזה יבוא בצורה של רוך וליטוף ולא בצורה של קיקבוקס , פעם הרב שלי אמר לי: "שיעור תורה אמור לגרום לך לרצות להתעלות, אם אתה לא מרגיש ככה משמע שצריך לבדוק את המשוואה כי בהכרח יש כאן חשבון או שאני לא בסדר בלקבל או שהרב לא יודע איך לתת בצורה נכונה", גם ר' נחמן רושם מצד אחד שהצדיק צריך להיות הרופא הכי גדול, ומצד שני יש בחירה לאדם האם ליטול את הטיפול, גידי וכל מי שהיה שם בוודאי אף אחד משם הוא לא הרופא הגדול, מצד שני האדם צריך לראות עם עצמו בלי שום קשר לשקוף האם אני נוטל טיפול בדרך כלל? האם אני כל פעם מנסה מחדש לחפש את הטיפול והרופא והרפואה הנכונה לי? אני בכוונה הולך בקו האמצע כי כך באמת אני מרגיש , ר' נחמן אומר "אסור להבאיש את ריח הנשמה על ידי תוכחה" ,מצד שני אני מרגיש שתמיד יש את סכנת ההירדמות שכולם נגועים בזה, בקיצור אני חושב שהבאתי את עצמי הכי בדק שבדק שאפשר אשמח לתשובותיכם (גם להאיר, וגם להעיר לי בבקשה)

אין לי מה להאיר או להעיר. אני פה. קוראת ומקשיבה ללב.

שליחה על ידי טליה* » 11 מאי 2021, 08:31

היי תומך עתיק יומין
מעניין ומעורר מחשבה,
גם אני כאן קוראת

אשמח לתשובותיכם
לא כל כך קריא... תגובת גוש.
תנסה לתחום את המשפטים ולחלק לפסקאות, ולארגן קצת את החומר, ואז יהיה לי יותר קל להבין.

הי שלום לכולם! תודה על התגובות טליה , תמרוש רוש סידרתי ופיסקתי את הכל כמו שצריך, פשוט הנפש שלי כל כך רצתה להוציא את כל התוכן שלא שמתי לב, אשמח לעוד הארות והערות, אני עדיין מנסה ללמוד איך להשתמש באתר הזה, בקרוב ארשום את דעתי על עוד מהתגובות הישנות של אנשים כאן.

השיטה של שקוף היא טובה אמנם העדינות חסרה שם
ככל שאני מכירה את עולם הטיפול העדכני שמחוץ לשקוף, אני רואה עד כמה הכלים פרופר של שקוף הם פרימיטיביים מאוד. יש היום מגוון עצום של כלים ומתודות, מה ששקוף עושים זה רק נקודת ההתחלה של שיטות וכלים אחרים.
שקוף עובד כלומר מצליח להמשיך למכור כי הוא מערבב בין טיפול ותמיכה, לבין התפתחות אישית אינטנסיבית, לבין עבודת ה' ומטרות דתיות. הערבוב הזה מאוד אטרקטיבי ומושך הרבה אנשים, כי יש להרבה אנשים צורך עצום להימשך כמו אל מגנט אל מקור האור, ברמה הדתית והרוחנית, עם כלים רגשיים שמתאימים למצב העכשווי. אבל הערבוב הזה יוצר הרבה צרות צרורות ובעיות אתיקה שלא נגמרות.
בהיבט של הכלים פרופר, לבד, יש לשקוף מעט מאוד מה להציע באופן אמיתי.
אוסף אקלקטי של כלים מיושנים שלא עברו רענון.
יש שם הרבה להט וכריזמה, וזה מה שיוצק רלבנטיות בכלים עצמם שהם מאוד מיושנים.
יש הרבה יותר טוב בעולם הטיפול של היום להציע.

אני עדיין מנסה ללמוד איך להשתמש באתר הזה
יופי, חשוב מאוד! קודם כל ברוך הבא. איך להשתמש באתר הזה - קודם כל כלי הביטוי. לחברות ותרבויות שונות נוצרת שפה משלהם. שפת המקום כאן היא לא "שקופית", גם לא "ברסלבית מדוברת" וגם לא תת שפה של עולם חרדי. מדברים כאן ישראלית מדוברת, ברמה די גבוהה, ובתוך השפה הזו אפשר לשתף ולשמוע.

אני מאוד נהנית מהברסלבית, שאני בכלל לא מכירה ממקום אחר חוץ ממה ש תומך עתיר יומין משתף פה.

