באופן טבעי

<t>בזמן האחרון הבת שלי (בת 5) נעשתה נורא תחרותית. היא שואפת להיות ראשונה בהכל, המצטיינת ביותר, גם בעניינים שנראים לי שוליים (מי מתלבש ראשון, מי חוגר ראשון את חגורת הבטיחות באוטו...). באחרונה זה החריף במידה כזאת שהיא ממש לחוצה מהמחשבה שהיא לא הכי, ואפילו צפייה בסרטון יו-טיוב של ילדה מתעמלת ...

<t>עוד כמה הצעות לאוכל חמוד וכיפי לילדים: קלחי תירס על מקל סנדויצים בראפ על טורטיות מקמח מלא (אפשר אפילו לחתוך את הגליל כמו סושי) אגרולים (לאפות, לא לטגן) הצעת הגשה לפירות: להשחיל על שיפודים כדורי פלאפל אפויים (יש מתכונים מיוחדים באתר "טבעוניות נהנות יותר") מה עם סושי צ...

<t>מזווית קצת אחרת, בנוגע לגיל: כמה מהנשים היותר מעוררות השראה שאני מכירה התחילו את ההישגים הגדולים בחייהן כתפנית דרמטית בערך בגיל 40, או אחרי. נראה לי שהחיפוש אחרי מה שמתאים לך כרגע לא נגמר לעולם, וחבל להשלים עם עבודה "בערך" רק בגלל שיקול הגיל. (במיוחד בעולם ההיפר קפיטליסטי שבו אין דבר כז...

<t>קופצת להצעות פרקטיות. יש גרביים בלי תפרים. יותר יקר, אבל ילדים שאני מכירה עם רגישות דומה אוהבים אותם. יש בגדי גוף מבד, שנראים כמו בגדי ים ואולי יותר יתאימו לה. אפשר גם למצוא גוזיות לילדות שעוברות בתור בגד ים ביקיני (מזעזע כשלעצמו, אבל מתאים בתור פתרון נעים לבגד ים אלטרנטיבי) ...

חברתי חובבת הבישול חוגגת יומולדת, ורציתי לקנות לה כמה דברים שתמיד כיף שיש בבית אבל בדרך כלל מתקמצנים לקנות לעצמנו.
חשוב שהמתנה תהיה פרקטית ולא אביזר קישוטי למטבח.
למשל, ברור לי שארכוש חומץ בלסמי ממש טוב.
עוד רעיונות?
(נ.ב - מדובר בטבעונית)

<t>לא מצאתי דף מתאים, ואם יש - אנא הטמיעו או הפנו אותי. תודה וסליחה. העניין הוא כזה. הבת שלי העבירה את שנותיה הראשונות במצב קצת קיפודי, ולמעשה שיחקה בהתלהבות רק עם ילדים וילדות שהכירה ממש ממש טוב. על השאר הסתכלה ממקום בטוח מאחורי הרגליים שלי. עכשיו היא בת ארבע וחצי ומאז תחילת השנה במתכונת...

<t>בתור ילדה חליתי בסטרפטוקוק הארור כמה פעמים בשנה, גם בחורף וגם בקיץ. זה היה סיוט ועבר מעצמו בגיל הנעורים ולשמחתי חזר אולי פעם אחת עד היום, כמעט עשרים שנה אחרי. טופלתי בטיפול סטנדרטי לגמרי (כדורי רפטריצין להקלת הכאב שדווקא אהבתי, כי הם היו תבליות מציצה טעימות). אולי צריך לנשום עמוק ו...

<r><PO><s>[po]</s>טוהר האהבה<e>[/po]</e></PO> הטקסט הזה נראה לי בוטה וגם שגוי (למשל, רטלין אינו ממכר, בניגוד למה שנטען בו). השימוש במלה "סימום" דמגוגי בעיני, והטענה שלילדים עם ADHD יש שליחות להצלת העולם נראית לי הזויה משהו, או לפחות דורשת הסבר קצת יותר מפורט. אני מבינה את נקודת ...

<t>מיכל מבינה את הבלבול שלך. אולי שווה לשוחח בנפרד עם האח הגדול יותר, להגיד לו שזה באמת נעים אבל לא מקובל. אני בזמנו הסברתי לילד שיש דברים שרק מבוגרים רשאים לעשות ביחד, ולילדים מותר רק לבד. האם זה משכנע? באמת קשה להסביר לילדים מוסכמות חברתיות שנוגעות בכל כך הרבה נושאי טאבו. ספרי איך ה...