לב שומע- אני מדבר את עצמי ופנימיותי בדברי, בלי יותר מידי רינונים זה מי שאני, כדי להבין אדם, לא מספיק לקרוא טקסט שלו, צריך להיוודע אליו במציאות, לכן אני רוצה להדגיש אני לא מדבר "שקופית" או "ברסלבית מדוברת" או "תת שפה של עולם חרדי" אלא את מה שאני מרגיש... אולי זה לא נשמע לך כך אבל זה האמת, בכל אופן כאן אין לך דרך לחוות באמת את מה שאני אומר בצורה מספיק מציאותית ולהבין מי הוא זה שמאחורי המקלדת, אני מבחיני יכול להשאיר טלפון ומי שרוצה סתם לדבר על החוויה בשקוף בכיף אני שמח תמיד לשתף ולקבל מידע על דברים קריטיים שעברתי בחיים ומשם לאן להמשיך אולי מישהו רואה את האור בצורה יותר בהיר ממני לעולם לא פוסל.. רוב הדברים שעשו לי טוב בחיים קרו מתוך ליברליות ושמיעה של האחר גם אם זה נראה לי שהוא לא כ"כ צודק.

יש לי שאלה מעניינת לגבי הרב ארז משה דורון, קראתי את מכתבו אך לא שמעתי אותו מדבר על העניין בפומבי , אם הוא מתאר את זה בצורה שזה כזאת כת אכזרית למה הוא לא מזהיר בריש גלי, אני לא הרגשתי את התיאורי פגיעות שהיו בשקוף שהוא כתב במכתבו, אצלי הפגיעה לא הייתה ישירה אלא מאופן הטיפול (הכוונה אף אחד לא העליב אותי או משו כזה) הוא מתאר שם פגיעות ממש רציניות. ( אני מצרף את מכתבו מתחת לדברי)

*******
מוצאי ל"ג בעומר תש"פ. הילולת רשב"י.

כמשפיע בברסלב ובעולם הדתי בכלל, כמי שמאחוריו ומאחורי פעילותו
עומדים רבנים גדולים מכל המגזרים, אני רואה לעצמי חובה ואחריות
הלכתית, אנושית ומוסרית, לספר מה עבר עלי מול גידי דבוש וסדנת
"שקוף".
המסמך שבפניכם נכתב במשך חדשים ארוכים, מתוך מחשבה ותפילות
רבות, ומתוך התייעצות עם פוסקי הלכה ועם אנשי חוק ומשפט. לאחר
שהדברים נבחנו התברר שיש צורך, הכרח ותועלת בפרסומם. ואני מייחל
לה' שדברי יתקנו, ולו במעט, את חילול שם שמיים ושם הצדיק רבי נחמן
מברסלב, שגידי השתמש בהם ככיסוי לפשעיו נגד אלוקים ואדם.
הקדשתי ועודני מקדיש את חיי לעזור לאנשים. ללמד ולהפיץ את בשורתו
המנחמת והמעודדת של רבי נחמן מברסלב, המלאה אמון באדם ובטוב
שקיים בו.
טעיתי והוטעיתי. נפלתי למלכודת והפכתי קרבן לשליטה מנטלית, רצח
אופי והתעללות נפשית של אדם שמתיימר להיות מבין בנפש ומציל עולם.
גאון במניפולציות ושקרים, שיודע להוליך שולל את כל מי שנקלע לחוג
השפעתו ומוכן להקשיב לו.
מאז שעזבתי את סדנת "שקוף" )2012 )ובמשך שנים עד היום אני פוגש
יותר ויותר נפגעים מהטיפול של גידי דבוש. משפחות הרוסות, מעורערי
נפש במצב קיצון.
רבים מגיעים אלי ומשתפים, אבל כדרכם של קרבנות, הם מפחדים לספר
מה שעשה להם האיש הזה.
שנים של שתיקה והשתקה עברו גם עלי.
זהו סיפור אישי ואני עומד מאחורי כל מילה שנאמרת בו.
אינני מדבר על השערות או רגשות סובייקטיביים, אני מדבר על נתונים,
עובדות וראיות. יש בידי עדויות מפורטות, שלי ושל עשרות אחרים,
שחייהם נפגעו קשות כתוצאה מה"טיפול" של גידי והשתתפות בסדנאות
שקוף בעבר ובהווה.
הדברים הידועים לי על גידי ופשעיו באים ממקור ראשון. יותר מכל אדם
אחר, הכרתי את הדברים מבפנים. איש לא הכיר את גידי עד שאני פרסמתי