בת 4 לאחיה בן ה-12:
"אני אוהבת אותך, בוא נתרחץ ביחד!"

0-:

טוב, פעם הם היו מתרחצים המון יחד בשמחה אדירה. היום כשהוא כבר מתבגר רשמי, יש בזה משהו קצת מטריד ומוזר.

לדעתי הביטוי "ילדים חכמים יותר" משאיר את הדיון על הציר ההישגי-תחרותי שבגללו ילדים עם קשב וריכוז כל כך מתוסכלים מלכתחילה.
אם רוצים לאמץ גישה מכילה יותר, עדיף לטפח את המחשבה שכל אדם מוכשר במיוחד במשהו.

<r><PO><s>[po]</s>סאלי תדמור<e>[/po]</e></PO>, לא הבנתי. חשבתי שכתבת שאת לא כועסת אם הם לא רוצים ללכת, ושבכל מקרה הם הולכים, כי הם צריכים וגם שאת מחליטה בשבילם בתוקף תפקידך כאם. במצב כזה לא נראה לי שיש פער גדול בין השאיפות שלך (שילכו לחוג) לבין המציאות (הם הולכים כי הם צריכים) ואז באמת אין...

בדיוק לזה התכוונתי. כל זמן שאני עדיין מאוכזבת, זה לא יעזור שהפסקתי לשבת לו על הראש...

<t>בעקבות הסרת המודעה של טליה ועמית, אני רוצה לספר על הניסיון שלנו בגן הורים ממש מוצלח, ולהעלות את הסברה שהמלה "גן" לא בדיוק מתאימה לו. למה הכוונה? בגן ההורים שלנו ההורים היו הגננים. למעשה זו היתה קבוצת משחק של ילדים בני 3 בערך, שנפגשה שלוש-ארבע פעמים בשבוע לארבע שעות, בכל פעם בבית אחר, וב...

<t>לי יש המון שאיפות מהילד שלי, ורובן לא מתממשות. (-: האם ההכרה בזה שאין טעם לשאוף עוזרת לי? מה פתאום! המלכוד שלי הוא כזה: אני יכולה להימנע ממעשים מסוימים שמבטאים את השלכת הציפיות שלי (למשל, יחסית קל לי להפסיק לנג'ס לו בעניינים שחשובים לי או להגיד לו מה דעתי הביקורתית על מעשיו)...

אוי, לחצתי בטעות. ברוח גיל הארבעים, אפשר גם איזו סדנה מעצימה, אם היא יכולה להיות בעניין. לא חסרות אפשרויות טובות.

<t>גיל 40 זה גיל טוב להתחיל להגשים איזה חלום קטן. בטח יש משהו שהיא אוהבת ואף פעם לא יצא לה לקנות או לעשות בשביל עצמה, או שהיא חוסכת... לקחת את אמא לחוויה חדשה יכולה להיות מתנה מאוד מרגשת (טיול?). ואולי משהו שהיא אוהבת והפעם את יכולה להציע לה אותו באיכות ממש גבוהה, לרגל היומולדת? ומה ע...

בנוגע להקלה על בחילות ושלל סגולות רפואיות של מריחואנה, מתברר שיש לזה סימוכין במחקר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4224184,00.html

<t>לדעתי זה עניין לבחירה אישית. אני הרגשתי שזה לא מתאים. חברה שלי, לעומת זאת, סבלה מבחילות מזעזעות ופגשה בתור לרופא הנשים אשה שסיפרה לה שעישון מריחואנה העביר לה את כל הבחילות. היא ניסתה והבחילות אכן נעלמו. כשהתייעצה עם הרופא שלה (באנגליה), הוא אמר שעישון מריחואנה ללא טבק אינו מזיק, והיא שמ...

ודאי עיינת בדף סיפורי לידות הבית, לא?
את יכולה לעיין בכמה (אחד מהם מופיע בדףבית שלי, אם את מתעצלת לחפש), אבל אני ממליצה לך לא לקרוא יותר מדי ולהקשיב ללבך.
בסופו של דבר, תקראי שם רק על לידות של אחרות ולא על הלידה שלך...
שתהיה לידה טובה בכל מקום שבה תהיה (:

<r><PO><s>[po]</s>עדי א<e>[/po]</e></PO>, בקשר ללידות בית, אני בטוחה שזה כתוב איפשהו, אבל ההליך הוא כזה: המיילדת לא נותנת שום טופס רשמי, כי בגלל המדיניות האידיוטית של המדינה היא פרטית. אחרי שהתינוק נולד, לוקחים אותו למשרד הפנים ושם, בלי לחכות בתור (כן, זה ממש נחמד!!), נכנסים ורושמים א...

אגב, לנו זה עבד כשעברנו לגור בחו"ל והוכחנו לרשויות ההגירה שהילדה היא הבת של שנינו באמצעים נסיבתיים, בלי עורך דין.
מניסיוני רשויות הגבול די קשוחות וקפדניות, אז כנראה שיש מקרים שזה עובד לצרכים בירוקרטיים גם בלי הצהרת אבהות ובלי נישואים.

<r>יש תקווה: חברים שלנו הצהירו לפני שנה ומשהו כשהילה היתה כבר בת ארבע, בלי בדיקת רקמות, אבל עם תצהיר מעורך דין ועדויות מכל העולם ואשתו. <PO><s>[po]</s>עדי א<e>[/po]</e></PO>, מזדהה לגמרי עם הרצון לסגור קצוות בירוקרטיים בלתי פתורים. שווה לבדוק עם הוכחת זוגיות יכולה להיות קבילה בבית מש...

אני בכלל לא בטוחה שחתונה תעזור כאן. אנחנו נדרשנו לעשות את כל הסיבוב (בדיקת רקמות ועו"ד) כי לא היינו נשואים, ובסוף ויתרנו. אז הנייר לא ידע שהוא האבא. ביג דיל.
שיהיה בהצלחה!

<t>חוזרת לדווח: אז פתחנו את כל המתנות (30!!!) הילדה בחרה 4 מתוכן בלי היסוסים ובלי ויכוחים. ואת השאר - למחסן, לפעם אחרת. היה פתרון מצוין לבעיה "מה עושים עם ההצפה" וגם דרך טובה ליהנות מכל דבר בעתו וגם הזדמנות לראות מה היא אוהבת. האמת היא שהיא הפתיעה אותי ובחרה דברים...

הי הי, נשיקות בחזרה. אין ביקור מתוכנן, אבל אם יהיה אין ספק שתיאלצו לפגוש אותנו (-:
עוד מעט נצא לחגוג את היומולדת של כליל/לילה. הצילו!!

תודה על ההמלצה (-:
אולי זה טוב גם בשביל הגברת - אנחנו קוראות עכשיו בבית ספרים באנגלית עם תרגום סימולטני..

ביקשת - קיבלת!
http://www.shelanoo.co.il/
היוזמה המרגשת להקמת קואופרטיב לשינוי חברתי כלכלי!!
(-:

<r>טוב, אחרי כמה שנים שהצלחנו לעמוד בפרץ, הפעם אנחנו עומדים לפני יום הולדת שבו לבטח נקבל המון המון מתנות, ויש להניח שרובן יהיו מהסוג שאני לא רוצה בכלל להכניס הביתה. לצערי, לא חשבתי בזמן להודיע לקרואים שלא יביאו מתנות בכלל, או שיבחרו משהו מתחשב בילדה ובסביבה (למשל, אם אתם אוהבים אותי ואת הבת שלי - אל...

את כזאת מתוקה, אני אוכל אותך!
בת שלוש: אבל אמא, אם תאכלי אותי אני אמות, ואז אני לא אוכל לאהוב אותך!
O-:

<r>מחקר חדש: מבוגרים שנחשפים לסביבת ילדים הם הגונים, נדיבים וישרים יותר. <URL url="http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=%5Bpo%5Dskira20110328"><LINK_TEXT text="http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20110328">http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=[po]skira2...

בת שלוש מהרהרת על השטיח.

אמא, נכון שכל הילדים הקטנים נעשים לאט לאט זקנים.

O-:

מי אמר לך את זה??
אני אמרתי לעצמי

<t>נורא קשה לי כשהילד לא מצליח במה שאנחנו יודעים שהוא יכול להצליח בו מאוד. וגם קשה להתמודד עם הפער בין המאוויים שלנו לבין המציאות. דברים שבשבילו קשים לנו נראים קלים מאוד - ואנחנו מתוסכלים כשהוא (עדיין) לא מצליח בהם, ומתאכזבים. כמה פעמים אפשר להתאכזב מאותו הדבר בלי להפסיק לצפות? כנראה די הר...