2

אותו. הוא קנה את אמוני ואני נתתי לו את כל הלב, הרצון, הבמה והכסף על
מנת לבנות אותו ולהפיץ את משנתו. לצערי הרב, אני הוא זה שיזמתי,
הקמתי, פיתחתי וקידמתי אותו ואת "סדנת שקוף".
נחזור אחורה בזמן.
בשנת 1991 הקמתי את עמותת "חסידות עכשיו" על מנת ללמד ולהפיץ
את בשורתו של רבי נחמן מברסלב בשיעורים ואירועים, בספרים
ובדיסקים.
13 שנים לאחר מכן, בשנת 2004 ביקש אותי אחד מתלמידי בשיעורים
שקיימתי, ערן רז, לסייע לי לקדם את פעילות העמותה. הסכמתי וצירפתי
אותו לעמותה ששינתה את שמה ל"לב הדברים". בהמשך הוא הפך למנהל
העמותה בשכר.
פעילות העמותה הצליחה מאד. קיימנו שיעורים, סדנאות וימי עיון בארץ
ובעולם, הדפסנו והפצנו רבבות ספרים ודיסקים והארגון גדל והתרחב.
בשנת 2007 הכיר לי ערן את גידי דבוש, שהצטרף לשיעורים שקיימתי.
גידי ביקש את קרבתי ועצתי ולאט לאט התקרב אלי יותר ויותר. לאחר
מספר חודשים, כאחד שמתיימר לעסוק בטיפול נפשי, הציע לי את עזרתו
להתמודד עם קשיים שחוויתי בחיי.
התחלתי בפגישות טיפול נפשי אצל גידי. האכפתיות שקרנה ממנו אלי
הייתה עצומה, יכולת האבחנה שלו הייתה מרשימה וההדרכה שקיבלתי
ממנו נראתה מועילה ביותר. נשביתי בקסמו. גם ערן נשבה.
חשבתי שמצאתי את החבר הכי טוב בעולם שמעולם לא העזתי לחלום
שיהיה לי. מצאתי את האבא האוהב והמכיל שתמיד ייחלתי שיהיה לי, את
המורה הנעלה, המתוקן, השנון, שחיפשתי.
לעומת עוצמת הרגש שגידי הציף אותי, הכל החוויר, האנשים שהקיפו
אותי הפכו לחיקוי חסר סיכוי מול הקסם של גידי. לא ידעתי ולא יכולתי
לדעת שאני מתמכר לסם מוות מניפולטיבי ומתוכנן היטב.
הייתי כל כך מוקסם מאישיותו ויכולתו, שהצעתי לכל מי שהכרתי ללכת
אצלו לטיפול. למי אין בעיות ותסבוכות עם עצמו.
בשנת 2009 החלטנו ערן גידי ואני, שהצורך בעזרה נפשית ורגשית הוא כל
כך גדול. וזה הרי מה שהיה הכי חשוב לי, לעזור לאנשים, ולכן הקמנו יחד
את סדנת שקוף שגידי ניהל בפועל.

3

כך זה התנהל בערך כשלוש שנים. חשבתי שאנחנו מצילי עולם. את
הביקורות שנשמעו פה ושם לא יכולתי לשמוע ולהבין. מי שהביע ביקורת
היה בעיני פשוט אחד שלא זכה לגלות את סוד הקסם של האיש הזה.
השקעתי זמן והון רב כדי לבנות ולקדם את הקריירה המוזיקאלית של גידי,
כי האמנתי במסר שהיא מביאה לעולם. ביליתי עשרות שעות לצידו בניסוח
וכתיבת שיריו )עד היום אני שותף לזכויות באקו"ם(, ישבתי באולפני
הקלטה, התמסרתי לעיצוב ושיווק הדיסק ואני עצמי מכרתי בדוכן של "לב
הדברים" עשרות דיסקים שלו מלווים בהמלצתי החמה.
סדנת שקוף הפכה להיות העיקר. גם בעיני. הספרים, השיעורים, היעוץ
שנתתי לאנשים, הפכו משניים וזניחים. תפקידי העיקרי הפך להיות משווק
ומקדם הסדנא. ובעוד שמי הטוב משמש אבן שואבת למצטרפים אליה
נאמר לי בבירור על ידי ערן וגידי: "אם אתה לא חושב שסדנת שקוף זה
העיקר, אתה יכול לעזוב".
הכתובת הייתה כבר על הקיר. אבל אני עדיין לא קראתי אותה. נתתי אמון.
כל מה שלא היה בסדר תליתי בעצמי. קיבלתי מגידי אין סוף ביקורת
חריפה ומחלישה בכל תחום, אבל הסכמתי לקבל אותה, כי כמו שנאמר
לי: "בן אדם שיש לו כל כך הרבה השפעה חייב ביקורת צמודה מאנשים
קרובים".
באופן טבעי אני אדם שנותן אמון באחרים. אם נצרף לזה את העובדה
שלא הכרתי ולא דמיינתי את קיומו של רוע כזה, מובן מדוע לא יכולתי
להבחין בקלות איזה "טיפול נפשי" אני מקבל בשם אותה אכפתיות
ומסירות. ברצון הגדול שלי לתיקון ולשיפור עצמי גידי השתמש כמנוף
להרוס אותי.
בעקבות השפעתו הצמודה והשיטתית של גידי למדתי להאמין ולהפנים את
ה"עובדה" שאני בעצם לא יודע לכתוב, נותן שיעורים גרועים, בורח
מאחריות ועבודה עצמית, לא רוצה להתמודד ולא נאמן לבני אדם שנותנים
בי את אמונם. שוכנעתי שיש לי בעיה נפשית חמורה.
יום אחר יום הוצגתי ככלי ריק בפני חברי, עובדי ובפני מאות משתתפי
סדנאות שקוף שצפו בי יושב כגולם ומאזין לגידי. והכל במסווה של "תיקון
עצמי". יום אחרי יום, גם בעודי בשקוף וגם לאחר שפרשתי, טפטפו גידי
ועוזריו באזני כל שומעי לקחם רעל של בוז והסתייגות ממני, במגמה ברורה
שאיש לא יתן בי עוד כל אמון בשום תחום.