לירז, פלורדיקס לא נותנים בדרך כלל לילדים בכל מקרה.
אבל גם בו וגם בגרסה לילדים - פלוריוויטל - יש ברזל.
לי הפלורדיקס ממש עזר בהריון ועושה רושם שגם לבת השלוש שבבית הפלוריויטל עוזר

<t>מסכימה עם אנדלוסיה!! אני ממש סירבתי להשתמש בביטוי קשב, והרגשתי שעצם הקיום שלו מעמיס עלי רגשות אשם עם כל פספוס, ויוצר איזו יומרה בשיחה עם אנשים. כששאלו אותי "את מתרגלת קשב?" הרגשתי כאילו שואלים אותי אם הייתי בקורס ויפאסנה. אבל השאלה של אפרת נוגעת בכלל לעניין אחר, והיא - ...

<t>עוד שאלה חשובה בעיני: איך היא רואה את תפקידה במקרה שעוברים לבית חולים. מיילדת אחת, שאמרה לי שאם עוברים לבית חולים אין לה מה לעשות שם - פסלתי. המיילדת שבחרתי הבטיחה לי שתבוא איתי ותעזור בכל שלב ובכל מקום שבו אלד. זו גישה יותר רצינית, אנושית ומעוררת אמון בעיני. (בסוף בכל מקרה ילדתי ב...

<r>בן ה-11 רוצה לדעת יותר אנגלית. אנחנו מחפשים המלצות ל|<s>[b]</s>ספר באנגלית<e>[/b]</e>, שיהיה מעניין לגילו מצד אחד, אבל מספיק פשוט לאנגלית בסיסית. דרוש משהו ברמה של חתול תעלול, נגיד (שדווקא נהנה מאהבת כל המשפחה), אבל עם רמת עניין שמתאימה למי שקורא בעברית ספרי פנטזיה ארוכים וסבוכים.<br/...

מחפשת מתנה מעניינת לבן שנתיים עם כישרון יוצא דופן להרכבה ובנייה (וגם חיבה למשחקים באמבטיה).
יש לו המון המון צעצועים וגם חצר ענקית עם כלי העבודה של אבא.
לי יש תקציב מוגבל אבל רצון טוב.
רעיונות?

גילה, זה אכן היה מאיר עיניים. האם תוכלי ליצור איתי קשר "באימייל שלי"[email protected]?
תודה!

אני בטוחה שאת מעדיפה לחיות בסביבה של דומים לך כמו אנשי באופן למשל.
לא נכון. אני בעד סביבה הטרוגנית, ובה אני חיה

<t>הצילו!!! אנחנו בתקופה וכחנית מאין כמוה. מילא הגדול, שכבר התרגלתי שמבחינתו כל אמירה היא נקודת מוצא לדיון. אבל היא - היא אימצה לעצמה גישה בינארית: מה שאני רוצה, או השתטחות צווחנית על הרצפה. עכשיו כל דבר הוא עילה לצווחות מבחינתה. המלה השגורה ביותר בפיה היא "לא רוצה". זה קורה...

<r>גם אני בעד לשכן את הפליטים בשכונות עשירות וביישובים מבוססים, שיכולים לספוג יותר בקלות קשיים נוספים. הבעיה היא שבעולם קפיטליסטי הכי קל לפליטים (שרובם במעמד של מבקשי מקלט, וכעת אסור להם לעבוד לפרנסתם) לגור בשכונות שבהם השכירות נמוכה. למרות זאת, אני חולקת על ההנחה של טליה ושל ההולכת באתרים...

לא, לי יש שם לזה: צביעות, אני בטוחה שקלמנטינה תשנה אם דעתה אם תידבק חלילה (לא מאחלת לאף אחד)
זה גם מה שאומרים על קהילת באופן שרבים מחבריה לא מחסנים את הילדים...

עוד בעיה שיש איתם שאלי ישי כבר התריע עליה ואני הנחתי מזמן. אלה מדינות אנדמיות למחלות הללו.
אוי זה מזכיר לי את ריסוס הדידיטי בשער עלייה.
להנחה שזרים מפיצים מחלות יש שם: גזענות.

<t>האם כוונתך שהארץ הזו צריכה לקבל כל פליט מכל מקום בעולם רק בשל העובדה שממש (ואני לא מזלזל בכלל !!) לא טוב לו בארצו ? אני בעד תנועה חופשית של בני אדם מכל מקום לכל מקום, בלי גבולות שרירותיים של מדינות. לישראל באים כמה אלפי פליטים אפריקאים בשנה, ומאות אלפים (!!!) בורחים בתוך אפריקה עצמ...

<t>אנחנו שלחנו את אמא שלי בגיל 60 עם כרטיס טיסה להודו, למשך חודש. זאת באמת מתנה חווייתית, אם כי לא לכל אחת. (-; (אגב, לאבא שלי אירגנו טיול משפחתי עם לינה בחיק הטבע והדרכה של חצי יום עם מספרת סיפורים וביקורים אצל כל מיני אנשים מעניינים, וארוחה מיוחדת בסוף. גם היה כיף, אם כי...

גם אנחנו לא טיפלנו ובגיל שנתיים וחצי בערך - נפתח מאליו.
"אמא, יש לי חור בפיפי!"
???
"תראי!"

ואכן, הוא היה שם. מעצמו.
שווה להתאזר בסבלנות.

<r>איזה צחוק לראות את הדף שפתחתי פעם ממשיך בלעדי... לצערי לא התקדמתי הרבה מאז פתיחת הבלוג (אולי כי לא המשכתי לכתוב בו??) התינוקת גדלה ונהפכה לפעוטה וכחנית ועצמאית והילד הבן כמעט עשר כבר בן 11 ולא ייאמן כמה רפליקות של מתבגר כבר נהיו לו טכניקות שעובדות עם בת השלוש: כשאני...

<r><s>[u]</s>זה צריך להיות העניין של כולם ולא רק של מדינת ישראל<e>[/u]</e> נכון. בעיית הפליטים היא עולמית, והפליטים שמגיעים לישראל הם טיפה בים. להעביר את האחריות לעולם היא צעד חסר אחריות, כמו ילד שמחכה שהאחים הגדולים שלו יאספו קודם את הצעצועים מהשטיח, כי גם הם פיזרו. גיש...

איזה צחוק!
טוב, אני גם חשבתי שזכרתי אותך מהביקור בקהילה (שבו היינו בשלב שמדברים על בליחיתולים), אבל איכשהו לא העזתי לשאול
אז אני יכולה לומר שזיהיתי אותך גם
(אבל בלב) (-:

כיף להיפגש מחוץ לרשת

הי, תודה על העצה!
נעלמתי מהדפבית שלי וממש שמחתי.
לא מכירה את הרשת הזאת בכלל, ואפילו לא שמעתי עליה.
נשמע מגניב

איך אומרים "איזה קטע" בבית-מרקחתית" ?
אולי "שכה אחיה!"
או "אללי!"
או "שורו וראו!"
או "כמה מוזר" (בהטעמה נכונה, מלרעית, של המלה כמָה)

אה, ומשהו ממש מראשית הדיבור, מתישהו באמצע גיל שנה: היא מצביעה על ספר השירים ומבקשת את "שםנם".
??
שםנם!!
??!
מדפדפת ומגיעה לאצו-רצו גמדים, ובו השורה "בשבלול הגוץ נרדם / כל הערב נם שם, נם"
D-:

ועוד משהו מגיל שנתיים: אמא, תספרי לי סיפור מאיזשהו קרון (=מהזיכרון).

איך קוראים לצליות שמסוככות על מגרש המשחקים שלנו?
בת השנתיים וקצת שלי מכנה אותן בשם הפיוטי מִפְרֶשֶת צל

הי אורורה, אני מבינה שהרגשת שאני מתארת את ההנקה שלך כמפעל על שעון.
ואני דווקא התכוונתי למשהו יותר דומה למה שאום אל קיצקיצ תיארה.
הלוואי עלי ריתמוס הגיוני להנקה ולחיים בכלל.
אני לומדת מכן הרבה. תודה.

<r><s>[u]</s>ההנקה של 10 בבוקר<e>[/u]</e> אולי כאשר מראש ניהול ההנקה הוא כזה שיש בו מוסד כמו "ההנקה של 10 בבוקר" אפשר להפחית הנקות יותר בקלות? אצלנו היא יונקת כל כך הרבה ובכל כך הרבה מצבים, שבכלל אין סיכוי להצביע על מועד הנקה שאותו אפשר להוריד. מתאים לעצלניות, אבל יש מחיר כשרוצים לה...