4

הפכו אותי לחסר ערך בעיני עצמי ואת גידי למבין היחיד את חומרת מצבי,
ואחר כך אמרו לי: "תעשה מה שאתה רוצה. זאת הבחירה שלך".
ויתרתי על המעמד וההשפעה שהייתה לי כי האמנתי ועדיין אני מאמין
ש"אני זה לא העניין", העיקר להביא טוב ואמת לעולם, יהיה מי שיהיה
נושא הטוב והאמת הללו.
למדתי לבוז לעצמי ולקרוא לזה "חשבון נפש". למדתי לבוז לכל מי שלא
זכה להצטרף לסדנת שקוף ולסגנון "חשבון הנפש" שלה. למדתי להתנהג
בתוקפנות כלפי בני אדם ולקרוא לזה "אסרטיביות".
כשניסיתי לבטא את הביקורת שלי כלפי מעשיו או השקפותיו של גידי,
קיבלתי את התשובה: "אין לך אמון", או את המשפט ששמע כל מי שהביע
הסתייגות הכי קלה מגידי: "זה שלך", הווה אומר: "אתה מביע ביקורת רק
בגלל שיש לך בעיה עם עצמך ואתה לא רוצה לקבל את האמת על מצבך.
אין מקום לביקורת. עליך לבדוק היכן אתה שגית ולטפל בעצמך".
מאדם שפונה ומגיע לאלפים בכתב ובעל פה, בעל השפעה ויכולת לעזור
לרבים, הפכתי לבובה חיוורת חסרת עמוד שדרה שתפקידה רק לפרסם את
גדולת גידי.
כדרכו, גידי לא היסס לנסות לזרוע חורבן גם בחיי המשפחתיים והוא טרח
להסביר לאשתי בצורה הכי ברורה, שיש לי בעיה נפשית חמורה ואם היא
לא תאפשר שהוא "ישחה לי בתוך הדם כמו שהיא שוחה", הוא יכול
להבטיח שהבעיה הנפשית שלי תתפרץ לבסוף ותפגע בה עד להרס
הנישואין.
לקח לי זמן להבין, שגידי מחלק אבחנות פסיכיאטריות לכל מי שהוא רוצה
)ללא כל הסמכה לכך(. אחד איבחן כסכיזופרן, האחר נשוי לאישיות
גבולית, אחד חולה במחלת הרדיפה והאחר פסיכופט.
מזוגות רבים ומרוסקים שסיפרו לי את סיפורם שמעתי על ה"טיפול הזוגי"
של גידי. בין בני הזוג נהג גידי לזרוע חשד, חוסר אמון וריחוק. אם אחד
מהם העז להביע הסתייגות או ביקורת, אובחן כבורח מאחריות, חסר רצון
להתמודדות, שקרן שאינו ראוי לאמון ולבסוף – חולה נפש, משוגע, בלתי
שפוי.
ואחרי שקיבלו בני הזוג פרשנות מאיימת, מחלישה ומפרידה אחד על
השני, גם האדם הקרוב ביותר, בן הזוג שלך, כבר לא ישמש לך חומת
הגנה, עיין בוחנת. השותפות הזוגית, שאמורה לאפשר לאדם בחינה

5

מדוקדקת ומקיפה של המציאות, נפרצת לגמרי. "הפרד ומשול" עובד כאן
בגדול.
בתחילת 2012 התחלתי בחסדי שמיים להתעורר. זיהיתי את ההנאה שיש
לגידי מסבלם של אחרים, הבחנתי באכזריות וגסות רוח שמלווה את
הנהגותיו כלפי בני אדם. למרות האמון שעדיין רחשתי לו והקושי הטבעי
להאמין שמדובר ברוע שלא הכרתי מעודי, התחילו פרטים להצטרף
לתמונה הפוכה לגמרי ממה שראיתי קודם לכן.
ראיתי כיצד אנשים שמביעים ביקורת או הסתייגות קלה מסולקים מהסדנא
בלי התנצלות ובלי להניד עפעף.
ראיתי שקרים. ראיתי נוכל ומניפולטור.
גידי מיד הרגיש בהסתייגות שלי, וכדרכו לאחר שהתגלה בהתנהלות
לקויה, שלף גם מולי את קלף "אני מודה באמת וחוזר בי". זה לא החזיק
הרבה זמן. ראיתי בעליל איך הקלף הזה מזויף ונועד רק לטשטש ולבלבל.
שום דבר לא השתנה באמת, רק שיטות ההונאה. הבנתי שאני לא רוצה
לקחת שום חלק בכל מה שקורה שם, למרות ששקוף הייתה עדיין בתחילת
דרכה.
בסוף 2012 אחרי כשנה בה הדירו אותי מכל קבלת החלטות בארגון,
חתמתי על הסכם פירוק ועזבתי את "עמותת לב הדברים" ואת "שקוף"
שהיו אז גוף אחד.
לאחר שעזבתי הוקם מרכז "שקוף" במבוא חורון לסדנאות ולפעילות של
'שקוף' והפעילות גדלה.
הראשונה שחשפה באומץ רב את "המעבדה לניסויים בבני אדם" הייתה
העיתונאית יפעת ארליך, שבתאריך 13/11/22 פרסמה כתבת תחקיר
מפורטת בעיתון "מקור ראשון" על פשעי גידי וכת שקוף. כתבה שכללה
עשרות עדויות אישיות מחרידות. אבל מנהלי שקוף ורבניה הורו שאסור
לקרוא שום ביקורת על שקוף כי זה לשון הרע ומי שהודה שקרא את
הדברים זכה להשפלה והוקעה פומבית. זה לא תואם כלל את הלכות לשון
הרע שאני מכיר, אבל כנראה לגידי יש תורה אחרת.
ניסיתי למצוא שותפים לברר ולהוציא את האמת לאור, אך בכל מקום
נתקלתי בחומות של פחד, אטימות וניכור, פרי עבודתו של גידי.
רוב חברי שהצעתי להם להצטרף לשקוף, כבר "הבינו" בעזרת גידי מי אני
וניתקו קשר. גם אלו שהביעו בפני בעצמם הסתייגות מגידי ומעלליו, הפנו

6

לי עורף ביתר שאת אחרי שגידי חזר והסביר להם איזה מפלצת הוא הרב
ארז משה דורון.
מי שהיה רבי ומורי במשך עשרות שנים, הרב שמעון טייכנר, גם הוא הלך
שולל אחרי מתק שפתיו של גידי, וכשהפצרתי בו לעצור את הסכמתו
לשקוף ולפחות לבחון מחדש מה באמת קורה שם, לא טרח אפילו לענות
לי, למרות שפניתי אליו כמה וכמה פעמים, גם בכתב וגם בעל פה.
גם הרב שמואל משה קרמר, שבמשך שנים כתב הסכמות חמות לספרי,
הפך לתומך נלהב של שקוף, ומעולם מעולם לא שמע את גרסתי ולא נחשף
למידע שבידי.
הרב אייכנשטיין שכרגע מופיעה הסכמתו לשקוף, היה אמור לאסוף חומר
ועדויות על מעללי גידי בעקבות תלונות רבות שהתקבלו על התנהלות גידי
והסדנה, אבל כשאני התקשרתי אליו והצגתי את עצמי ושבידי מידע חשוב
ממקור ראשון, הוא לא טרח אפילו לשמוע את דברי.
זו דרכה של תורה?
רק טפטוף מתמיד של לשון הרע חלקלק יכול להסביר התנהגות מחרידה
כזו.

הייתי שבוי בשטיפת מוח. גם אחרי שעזבתי לקח לי שנים להתעורר
ולהבין מה עשו לי. לקח לי שנים לנקות את עצמי ממה שגרמו לי לחשוב
על עצמי ולשקם את ההריסות. לקח לי שנים להפסיק להרגיש אשם ולהבין
מי בדיוק פגע בי ובאיזה דרך מזעזעת ואכזרית גידי עשה את זה. לקח לי
זמן למצוא מחדש וביתר שאת את העצמיות שלי שנשללה ממני ואת הכוח
שלי לפעול טוב בעולם.
לקח לי זמן גם להבין שאת אותו אונס נפשי גידי מבצע ברגע זה למאות
אנשים. בהנאה, בתחכום, ובלי שום יסורי מצפון.
היום אני מבין, שמי שנשאב לשקר הזה, יסכים לעשות הכל כדי שגידי
יחון אותו שוב בחיוך, שיגיד לו שהוא שווה משהו, שיש לו סיכוי. כי רק
הוא כביכול יודע מי אתה באמת, רק הוא מבין מה עובר עליך ומה יעזור
לך, רק הוא אוהב אותך באמת. ככה זה עובד. אתה לומד להאמין שיש רק
אדם אחד שיודע מה נכון לך, מה הבעיה שלך. מה שתבין בעצמך, בלעדיו,
אין לו שום ערך. רק מה שידווח לו ויקבל את אישורו – שווה משהו. כך
נוצרת תלות מוחלטת. אתה פשוט יודע שבלעדיו אתה אבוד.