<t>ולי נדמה שכאשר יש לי סיבה שהיא יכולה לראות מיד - למשל: אני גומרת כמה עניינים בסידור הבית ואז באה - אין לה בעיה לחכות. אבל כאשר הסיבה לא ברורה לה - למשל: אין לי חשק להניק ברכבת, מול האנשים הזרים והמסורתיים האלה מחוץ לבית - היא ממש לא סובלנית. ואת הספירה היא ממש לא מקבלת, אלא אם זה ...

<r>אז מה, אין מישהי עם ניסיון טוב בדרך הביניים? ומה את עושה כשאתן מחוץ לבית ולא מסתמנת חזרה הביתה בשעות הקרובות, והיא מתפתלת ודורשת לינוק? כתבת <s>[u]</s>אם אני רחומה במיוחד<e>[/u]</e> - וזה בדיוק מה שמטריד אותי. שהכל תלוי בגחמות שלי בסופו של דבר, והנקה היתה עד עכשיו הענקה ללא...

<r><PO><s>[po]</s>סלט פירות<e>[/po]</e></PO>, לבי לבי לך על הנקת הלילה המעיקה, אבל האמת היא שמעודד אותי לדעת שיש עוד תינוקות עם הרגלי שינה ביזאריים כאלה P-: אצלנו בלילות יש מגמה מעורבת אבל בסך הכל הכיוון חיובי. יש יותר לילות שבהם היא ישנה די רצוף רוב הלילה, ומתעוררת לפנות בוקר (סביבו...

<r>ואנחנו בגיל שנתיים וחצי שלה ועם רצון עז שלי להפחית בהנקה. לפני חודשיים-שלושה היא ינקה מספר בלתי נתפס של פעמים במשך היום. בבית ובחוץ, ביום ובליל, לפי דרישה. ותמיד נעניתי, עד שנמאס לי. ואז הודעתי רשמית עלהפסקת הנקת הלילה.היא ינקה משהו כמו שש פעמים בלילה, וזה היה נורא ואיום. עכש...

<r><PO><s>[po]</s>קלמנ טינה<e>[/po]</e></PO> אצל מי טופלתם? מצטערת שאני חוזרת רק עכשיו, לא ראיתי את העמוד בימים הקודמים. מקווה שזה כבר לא רלוונטי, אבל אם כן: טופלנו אצל ראובן ברק, הרופא שלי ועכשיו גם שלה. מומחה לרפואה סינית, ואם תכתבי את שמו בגוגל תמצאי את כל הפרטים וגם קישור לבלוג המרתק ש...

מצטערת להפריך תיאוריה נחמדה
מצטרפת להפרכה: בשנה שעברה התחלנו את הקיץ עם אטופיק מזעזע לבת השנה-וחצי, בלי שום חיסונים בכלל.
דיקור סיני אחד פתר את הבעיה בצורה מרהיבה. קיבלנו גם צמחי מרפא סיניים, אבל היא בשום אופן לא הסכימה לבלוע את התרופה המרה.

<t>_ומה זה אומר 'להיות בהווה'? בהווה בא לי לאכול פיצה_ להיות בהווה ולהיות עבד לתשוקות הם לא אותו הדבר. להיות קשוב להווה פירושו לחוש בדברים כפי שהם. לפעול באופן אימפולסיבי זה בדיוק להיפך. אני שיניתי את הרגלי התזונה שלי מאוד בעקבות מחלה, והחלמתי בעזרת שינוי תזונתי מעמיק. אחרי...

אה, ואני מתארת כאן רק את השבוע ש לפני המחזור!! הוא הרבה יותר גרוע מהמחזור עצמו

<r><s>[u]</s>האם תמיד זה היה חלק משמעותי בחיים שלכן?<e>[/u]</e> אני תמיד ידעתי שהולך להגיע המחזור - גם היה סדיר וגם פשוט הרגשתי. מעולם לא היו לי כאבי מחזור, ועדיין אין לי, אבל מאז שחזרתי למחזור אחרי הלידה, התנודות במצב הרוח שלי קיצוניות בדיוק כמו שתיארה <PO><s>[po]</s>רסיסים של אור<...

<r><s>[u]</s>אני חייבת למצוא את המאמר החשוב (!) של אמא שאוכלת דיאטה טבעונית וחיה, שכתבה בצורה חד משמעית על הסכנות שבלגדל ככה ילדים<e>[/u]</e> נו, שוין. על כל מאמר מלומד יש מישהו עם ניסיון אישי שיכול להפריך אותו. אני גדלתי כילדה טבעונית והייתי בריאה להדהים. עד גיל שלוש לא חליתי בכלל....