7

בעבורו אתה תסכים )בלי להבין שזה מה שקורה לך( לכל שקר וסילוף של
המציאות, אתה תקבל בברכה כל השפלה וביזיון, כל כפיות טובה מצידו
וכל התעללות, כל פרשנות הכי נמוכה ושפלה שתהפוך אותך לסמרטוט
חסר ערך, שתדביק לך כל שם גנאי, מום נפשי וחולי. הרי הכל עושה לך מי
שאוהב אותך. "אהבה" שרק שנאת אדם כמו של גידי יכולה להוליד.
לא כל מי שפגש את גידי קיבל את הסם הזה בכמויות כל כך גדולות. גידי
משקיע יותר במי שיכול יותר להאדיר את שמו. אבל גם מי שקיבל ממנו
מעט, ידע על מה אני מדבר. ומי שקיבל, כבר הפיץ את הבשורה: גידי הוא
הכתובת לנחמה ולעצה, לרפואת הנפש ולאמת. העיניים הנוצצות
וההתרגשות של הנסחפים אחריו, כבר ישכנעו אחרים להצטרף למחול
השדים. אחר כך, כשכבר נסחפת למערבולת, גידי כבר יטגן אותך לעיני
כולם, כולם ימחאו כפיים ואם תצייץ מילת ביקורת יודיעו לך שאין לך
אמון. ככה נוצרת כת. בתחילה מטעינים אותך בחום ובערך עצמי מופרז,
אחר כך משפילים אותך לעין כל, ובכוח הלחץ החברתי, אתה מוצא את
עצמך מסכים לכל דבר. במעגלים הפנימיים, המקורבים יותר, הכל מקבל
משנה תוקף ומתעצם הרבה יותר.
ברגע זה נמצאים מאות קרבנות של גידי מבודדים ומפוחדים, במצב נפשי
מעורער, לעיתים קרובות גם לא מסוגלים לתפקד. ולמרות שהם הנפגעים
הם עדיין מאמינים, כמו שגידי לימד אותם, שהם האשמים ושהכל בגללם,
בגלל שלא "עשו עבודה", בגלל "שלא לקחו אחריות", בגלל שיש להם
בעיה נפשית קשה, כפי שאיבחן אותם גידי. גידי טרח להפיץ ולפרסם
שקרים בגנות כל מי ששירת אותו. האחד חולה נפש, השני נשוי
לפסיכופטית, השלישי שקרן וכפוי טובה, האחרת עובדת עבודה זרה
ועוסקת במגיה שחורה, ואחר גנב לארגון את הכסף. כולם, כל אלה
שבפועל נתנו אמון מלא בגידי ומסרו את הכל עבורו, הוצגו ככפויי טובה
ובוגדים ב"איש החסד הנעלה", ש"הציל להם את החיים".
אני מכיר אותם אישית, אחד לאחד.
עוד רצוני לומר, כי ברור לי לחלוטין, שרבים שהוכשרו בשקוף )ללא
הכשרה מקצועית מקובלת בתחום בריאות הנפש( להיות מטפלים בסגנון
כזה או אחר, מהווים סכנה למי שמגיע אליהם לטיפול או נמצא איתם
בקשר של השפעה. אנשים כאלה עלולים לשאת את התפישות המעוותות
והאכזריות של גידי, בין אם הם מודעים לזה ובין אם לאו, ובלי ספק
מעבירים אותן הלאה, גם אם הם חושבים שכבר נפרדו משקוף וכבר לא

8

קשורים לשיטה. ההשפעה של גידי ושיטתו מחלחלת ופועלת הרבה יותר
עמוק ממה שנראה לעין, ושומר נפשו ירחק מרחק רב.

עכשיו הולכים ומגלים אנשים רבים שהם לא בודדים. רבים כמוהם עברו
בדיוק את אותו סיפור: אונאה, ניצול, שליטה נפשית, השפלה, רמיסה
והוצאת שם רע. התמונה שיש להם על מה שקרה משתנה.
לא רק שהם לא אשמים, הם הקרבנות של פשע מכוון.
גידי ממשיך לקבל אנשים ל"טיפול" באופן פרטי ומתכנן להמשיך לערוך
סדנאות "טיפוליות". ברגע זה נמצאים קרבנות פוטנציאלים חדשים של
גידי תחת מסע שכנועים, איומים ופיתויים שגידי ורק גידי – זה מה שיציל
להם את החיים, והם עלולים לשלם במיטב כספם כדי להיות הקרבנות
הבאים.
עד כאן סיפור המעשה.