<t>שימו לב לאירוניה ואמרו לי מה דעתכן. חרף הסתיגויותי הרבות ממערכות חינוך בכלל ומחשיפתה של בתי למערכת חינוך בפרט, אני (תחזיקו חזק!) מורה בבית ספר דמוקרטי. מאז שנולדה אני עובדת במשרה חלקית מאוד ומבלה רוב הזמן עם בתי (כשאני עובדת היא עם אבא שלה או עם אמא שלי). אבל בשנה הבאה היא תהיה בת שלוש ...

בת שנתיים וחודשיים: אבא, איפה הבובה הקטנטנה שסבתא קנתה?
לא יודע, צריך לשאול את סבתא.

אבא, תהיה סבתא בכאילו.

(-:

<t>סמכי על בתך. אם היא רוצה להשתתף, היא תפיק מזה את המיטב. ואם זה יהיה גרוע, היא תדע ותפסיק. אין ספק שאת שם בשבילה. לדעתי תדעי ללוות אותה בקשיים וגם באתגרים, וחבל למנוע ממנה מראש את ההתמודדות. ואם זה הכישרון שלה - אין כמו להתחיל בגיל צעיר. <גם אני הייתי מתעמלת בילדותי, ופרשת...

<t>אה, ויש לי סיפור יפה לספר על אמא שלי ואחי הגדול, שייתן תמונה מנטלית קונקרטית. הם נסעו עם סבא שלי, אביו של אבי, הקפדן והמכובד. אחי, שהיה אז כבן שלוש, אמר משהו לא יאה, וסבי צעק עליו ודרש ממנו להתנצל, ואיים שאם לא יבקש סליחה - ירד מהאוטו. אמי, באקט נדיר של לביאה אמיתית, אמרה שלא תסכי...

<t>תודה על הדף! מקווה שחוויותי יעזרו במשימה היפה שקיבלת על עצמך. לפני שנעשיתי אמא בעצמי, יחסי עם אמי היו דלים ולעתים קצת עכורים. לא הערכתי אותה, נטרתי לה טינה על ענייני העבר ושפטתי אותה בביקורתיות באינספור עניינים. מאז גיל ההתבגרות הסוער שלי היא חששה מהתגובות שלי, השיחות בינינו היו דלות. ה...

תודה לעונות. גם אצלנו זה אינספור

בשביל האקסטרים, מתפקדת בשם ילד שאני אוהבת, שינק עד גיל שש וחודשיים (!)

<t>הפעוטה בת השנתיים וחודשיים יונקת כאילו אין מחר. אני אוהבת להניק. מבחינתי, שתינק עד שיימאס לה. אבל אבא שלה אמר לי אתמול: "היא יונקת כל רבע שעה!! היא כל הזמן על הציצי! די, מספיק. היא עוד רגע באוניברסיטה...". היא לא באמת יונקת כל רבע שעה, כמובן. אבל כשמוטרדת או חולה, אז יונקת הרבה. ונ...

<r>מה דעתכן, יכול להיות שאחרי לידה זה מחמיר? מעולם לא היו לי כאבי מחזור, ולפני שנעשיתי אמא גם לא זכור לי שהייתי כל כך (!!!) עצבנית, עייפה, חסרת סבלנות ודכאונית בימים שלפני המחזור. (טוב, להיות אמא זה דבר די מעייף, מעצבן ודורש הרבה סבלנות, אז אולי נכון ש <s>[u]</s>המחזור הציף דברים משמעות...

אלוהים הוא לא איש, הוא פשוט הארץ!
הילד גאון!

<r>לי מדיטציה מאוד עוזרת לראות את הדברים פשוט, ואז הראייה צלולה יותר. כשהאגו שלי שוכח את מקומו (לעתים קרובות מדי), אני טועה יותר. גם גיליתי (מפתיע, לא?) שכאשר אני ישנה בלילה בצורה מתקבלת על הדעת, אני הרבה יותר סבלנית, שקולה, הגיונית ונוחה לסביבה. <מניקה בלילה כבר שנתיים, והעתיד לוט ב...

פוצ' (בת שנתיים) מפצירה בי שאניק אותה, אבל אני שוטפת כלים ומושכת זמן באמתלות שונות ("רק את הכלים האלה... רק שוטפת... תתאזרי בסבלנות!").
פוצ' נועצת בי מבט רציני וקובעת: פוצ' ממורמרת!
0-:

מה השתנה? מה גרם לך להרגיש כך פתאום?
ולמה עכשיו את חושבת שאת צריכה "להספיק" משהו, או שנוחות היא בעיה? (?!)
נראה לי שעובר עליך או עליכם משהו, כי מצד אחד את טוענת להזנחה, ומצד שני שאת מתקשה לשחרר אותם.

<t>אני כבר סיפרתי על הרופאה הנפלאה שלי, שקיבלתי כרופאת משפחה בתקופה שהפסקתי מעקב הריון אצל גינקולוגים בלתי נסבלים, יהירים, גסי רוח וחצופים. הרופאה שלי, רות גופן, תמכה בי בהחלטה ללדת בבית, פירגנה לי בבדיקות הדם שרציתי לעשות (ברזל, למשל) ומאז מגלה סבלנות אינסופית לביקורים הלא רבים שלי אצלה. ...

בינתיים המטבח שלי הוא גם המטבח שלה (יש לה זכות ראשונים על הקרש הקטן יותר ועל הסכין הקהה יותר)
אבל בשביל מסיבת תה לבובות יותר מתאימות כוסות קטנות (-:

תודה על העצות הטובות, אבל בינתיים אני מעדיפה לחפש חפצים עזובים ולא לצאת לקניות.

נחמד לראות מסביב: ילדים שהכינו תחפושת בבית ולא קנו משהו בנלי ומוכן.
מצחיק לראות מסביב: אמהות לפעוטות רצות ובידן תחפושות מסורבלות אחרי פעוטות עליזים שמסרבים לשתף פעולה.
(מאמצת את גישתה של דיאנה אידלמן בנוגע למזון מרוסק: למה להתאמץ על משהו שהתינוק שלך הולך לשפוך על הרצפה עוד רגע (-;)

עם כיווץ שרירי הנרתיק אפשר להחזיק את הנוזל בפנים ולשחרר אותו איפה שרוצים.
זה לא קשה.
ולפעמים - טישו. למה לא?

<t>איפה מתלוננים על משלוחי מנות? בינתיים אני פורקת את תסכולי פה. קיבלנו משלוח מנות יחסית סביר (עם אזני המן טבעוניות מאפה בית), עם כמה מוקשים כמו נחשי גומי... בת השנתיים ביקשה להסתכל על הנחשים האדומים. "אמא, זה לאכילה?" "לא, חמודה. זה גומי". "אני רוצה לבקש מ-X" "אבל זה ל...

<r>איזה כיף!! פעם ביובל אני נכנסת לקרוא חדשות באינטרנט, והנה דווקא היום נפלתי על <URL url="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3854734,00.html"><s>[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3854734,00.html]</s>החדשות המשמחות האלה<e>[/url]</e></URL> שעיקרן: הביטוח הלאומי יודיע שבקרוב ...

אה, וגם:
אני מקטרת לבן זוגי על כמה שאני מתוסכלת בעבודה (שוב לקחתי לעצמי יותר מדי משימות מלהיבות ואין לי פנאי לבצע אותן).
כעבור שעתיים משחקת בחדווה עם הפעוטה, שמאבחנת: "אמא, את כבר לא מתוסכלת".

אנחנו (פוצ' בת השנתיים ואני) מטפלות פעם בשבוע בתינוק חמוד עד אינקץ בן 11 חודשים.
אמו עוזבת, והוא פורץ בבכי.
פוצ' הנדיבה והמנוסה נחלצת לעזרה: "אמא, תניקי את X!"
^{(הצעה שאי אפשר לסרב לה, כמובן)}

פוצ' בת השנתיים זכתה בציור של פרפר על הפנים.
"אמא, כשאת תהיי קטנה גם יהיה לך ציור על הפנים?"

הזמן עם הקטנים בבית יכול לפתוח דלתות והזדמנויות, שלא עלו על דעתכן ולא נלקחו בחשבון כשישבתן בגיל 15 עם החברות ודימיינתן איך ייראו החיים שלכן
עננה על מושג הפרספקטיבה מתוך אמהות וקריירה

חברת המשפחה ע' חוקרת: איפה פינוקי?
בת השנתיים, בפליאה: בספר שלו!

וגם:
פוצ', את כזאת חמודה!
פוצ': לא. אני גדולהההה!
אמא: את גם גדולה וגם חמודה.
פוצ': לא, ודי!

החיפוש הניב 770 תוצאות