לכל אלה שנפגעו ולאלה שעלולים להיפגע, רציתי להיות לפה.
שנים של שתיקה והשתקה עברו גם עלי. שנים של שיתוק שנבע ממה
שעבר עלי. אבל לא עוד.
לאחר מעשה חשוב לי לומר לכל מי שעבר את הגיהנום של שקוף ומתחיל
להתעורר: צריך זמן לקלוט מה קרה ולעכל, צריך זמן להתאבל, צריך זמן
להירפא מהשקרים ומהתפישות השקריות שהוחדרו בנפש וצריך זמן כדי
למצוא רצון וכוחות להתחיל מחדש.
אני רוצה לתת לנפגעים כוח ולחזק אותם. לאחר מעשה אני רואה כמה
התחזקתי וגדלתי מזה. ובלי ספק גם אתם תתחזקו ותגדלו מזה.
אחרי שזוכים לפתוח את העיניים ולהבין מה קרה, כדאי להתפלל לא
ליפול בפח אחר, ומצד שני צריך להמשיך להאמין שיש טוב בעולם ושיש
מי שמלמד תורה בצורה נקייה, בלי לשעבד אחרים לאישיותו.
כמי שעבר על בשרו את הסיוט הזה, אני רואה את עצמי כשותף מלא
לכאב, לזעם ולחוסר האונים המלווה את הנפגעים בעבר ובהווה, ואני
מאחל להם מעומק ליבי שיצליחו בחסד ה' ובישועתו, להפוך את החושך
הזה לאור גדול.

9

"וה' אלוקים אמת ינחנו בדרך אמת, עדי נזכה להתקרב אליו באמת" )רבי
נתן. הלכות ריבית ה' מ"ה(.

ארז משה דורון.

יש לי שאלה מעניינת לגבי הרב ארז משה דורון
גם אני תהיתי. בזמנו. חושבת שיש דברים שהם נורא מורכבים.
במבט לאחור אפשר לתת שם להתנהלויות לא תקינות ולהגדיר.
תוך כדי, זה מורכב, לפעמים הנפגע הוא חלק פעיל מבניית הכוח של מי שאחר כך יהיה פוגע. וזה נורא מורכב אחר כך לראות הכל ולהגיד הכל. יש דברים שההבנה שלהם היא ספיראלית.

וזה נורא מורכב אחר כך לראות הכל ולהגיד הכל. יש דברים שההבנה שלהם היא ספיראלית
לגמרי.

כן זה נכון, בדברים עמוקים "הניתוח שלאחר המקרה" גורם לך לפעמים לראות דברים שלא ראית באותו הרגע, לתת לחול לשקוע במים ואז יתבהרו הדברים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני שואל לצורך ,ולא בשביל לשון הרע רכילות והוצאת שם רע ,לכן אבקש שתהיו ענייניים ולא תדברו סתם רעות ,אלא שבאמת תענו לי בכנות על מה שאני מרגיש ,בלי להכפיש אף אחד (בקיצור מאוד בענייניות ויסודיות) זה יעזור לי מאוד. האם מישהו הרגיש שלגידי דבוש יש אולי סדיסטיות ( זה מישהו שנהנה מכאב של אחרים) או
מזוכיסטיות ( זה מישהו שנהנה מהכאב של עצמו) האם מישהו הרגיש ממנו נרקסיזם? אביא כמה דברים שיעזרו לכם לבדוק עם עצמכם שתוכלו להשיב לי כמו שצריך:
הפסיכולוג אריך פרום דירג את הסאדיזם לשלשה סוגים, מהקל אל הכבד[2]

שליטה בזולת וגרימה לו לתלות והפיכתו למכשיר ביד השולט בו.
ניצול ושימוש בזולת וגנבה ממנו, הן מבחינה פיזית וחומרית והן מבחינה רגשית ותבונית.
פגיעה מכוונת בזולת מתוך רצון לגרום לו סבל, או לחזות בסבלו, שיכול להיות גופני אך יכול לעיתים רבות להיות גם נפשי כמו השפלה.
פרום הדגיש את התלות של הסאדיסט באדם שבו הוא שולט. משום שתחושת הכוח והקיום שלו נובעת בשל עצם שליטתו בזולתו ובלעדיה הוא ירגיש מרוקן, ממוטט ומיואש. סוגים של יחסים אלו, לתפיסתו, מצויים פעמים רבות ביחסים של מערכות נישואים ובין הורים לילדיהם. עוד העיר פרום כי לעיתים קרובות יחסים אלו מוסווים באהבה, בשפע טוב לב, ובדאגה לזולת. ונטיות אלו מקבלות התרצות (רציונליזציות) שונות: החל מהטיעון שהאדם השולט מאמין שהוא יודע מה טוב לאדם הנשלט יותר ממנו, או שהוא מאמין כי עשה רבות למען האדם הנשלט ולכן "מגיע" לו לשלוט, ועד לסוג התוקפני שבו האדם מונע מנקמה, ואף מטיעון של הגנה עצמית.[3]
האם מישהו הרגיש סממנים מהדברים האלו שהבאתי למעלה? (כמובן שהשאלה לאנשים שהיו בשקוף והכירו אותו הכירות כלשהי באמת) אני מבקש לענות עניינית ולא מתוך שנאה, אלא באמת מתוך בירור פנימי כדי להוציא את האמת, ולא סתם להוציא כעסים על אדם שפגע, כי מן הסתם אני רק רוצה לנסות להבין כמה דברים עם עצמי ולא רוצה לטנף על בן אדם סתם. (אפילו אם זה בצדק)

אני לא הייתי בשקוף, אבל ברור מכל הסיפורים שלאדם הזה יש צורך גדול לצבור כוח ולשלוט על אנשים אחרים.
זו בעיני מסקנה די אלמנטרית ולא מרחיקת לכת.

ברגע שזה מוסכם עלי כנכון, לא כל כך אכפת לי אם, בנוסף לזה, האדם גם עונה לתיאור של סאדיסט או לא.
אדם שיש לו תאוות כוח בדרכה כזאת, בייחוד אם היא איננה מווסתת על ידי מנגנוני הגנה (למשל, הצורך ברישיון לעבוד עם אנשים), כבר נמצא במקום שבו הוא יכול לגרום נזק ולפגוע בבני אדם אחרים.
וככזה - ראוי להיזהר ולהזהיר ממנו.
יש בעולם מספיק אנשים שגורמים לזולתם נזקים ופגיעות שלא ישוערו גם בלי להיות סדיסטים במפורש

כך שלדעתי, השאלה אם הוא סדיסט או לא זה דקדוקי עניות. אני עדיין תומכת בשאילת השאלה - יכול להיות שדקדוקי העניות האלה יהיו שימושיים מאוד בעבודת תמיכה ספציפית עם קורבן ספציפי, אבל רוב הזמן לא יוסיפו המון תבונה או עצה.

לאבחן את היחסים ואת הדינמיקות שלו עם הזולת, נראה לי הרבה יותר חשוב, אפילו קריטי, מאשר לאבחן את הבנאדם עצמו @}

ממליצה לצפות בסרטונים של מילכה יאם בנושא נרקיסיזם. היא מסבירה מאוד טוב את המושג וגם מלמדת להקשיב לבטן.
הייתי בשקוף וחוויתי שם דברים מופלאים בצד דברים שכבר בזמן אמת ידעתי שהם לא בסדר. אבל ממש לא בסדר. אני לא יודעת האם הייתי חושבת לבד על מונחים כמו סדיזם או מזוכיזם או נרקיסיזם, אבל בהחלט מתחבר לי.
מתחברת מאוד להמלצה של תמרוש להתמקד באיפיון של מערכת היחסים ולא באיפיון של האדם.

אגיד יותר מזה, אני חושבת שזה חטא לאבחן אדם שלא בפניו ולא מתוך מטרה לעזור לו אלא לאדם שנפגע ממנו. אנשים שקיבלו את הכלים הללו של אבחנה במסגרת מקצועית קיבלו אותם כדי לעזור, לא כדי לפגוע או לשלוט. אני גם מעריכה שגידי עצמו חטא בחטא הזה הרבה פעמים, לכן אני חושבת שזה בסדר לעשות את אותו הדבר עליו, אם זה עוזר. ולפעמים זה עוזר. לפעמים מספיק להישאר בהבנה של מערכת היחסים.

בהצלחה!

"מתחברת מאוד להמלצה של תמרוש להתמקד באיפיון של מערכת היחסים ולא באיפיון של האדם."- יש קשר ישיר בין מערכת היחסים לאיפיון של האדם קשר בל ינתק , האדם הוא בעצם תרכובת של הערכים שהוא חושב לנכונים ובאינטרקציה עם אנשים הוא מעביר את כל המידע הזה... זה לא חטא לאבחן אדם שלא בפניו בנימוסיות ובצורה יפה כדי להבין ממה ראוי להתרחק וממה לא , לא חושב שזה בקטע של נקמה אלא בתמימומת לבדוק ממה להיזהר ולהתרחק ולמה להתקרב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שמעתי שאתה רב נוכל..
כדי מיד לעשות חשבון נפש לפני שיהיה מאוחר